And now I will explain their divisions to you, each man by his banner, according to the house of his fathers.

ועתה אבאר לך על מחלקותם, איש על דגלו באותות לבית אבותם

Names without additional letters

שמות ללא תוספת אות ]

פעל – דָּבָר , זָכָר , אָבָק , [ אָטָד ,] קטן , חכם , עשן , ענן , עתר , גמל , שפן , מחר , רעב , זהב , זקן , ולד , כנף and similar words, all of which are contracted. “וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו ” (Numbers 12:3) From this pattern, the ה is replaced by a ה for the verb. There are names that we have found connected but not separate, and we will derive them from the closest and most direct pattern. “New ones for the morning ” (Lamentations 3:23), it is said that if it were connected to בֹּקֶר, it would be said בֳּקָרִים with a kamatz, like from חֹדֶשׁ – חֳדָשִׁים, and from קֹדֶשׁ – קֳדָשִׁים, therefore it is said that the separate form is בָּקָר . Similarly, “ כְּפָרִים עִם נְרָדִים” (Song of Songs 4:13), if it were from “מְאֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר ” (Song of Songs 1:14), it would be pronounced kfarim with a kamatz. Similarly, “I have hidden my love with my perfume ” (Song of Songs 5:1), if it were connected to bosem, it would be pronounced bosem with a kamatz, and if it were connected to בֶּשֶׂם, he would say בַּשְׂמִי with a patach or a chirik, like from גֶּפֶן – גַּפְנִי and from שֶׁבֶר – שִׁבְרִי, therefore it is said that what is separated from it is בָּשָׂם . And likewise, “ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ” (Exodus 7:28), which is known from חָדָר , because חֶדֶר does not change in proximity, like גֶּפֶן and אֶרֶץ, which do not change. And likewise, “וּסְגֹר דְּלָתְךָ ” (Isaiah 26:20), which is separated from it by דָּלָת , because from דֶּלֶת we say דַּלְתְּךָ, as in “וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ ” (2 Kings 12:10). And so, “ הֲבֵל הֲבָלִים” (Ecclesiastes 1:2) is derived from הָבָל , because הֶבֶל does not change in proximity. And there are those who say that the names are as they are, but in proximity they change, sometimes they are attached this way and sometimes that way.

פָּעָל – דָּבָר , זָכָר , אָבָק , [ אָטָד ,] קָטָן , חָכָם , עָשָׁן , עָנָן , עָתָר , גָּמָל , שָׁפָן , מָחָר , רָעָב , זָהָב , זָקָן , וָלָד , כָּנָף והדומים להם, כלם קמוצים. “ וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו ” (במדבר יב ג) מזה המשקל, והו”ו תמורת ה”א למ”ד-הפֹעל. ויש שמות שמצאנו המחובר מהם ולא מצאנו הנפרד מהם, ונגזור עליהם אל הקרוב והישר למשקלם. “ חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים ” (איכה ג כג) , נאמר כי אם היה מחובר מן בֹּקֶר היה אומר בֳּקָרִים בחטף-קמץ, כמו מן חֹדֶשׁ – חֳדָשִׁים, ומן קֹדֶשׁ – קֳדָשִׁים, לכך נאמר כי הנפרד ממנו בָּקָר . וכן “ כְּפָרִים עִם נְרָדִים ” (שה”ש ד יג) , אם היה מ” אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר ” (שה”ש א יד) היה אומר כֳּפָרִים בחטף-קמץ. וכן “ אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי ” (שה”ש ה א) , אלו היה מחובר מן בֹּשֶׂם היה אומר בׇּשְׂמִי בחטף, ואלו היה מחובר מן בֶּשֶׂם היה אומר בַּשְׂמִי בפתח או בחירק, כמו מן גֶּפֶן – גַּפְנִי ומן שֶׁבֶר – שִׁבְרִי, לכך נאמר כי הנפרד ממנו בָּשָׂם . וכן “ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ ” (שמות ז כח) המוכרת ממנו חָדָר , כי חֶדֶר אינו משתנה בסמיכות, כמו גֶּפֶן, אֶרֶץ שלא ישתנו. וכן “ וּסְגֹר דְּלָתְךָ ” (ישעיהו כו כ) הנפרד ממנו דָּלָת , כי מן דֶּלֶת יאמר דַּלְתְּךָ, כמו “ וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ ” (מ”ב יב י) . וכן “ הֲבֵל הֲבָלִים ” (קהלת א ב) נגזר מן הָבָל , כי הֶבֶל לא ישתנה בסמיכות. ויש אומרים כי השמות כמו שהם, אבל בסמיכות ישתנו, פעם יסמכו כך ופעם יסמכו כך.

And this is the weight in proximity of the letter פ with a shva and the letter ע with a patach: “ דְבַר יְיָ” (Genesis 15:1), “ עֲשַׁן הָעִיר” (Joshua 8:20), “ רְחַב נֶפֶשׁ” (Proverbs 28:25). And there is in tzri, as in man halav – “ חֲלֵב גּוֹיִם” (Isaiah 60:16), and man labnan – “ וּלְבֶן ־שִׁנַּיִם” (Genesis 49:12), and it is in segol because of the macron.

וזה המשקל בסמיכות פ”א-הפֹעל בשוא ועי”ן-הפֹעל בפתח: “ דְבַר יְיָ ” (בראשית טו א) , “ עֲשַׁן הָעִיר ” (יהושע ח כ) , “ רְחַב נֶפֶשׁ ” (משלי כח כה) . ויש בצרי, כמו מן חָלָב – “ חֲלֵב גּוֹיִם ” (ישעיהו ס טז) , ומן לָבָן – “ וּלְבֶן ־שִׁנַּיִם ” (בראשית מט יב) , והוא בסגול מפני המקף.

And connect this weight with the epithets in the same way, and when it is connected, the peal of the verb will return as in the genitive, and you will say the hidden epithet in the same way: דְּבָרוֹ – the letter ע is pronounced with a kamatz, as in all appellatives, except for those referring to males and females, where the letter ע is pronounced with a patach. Sometimes the letter ה appears in place of the letter ו, as in “ אָהֳלֹה ” (Genesis 9:21), “וְכֹל אֲשֶׁר סְבִיבֹתָיו עֶזְרהֹ ” (Ezekiel 12:14), “ כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע… כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר” (Jeremiah 8:10) and similar expressions, as we wrote in the introduction to Ahavah (above, p. 82b). Sometimes the hidden noun is also referred to in names, as in verbs with the letters heh and vav: “A man to his ox and a man to his sheep ” (I Samuel 14:34), “And upon whom will his teacher not arise?” (Job 25:3), “I will break his staff ” (Nahum 1:13), “And for a foreigner his bond ” (Proverbs 27:13), “And his father and mother shall be afraid of him” (Zechariah 13:3), “A man shall be stuck to his brother ” (Job 41:9), “Behold, my daughter (the eldest) [the virgin] and his concubine ” (Judges 19:24), “From his enemies they have delivered him ” (Psalms 68:24), “They have taken away his glory ” (Job 4:12), “ He has lifted up His hands” (Habakkuk 3:10), “ His friend , the Adullamite” (Genesis 38:12).

ותחבר המשקל הזה עם הכנויים כן, ובהתחברו תשוב פ”א-הפֹעל שואית כמו בסמיכות, ותאמר כנוי הנסתר כן: דְּבָרוֹ – עי”ן-הפֹעל בקמץ, וכן בכל הכנויים, מלבד הנמצאים והנמצאות, שעי”ן-הפֹעל בפתח. ופעמים תבא הה”א בכנוי מקום ו”ו, כמו “ אָהֳלֹה ” (בראשית ט כא) , “ וְכֹל אֲשֶׁר סְבִיבֹתָיו עֶזְרהֹ ” (יחזקאל יב יד) , “ כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע… כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר ” (ירמיהו ח י) והדומים להם, כמו שכתבנו בשער אהו”י (לעיל פב ע”ב) . ופעמים כנוי הנסתר גם בשמות כמו בפעלים בה”א ו”ו: “ אִישׁ שׁוֹרוֹ וְאִישׁ שְׂיֵהוּ ” (ש”א יד לד) , “ וְעַל מִי לֹא יָקוּם אוֹרֵהוּ ” (איוב כה ג) , “ אֶשְׁבֹּר מֹטֵהוּ ” (נחום א יג) , “ וּבְעַד נָכְרִיָּה חַבְלֵהוּ ” (משלי כז יג) , “ וּדְקָרֻהוּ אָבִיהוּ וְאִמּוֹ ” (זכריה יג ג) , “ אִישׁ בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ ” (איוב מא ט) , “ הִנֵּה בִתִּי (הגדולה) [הַבְּתוּלָה] וּפִילַגְשֵׁהוּ ” (שופטים יט כד) , “ מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ ” (תהלים סח כד) , “ שֵׁמֶץ מֶנְהוּ ” (איוב ד יב) , “ רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא ” (חבקוק ג י) , “ רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי ” (בראשית לח יב) .

And a found pronoun: Your word . And if with a pause: דְּבָרֶךָ – with a lamed-heh-vav-kuf. And sometimes with a zayin. And they appear without a pause: “וְלִי אֲנִי עַ֠בְדֶּךָ ” (1 Kings 1:26), “כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶ֜ךָ ” (Deuteronomy 24:19), “וְסָר אֶל מִשְׁמַעְתֶּ֖ךָ ” (1 Samuel 22:14), “עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶלָה” (Psalms 3:9), “ From your sanctuary upon Jerusalem” (Psalms 68:30). And it comes with a shva in the atnach: “You have dealt well with your servant ” (Psalms 119:65). [1] And sometimes the letter “heh” is written after the letter “kaf,” as in “as you sent in your name books” (Jeremiah 29:25), “and it shall be for a sign on your hand ” (Exodus 13:16) and similar examples. The letter kaf appears in the tsere with the letter heh: “And the voice of your angels shall not be heard” (Nahum 2:14), like malachecha.

וכנוי הנמצא: דְּבָרְךָ . ואם בהפסק: דְּבָרֶךָ – למ”ד-הפֹעל בסגול. ופעמים כן עם הזקף. ובאו בלי הפסק: “ וְלִי אֲנִי עַ֠בְדֶּךָ ” (מ”א א כו) , “ כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶ֜ךָ ” (דברים כד יט) , “ וְסָר אֶל מִשְׁמַעְתֶּ֖ךָ ” (ש”א כב יד) , “ עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶּלָה ” (תהלים ג ט) , “ מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ עַל יְרוּשָׁלִָם ” (תהלים סח ל) . ובא בשוא באתנח: “ טוֹב עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּ֑ךָ ” (תהלים קיט סה) . [1] ופעמים ה”א המבטא תכתב אחר הכ”ף, כמו “ אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים ” (ירמיהו כט כה) , “ וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה ” (שמות יג טז) והדומים להם. ובא הכ”ף בצרי עם הה”א: “ וְלֹא יִשָּׁמַע עוֹד קוֹל מַלְאָכֵכֵה ” (נחום ב יד) , כמו מַלְאָכֵכָה.

And the pronoun referring to the desert: דְּבָרִי . And the pronoun referring to the desert appears twice with the letters nun and yud, as in “תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי ” (2 Samuel 22:40), “וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי ” (Psalms 139:11), “ While I am still alive with you” (Deuteronomy 31:27). And the emphasis on the nun in “while I am still alive” is for the glory of the word.

וכינוי המדבר-בעדו: דְּבָרִי . ויבא כנוי המדבר פעמים בנו”ן ויו”ד, כמו “ תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי ” (ש”ב כב מ) , “ וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי ” (תהלים קלט יא) , “ הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם ” (דברים לא כז) . ודגש שבנו”ן “ בְּעוֹדֶנִּי ” לתפארת המלה.

And the hidden pronoun: דְּבָרָם . And it is possible to say it with a ham-mem, as in “ אוֹתְהֶם ” (Ezekiel 23:45) like אוֹתָם, and likewise in “וְנָשְׂאוּ אֵלַיִךְ בְּנִיהֶם קִינָה” (Ezekiel 27:32) with the letter “heh” and “mem,” because if the ‘heh’ were from the root, it would be pronounced with a kamatz, like “ir'am” and “shir'am,” but it is for reference, therefore it is in the segol as is customary for all “heh-mem” for reference. Similarly, “pih'am” and “minhem” (Job 11:20), and “seven lambs of the flock for themselves ” (Genesis 21:28), and “and they shall eat their fruit ” (Jeremiah 29:28) like פִּרְיָן, “ מִלִּבְּהֶן ” (Ezekiel 13:17) like מִלִּבָּן, and “ חֶלְבְּהֶן ” (Leviticus 8:16), “ and their fat ” (Genesis 4:4). And it is possible that it should be “and from their fat” in the plural, since the bet is in the tsere, and even though it does not have a yud, it is missing the plural yud, as it appears in many places without the plural yud, as we have written (above 11a). It is possible that this pronoun appears with a mem and a vav, as it appears in the plural form “ Nediivemo … Nesikemo ” (Psalms 83:12), “ Paneimo ” (Psalms 11:7), and also in “ פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד” (Psalms 21:11), like פִּרְיָם.

וכנוי הנסתרים: דְּבָרָם . ואפשר שיאמר בה”ם-מ”ם, כמו שאמר “ אוֹתְהֶם ” (יחזקאל כג מה) כמו אוֹתָם, וכן בא “ וְנָשְׂאוּ אֵלַיִךְ בְּנִיהֶם קִינָה ” (יחזקאל כז לב) בה”א מ”ם הכנוי, כי אלו היתה הה”א מן השרש היה אומר בְּנִיהָם בקמץ, כמו עִירָם, שִׁירָם, אבל היא לכנוי, לפיכך היא בסגול כמשפט כל ה”א-מ”ם לכנוי. וכן פִּיהֶם, וכן “ מִנְהֶם ” (איוב יא כ) , וכן “ שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן ” (בראשית כא כח) , וכן “ וְאִכְלוּ אֶת פְּרִיהֶן ” (ירמיהו כט כח) כמו פִּרְיָן, “ הַמִּתְנַבְּאוֹת מִלִּבְּהֶן ” (יחזקאל יג יז) כמו מִלִּבָּן, וכן “ חֶלְבְּהֶן ” (ויקרא ח טז) , “ וּמֵחֶלְבֵהֶן ” (בראשית ד ד) . ואפשר שיהיה “ וּמֵחֶלְבֵהֶן ” לרבים, לפי שהבי”ת בצרי, ואף על פי שאין בו יו”ד, הוא חסר יו”ד הרבים, כמו שבא כן במקומות רבים חסר יו”ד הרבים כמו שכתבנו (לעיל יא ע”א) . ואפשר שיבא הכנוי הזה במ”ם-ו”ו, כמו שיבא בהדבק ברבים “ נְדִיבֵמוֹ … נְסִיכֵמוֹ ” (תהלים פג יב) , “ פָנֵימוֹ ” (תהלים יא ז) , וכן בא “ פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד ” (תהלים כא יא) , כמו פִּרְיָם.

And the pronouns that appear: דְּבַרְכֶם . But “ עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ” (Ezekiel 36:8) is not derived from עָנָף , because it should have been עֲנַפְכֶם with a shva and a patach, but rather from אֶרֶץ, גֶּפֶן.

וכנוי הנמצאים: דְּבַרְכֶם . אבל “ עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ ” (יחזקאל לו ח) אינו מגזרת עָנָף , כי היה לו לומר עֲנַפְכֶם בשוא-ופתח, אלא מגזרת אֶרֶץ, גֶּפֶן.

And the pronoun referring to those who speak on their behalf: דְּבָרֵנוּ .

וכנוי המדברים-בעדם: דְּבָרֵנוּ .

And the pronoun referring to the hidden female: דְּבָרָהּ .

וכנוי הנקבה הנסתרת: דְּבָרָהּ .

And the pronoun referring to the female who is present: דְּבָרֵךְ . And a yud is added with the kaf and the kaf in chirik: “הַסֹּלֵחַ לְכׇל עֲוֹנֵכִי ” (Psalms 103:3); and it is possible that it is plural, even though it does not have a yud, and it is correct to say so because it says “לְכׇל.”

וכנוי הנקבה הנמצאת: דְּבָרֵךְ . ונוספה יו”ד עם הכ”ף והכ”ף בחירק: “ הַסֹּלֵחַ לְכׇל עֲוֹנֵכִי ” (תהלים קג ג) ; ואפשר שהוא לשון רבים, אף על פי שאין בו יו”ד, ונכון הוא לומר כן לפי שאמר “ לְכׇל ”.

And the hidden pronoun: דְּבָרָן . And sometimes the letter ה is added after the letter נו: “אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה ” (Genesis 21:29), “אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה ” (Exodus 35:26), “עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה ” (Genesis 42:36), “וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה ” (Genesis 41:21), and the letter bet appears in segol, contrary to custom.

וכנוי הנסתרות: דְּבָרָן . ופעמים ה”א נוספת אחר הנו”ן: “ אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה ” (בראשית כא כט) , “ אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה ” (שמות לה כו) , “ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה ” (בראשית מב לו) , “ וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה ” (בראשית מא כא) , ובא הבי”ת בסגול שלא כמנהג.

And the feminine pronouns that are present: דְּבַרְכֶן . And the letter “ה” is added after the letter ‘נו’: “וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה ” (Ezekiel 23:48), “הִנְנִי אֶל כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה ” (Ezekiel 13:20).

וכנוי הנקבות הנמצאות: דְּבַרְכֶן . ונוספה ה”א אחר הנו”ן: “ וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה ” (יחזקאל כג מח) , “ הִנְנִי אֶל כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה ” (יחזקאל יג כ) .

And the cluster: דְּבָרִים . And when it is attached to another word, the mem is omitted and the yud remains: “אֵת כָּל דִּבְרֵי יְיָ” (Exodus 4:28). And from חֲכָמִים – חַכְמֵי with a patach because of the guttural letter. And so in all names and in all verbs, when a plural group is attached, the mem is omitted and the yud remains. We have already explained the grammar of the yud and mem as a sign of plural in the first column of the verbs in the word פועלים (poalim) in the commentary (above, 10a and onwards). Sometimes they appear close together, such as in “ חכמי יועצי פרעה” (Isaiah 19:11), “ נהרות נחלי דבש וחמאה” (Job 20:17), “ במליצי שרי בבל” (2 Chronicles 32:31), and “ the number of the people ” (2 Samuel 24:9), “ the fortress of your high walls ” (Isaiah 25:12), “ the choice and good of Lebanon” (Ezekiel 31:16), “ Nesi Rosh Meshek and Tubal” (Ezekiel 38:2).

והקבוץ: דְּבָרִים . וכשתסמכנו אל מלה אחרת תסור המ”ם ותשאר היו”ד: “ אֵת כָּל דִּבְרֵי יְיָ ” (שמות ד כח) . ומן חֲכָמִים – חַכְמֵי בפתח מפני אות הגרון. וכן בכל השמות ובכל הפעלים כשיסמך קבוץ הרבים תסור המ”ם ותשאר היו”ד. וכבר בארנו דקדוק היו”ד והמ”ם סימן הרבים בחלק הפעלים בטור הראשון במלת פּוֹעֲלִים באר היטב (לעיל י ע”א ואילך) . ופעמים יבאו סמוך על סמוך, כמו “ חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה ” (ישעיהו יט יא) , “ נַהֲרֵי נַחֲלֵי דְּבַשׁ וְחֶמְאָה ” (איוב כ יז) , “ בִּמְלִיצֵי שָׂרֵי בָּבֶל ” (דה”ב לב לא) , וכן “ אֶת מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם ” (ש”ב כד ט) , “ וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמֹתֶיךָ ” (ישעיהו כה יב) , “ מִבְחַר וְטוֹב לְבָנוֹן ” (יחזקאל לא טז) , “ נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל ” (יחזקאל לח ב) .

And with the epithets: דְּבָרָיו – פ“א-הפֹעל with a shwa, ועי”ן-הפֹעל and למ“ד-הפֹעל are shortened. And sometimes the plural יו”ד is omitted and the epithet is with ה“א-ו”ו prevented by a shuruk: “מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ ” (Nahum 2:4) like גִּבּוֹרָיו, “ וְעֵינֵיהוּ עַל דַּרְכֵיהֶם” (Job 24:23) like וְעֵינָיו, and likewise “ וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים” (Ezekiel 43:17), “When he prays for his friend ” (Job 42:10), “Even though his friends have forsaken him” (Proverbs 19:7), “And he who keeps the Torah, happy is he ” (Proverbs 29:18). The reason is that when the letter “vav” is used, it prevents the letter before the “heh” from being pronounced, and it expresses the letter “yud,” even though it is not written. It is said that the multiple “yuds” are missing from the text and remain in the pronunciation. And it comes with a ‘heh’ and a “yud” in the chirik: “All his rewards are upon me” (Psalms 116:12), and it comes in the Aramaic manner – yadohi, raglohi, alohi.

ועם הכנויים: דְּבָרָיו – פ”א-הפֹעל בשוא, ועי”ן-הפֹעל ולמ”ד-הפֹעל קמוצים. ופעמים תסור יו”ד הרבים ויהיה הכנוי בה”א-ו”ו מונע בשרק: “ מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ ” (נחום ב ד) כמו גִּבּוֹרָיו, “ וְעֵינֵיהוּ עַל דַּרְכֵיהֶם ” (איוב כד כג) כמו וְעֵינָיו, וכן “ וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים ” (יחזקאל מג יז) , “ בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ ” (איוב מב י) , “ אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ ” (משלי יט ז) , “ וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ ” (משלי כט יח) . והטעם כי כאשר הכנוי בה”ו-ו”ו מונעת האות שלפני הה”א בצרי, והוא מבטא היו”ד, ואף על פי שאינה נכתבת נאמר כי יו”ד הרבוי חסרה מהמכתב ונשארה במבטא. ובא בה”א-יו”ד בחירק: “ כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי ” (תהלים קטז יב) , ובא על דרך הארמי – יְדוֹהִי, רַגְלוֹהִי, עֲלוֹהִי.

דְּבָרֶיךָ . And sometimes the plural yud is omitted from the letter, as we wrote in the first column in the word פּוֹעֲלִים (above 11a).

דְּבָרֶיךָ . ופעמים תחסר יו”ד הרבים מהמכתב כמו שכתבנו בטור הראשון במלת פּוֹעֲלִים (לעיל יא ע”א) .

דְּבָרָי . And this pronoun comes with a nun-yud: “תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי ” (Shmuel II 22:40), like תַּחְתַּי.

דְּבָרָי . ובא זה הכנוי עם נו”ן-יו”ד: “ תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי ” (ש”ב כב מ) , כמו תַּחְתַּי.

דִּבְרֵיהֶם . And an additional heh comes after the mem: “To the chambers and to their gods ” (Ezekiel 40:16). And it comes with a mem and a vav, because the mem is a sign of the hidden plural, and the vav is a sign of the hidden singular, and the two are joined to form a sign of the plural, because they speak of them in general and in particular: “ Shitemu nedivemu ... kol nesikemu ” (Psalms 83:12), “Yechazu panemu ” (Psalms 11:7), “Tachat sphateimu selah” (Psalms 140:4), “Break their teeth in their mouth ” (Psalms 58:7), “Then he will speak to them ” (Psalms 2:5), “ Upon them snow will be covered” (Job 6:16).

דִּבְרֵיהֶם . ובא ה”א נוסף אחר המ”ם: “ אֶל הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה ” (יחזקאל מ טז) . ויבא במ”ם-ו”ו, כי המ”ם סימן הרבים הנסתרים, והו”ו סימן היחיד הנסתר, ויתחברו שניהם לסימן הרבים, כי הם ידברו עליהם בכלל ובפרט: “ שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ … כָּל נְסִיכֵמוֹ ” (תהלים פג יב) , “ יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ ” (תהלים יא ז) , “ תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה ” (תהלים קמ ד) , “ הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ ” (תהלים נח ז) , “ אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ ” (תהלים ב ה) , “ עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָׁלֶג ” (איוב ו טז) .

Dibarechem , Dibareinu , Dibareha , and it is written with the letter Heh after the letter Heh: “ Ve-atikheha mi-po u-mi-po” (Ezekiel 41:15). And this designation comes with the letter Nun-Heh as with the letter Yud-Heh: “And he closed the flesh under it ” (Genesis 2:21), which is like תַּחְתֶּיהָ. דְּבָרַיִךְ , and a yud is added with the kaf and the kaf in a chirq: “ תַּחֲלֻאָיְכִי ” (Psalms 103:3), “ חַיָּיְכִי ” (Psalms 103:4). דִּבְרֵיהֶן , with the addition of a ה after the נו: “אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶנָה ” (Ezekiel 1:11). דִּבְרֵיכֶן , with the addition of a ה after the נו: “Here I am, to cover you ” (Ezekiel 13:20).

דִּבְרֵיכֶם , דְּבָרֵינוּ , דְּבָרֶיהָ , ונכתב בו הנח שאחר הה”א: “ וְאַתִּיקֶיהָא מִפּוֹ וּמִפּוֹ ” (יחזקאל מא טו) . ויבא זה הכנוי בנו”ן-ה”א כמו ביו”ד-ה”א: “ וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה ” (בראשית ב כא) , שהוא כמו תַּחְתֶּיהָ. דְּבָרַיִךְ , ונוספה יו”ד עם הכ”ף והכ”ף בחירק: “ תַּחֲלֻאָיְכִי ” (תהלים קג ג) , “ חַיָּיְכִי ” (תהלים קג ד) . דִּבְרֵיהֶן , ונוספה ה”א אחר הנו”ן: “ אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶנָה ” (יחזקאל א יא) . דִּבְרֵיכֶן , ונוספה ה”א אחר הנו”ן: “ הִנְנִי אֶל כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה ” (יחזקאל יג כ) .

And so you should connect all the names that are in this pattern.

וכן תחבר כל השמות שהם על משקל זה.

And the pairs: כְּנָפַיִם , כְּנָפָיו ; “אֲשֶׁר לוֹ כְּרָעַיִם ” (Leviticus 11:21) “His head is on his knees ” (Exodus 12:9) – one is knees in the sense of a wing; “ two doors and a bar” (Deuteronomy 3:5) – one dalat ; “and twisted paths ” (Proverbs 28:18) – one dara ; “and a girdle upon his loins ” (Isaiah 32:11), “his hands are on his loins ” (Jeremiah 30:6) – one is חָלָץ . However, גָּמָל, שָׁפָן, and קָטָן change in their group from their counterparts, and the letter מ is emphasized in the verb form, and we say שְׁפַנִּים , גְּמַלִּים , קְטַנִּים , with an emphasis instead of the letter דְּבָרִים, and when you pronounce them, you say גְּמַלֵּי , קְטַנֵּי , שְׁפַנֵּי , to maintain the emphasis in them. And so you say with the pronouns: גְּמַלִּי , גְּמַלְּךָ , גְּמַלֶּיךָ , קְטַנֶּיךָ , שְׁפַנֶּיךָ , all with emphasis.

והשנים: כְּנָפַיִם , כְּנָפָיו ; “ אֲשֶׁר לוֹ כְרָעַיִם ” (ויקרא יא כא) “ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו ” (שמות יב ט) – האחד כָּרָע בפלס כָּנָף; “ דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ ” (דברים ג ה) – האחד דָּלָת ; “ וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם ” (משלי כח יח) – האחד דָּרָךְ ; “ וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם ” (ישעיהו לב יא) , “ יָדָיו עַל חֲלָצָיו ” (ירמיהו ל ו) – האחד חָלָץ . אך גָּמָל ושָׁפָן וקָטָן ישתנו בקבוצם מחבריהם, ונדגש למ”ד-הפֹעל בהם ונאמר שְׁפַנִּים , גְּמַלִּים , קְטַנִּים , בדגש תמורת הנח במלת דְּבָרִים, וכשתסמכם תאמר גְּמַלֵּי , קְטַנֵּי , שְׁפַנֵּי , לקיים הדגש בהם. וכן תאמר עם הכנויים: גְּמַלִּי , גְּמַלְּךָ , גְּמַלֶּיךָ , קְטַנֶּיךָ , שְׁפַנֶּיךָ , כלם בדגש.

From this we find the open form of the verb: “מִקּוֹל פָּרַשׁ וְגַלְגַּל” (Ezekiel 26:10), “ פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט” (Ezekiel 38:5), “לְכָל חַרְטֹּם וְאָשַׁף ” (Daniel 2:10). They are also found at the end of open verses: “וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַֽׁר ” (Jeremiah 22:14), “חֲקֻקִים בַּשָּׁשַֽׁר ” (Ezekiel 23:14).

ונמצאו מזה המשקל עי”ן-הפֹעל פתוחה: “ מִקּוֹל פָּרַשׁ וְגַלְגַּל ” (יחזקאל כו י) , “ פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט ” (יחזקאל לח ה) , “ לְכָל חַרְטֹּם וְאָשַׁף ” (דניאל ב י) . וכן נמצאו בסוף-פסוק פתוחים: “ וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַֽׁר ” (ירמיהו כב יד) , “ חֲקֻקִים בַּשָּׁשַֽׁר ” (יחזקאל כג יד) .

There are also verbs whose alef is silent, whose verb is in this pattern, such as צָבָא , צָמָא , and you can also say צְבָאוֹ , צְבָאֲךָ , צְבָאֲכֶם , צְמָאוֹ , צְמָאָם , צְמַאֲכֶם , and so on.

ויש פעלים נחי האל”ף למ”ד-הפֹעל שלהם נחה על משקל זה, כמו צָבָא , צָמָא , תאמר גם כן צְבָאוֹ , צְבָאֲךָ , צְבָאֲכֶם , צְמָאוֹ , צְמָאָם , צְמַאֲכֶם וכולי.

פְּעָל – כְּתָב , יְקָר , אֱסָר from “ וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ” (Numbers 30:5), “for the day of battle ” (Job 38:23), “and the shalv came up” (Exodus 16:13), “the garments of the seraphim ” (Exodus 35:19), “For behold, the autumn ” (Song of Songs 2:11), “ in the heat of the soul” (Ezekiel 25:15), “after the scribe ” (2 Chronicles 2:16), “like a man without a ram ” (Psalms 88:5), time , in familiar usage they are closed and in unfamiliar usage they are open: “ precious and great” (Esther 6:3), “for it is written as it is written” (Esther 8:8) – contracted; “and the precious glory” (Esther 1:4), “ the writing of the law” (Esther 4:8, see there) – open. And we find in accurate books “and the precious glory” closed, and so the tradition brought it with the closed letters close together, and so “ and in writing the house of Israel shall not be written” (Ezekiel 13:9), “ בִּכְתָב דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל” (2 Chronicles 35:4), and similarly, the rest is always with a kamatz in the known and adjacent: “ שְׁאָר יָשׁוּב שְׁאָר יַעֲקֹב” (Isaiah 10:21), “ And the rest of the trees shall be a forest” (Isaiah 10:19), “ And the rest of the number of the bow” (Isaiah 21:17), “ To the rest of his people” (Isaiah 11:16).

פְּעָל – כְּתָב , יְקָר , אֱסָר מן “ וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ ” (במדבר ל ה) , “ לְיוֹם קְרָב ” (איוב לח כג) , “ וַתַּעַל הַשְּׂלָו ” (שמות טז יג) , “ אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד ” (שמות לה יט) , “ כִּי הִנֵּה הַסְּתָו ” (שה”ש ב יא) , “ בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ ” (יחזקאל כה טו) , “ אַחֲרֵי הַסְּפָר ” (דה”ב ב טז) , “ כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל ” (תהלים פח ה) , זְמָן , במוכרת הם קמוצים ובסמוך פתוחים: “ יְקָר וּגְדוּלָּה ” (אסתר ו ג) , “ כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב ” (אסתר ח ח) – קמוצים; “ וְאֶת יְקַר תִּפְאֶרֶת ” (אסתר א ד) , “ כְּתַב הַדָּת ” (אסתר ד ח עי”ש) – פתוחים. ונמצא בספרים מדויקים “ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת ” קמוץ, וכן הביאו בעל המסורת עם הקמוצים סמוכים, וכן “ וּבִכְתָב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ ” (יחזקאל יג ט) , “ בִּכְתָב דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ” (דה”ב לה ד) , וכן שְׁאָר קמוץ לעולם במוכרת ובסמוך: “ שְׁאָר יָשׁוּב שְׁאָר יַעֲקֹב ” (ישעיהו י כא) , “ וּשְׁאָר עֵץ יַעְרוֹ ” (ישעיהו י יט) , “ וּשְׁאָר מִסְפַּר קֶשֶׁת ” (ישעיהו כא יז) , “ לִשְׁאָר עַמּוֹ ” (ישעיהו יא טז) .

And the collective form of these words is: יקרים , כתבים , אסרים . But “וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם” (Numbers 11:31) is not connected to “וַתַּעַל הַשְׂלָו ” (Exodus 16:13), which would mean שְׂלָוִים like from כְּתָב – כְּתָבִים, but “שַׂלְוִים” is connected from שַׂלֵּו with an emphasis on the weight of מַקֵּל if the מ is the root, and also from רחם – רחמים, and also the group מקל – מקלים or מקלות, and also you will say from שלל – שללים, and it is lightened like עווים, פסחים. But the time will change from them, because it is emphasized in its group and in its proximity to the nouns: זְמַנּוֹ , זְמַנִּים כולי. Likewise, מְעַט will be emphasized in its group: “יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים ” (Ecclesiastes 5:1), but it is from the openings like דְּבַשׁ. And Rabbi Yitzchak ibn Giyyat wrote that the emphasis on the letter טי in ‘מְעַטִּים’ is for beauty, like the emphasis on “ מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי” (Exodus 15:17) and the like, because this emphasis does not come in place of the letter “n” as in ‘זמן’ and “גָמָל,” “שָׁפָן,” which would be pronounced “גְּמַלִּים,” “זְמַנִּים,” “שְׁפַנִּים,” because these are closed letters and this is an opening letter. And in the tradition: Seven are closed, and their signs are “And you shall remain in the land of your enemies ” (Deuteronomy 28:62), “And if a few , I will gather them for you” (2 Samuel 12:8), “For though they be gathered together in a nation, I will gather them together, and they shall be a few ” (Hosea 8:10), “And I will be very angry with the nations that are at ease, for I have prepared a yoke for them” (Zechariah 1:15), “You have sown much, but little has come up” (Haggai 1:6, see there), “Turn to the many, and behold, there are few ” (Haggai 1:9), “Only the priests were few ” (2 Chronicles 29:34), and all the atnach and end-of-verse signs are similar.

והקבוץ מהם: יְקָרִים , כְּתָבִים , אֱסָרִים . אבל “ וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם ” (במדבר יא לא) אינו מחובר מן “ וַתַּעַל הַשְּׂלָו ” (שמות טז יג) , שהיה אומר שְׂלָוִים כמו מן כְּתָב – כְּתָבִים, אבל “ שַׂלְוִים ” הוא מחובר מן שַׂלֵּו בדגש על משקל מַקֵּל אם המ”ם שרש, וכן מן רַחֵם – רַחֲמִים, וכן קבוץ מַקֵּל – מַקְֿלִים או מַקְֿלוֹת, וכן תאמר מן שַׂלֵּו – שַׂלְֿוִים, והוקל כמו עִוְֿרִים, פִּסְֿחִים. אבל זְמָן ישתנה מהם, כי הוא דגש בקבוצו ובסמיכותו אל הכנוים: זְמַנּוֹ , זְמַנִּים כולי. וכן מְעַט ידגש בקבוצו: “ יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים ” (קהלת ה א) , אבל הוא מן הפתחים כמו דְּבַשׁ. וכתב רבי יצחק אבן גיאת ז”ל כי דגש טי”ת “ מְעַטִּים ” לתפארת, כדגש “ מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי ” (שמות טו יז) וזולתו, לפי שלא בא זה הדגש תמורת הנח כמו בזְמָן וכמו בגָּמָל, שָׁפָן, שיאמר גְּמַלִּים, זְמַנִּים, שְׁפַנִּים, כי אלו קמוצים וזה פתח. ובמסורת: שבעה קמוצים זקפין, וסימניהון “ וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָ֔ט ” (דברים כח סב) , “ וְאִם מְעָ֔ט וְאֹסִפָה לְּךָ ” (ש”ב יב ח) , “ גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם וַיָּחֵלּוּ מְּעָ֔ט ” (הושע ח י) , “ וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָ֔ט ” (זכריה א טו) , “ זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָ֔ט ” (חגי א ו עי”ש) , “ פָּנֹה אֶל הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָ֔ט ” (חגי א ט) , “ רַק הַכֹּהֲנִים הָיוּ לִמְעָ֔ט ” (דה”ב כט לד) , וכל אתנח וסוף-פסוק כוותיה.

And in proximity: כִּתְבֵי , יִקְרֵי , אִסְרֵי , or אֱסָרֵי , because perhaps it is from the emphatic forms such as from זְמָן – זְמַנֵּי to maintain the emphasis as we wrote in גְּמַלֵּי, שְׁפַנֵּי. And with the appellatives: כְּתָבוֹ , כְּתָבְךָ , “מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ ” (Esther 1:22), “וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם” (Esther 8:9), “and all her precious things ” (Jeremiah 20:5), יְקָרוֹ , יְקָרְךָ , etc., as in the pattern we presented earlier. And זְמָן with emphasis: זְמַנּוֹ , זְמַנֶּךָ . Perhaps the word יְקָר that we mentioned cannot be pluralized, and we do not say יְקָרִים, because יְקָר is a collective noun, like כָּבוֹד, which we do not find in the plural כְּבוֹדִים. However, we say יְקָרִים from יָקָר, which is an adjective. And if “אור יְקָרוֹת ” (Zechariah 14:6) is a noun, then it is plural, and perhaps it is an adjective.

ובסמיכות: כִּתְבֵי , יִקְרֵי , אִסְרֵי , או אֱסָרֵי , כי אולי הוא מן הדגושים כמו מן זְמָן – זְמַנֵּי לקיים הדגש כמו שכתבנו בגְּמַלֵּי, שְׁפַנֵּי. ועם הכנויים: כְּתָבוֹ , כְּתָבְךָ , “ מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ ” (אסתר א כב) , “ וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם ” (אסתר ח ט) , “ וְאֶת כָּל יְקָרָהּ ” (ירמיהו כ ה) , יְקָרוֹ , יְקָרְךָ וכולי כחבור המשקל שהקדמנו. וזְמָן בדגש: זְמַנּוֹ , זְמַנֶּךָ . ואולי יְקָר שזכרנו לא יקבץ לרבים ולא נאמר יְקָרִים, כי יְקָר הוא שם כולל, כמו כָּבוֹד שלא מצאנו כְּבוֹדִים. אך נאמר יְקָרִים מן יָקָר שהוא שם-תאר. ואם “ אוֹר יְקָרוֹת ” (זכריה יד ו) שם-דבר, הנה הוא מקובץ, ואולי הוא שם-תאר.

And there is פעל at the beginning, and one is nearby and in the familiar, but in the pause and at the end of the verse, it is kamatz – דְּבַשׁ . And Rabbi Yaakov ben Elazar wrote that “ גְּבַל וְעַמּוֹן” (Psalms 83:8) is at the beginning, but “זִקְנֵי גְבָל ” (Ezekiel 27:9) is with a kamatz. And I found in accurate books that “זקני גְבַל ” is with a patach, and the tradition is: there is no patach; “ גְּבָל וְעַמּוֹן” is with a kamatz, and the tradition is: there is no kamatz. And so I found in the book Achela ve-Achela: כל פְּרָת kamatz. And likewise in the opening: דְּדַן , “נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ ” (Genesis 22:13), and likewise “עֶרֶשׂ דְּוָ֑י ” (Psalms 41:4), except that it is kamatz because of the etnach, “ גְּבַר תָּמִים” (Psalms 18:26), “tireu hatat ” (Job 6:21), “tahru chashash ” (Isaiah 33:11), “ve-hayah hashar la'agam ” (Isaiah 35:7), even though it is upright, it is pronounced with a patach, and similarly, “And under the hawthorn tree shall the myrtle tree grow” (Isaiah 55:13) is pronounced with a patach. And in the tradition: All אֲגַג that are close to the letter מ are opened: “ אֲגַג מַעֲדַנֹּת” (1 Samuel 15:32), “ אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק” (1 Samuel 15:8, 20, 32), “ מֵאֲגַג מַלְכּוֹ” (Numbers 24:7); and the rest are kamatzin, and קְנַז are patachin. “וַיָּמָת הֲדָ֑ד ” (Genesis 36:36) kamatz in atnach, קְנָת , קְהָת kamatzin. Tzfat is pronounced with an open vowel: “And they smote the Canaanites that dwelt in Tzfat ” (Judges 1:17), and likewise with the addition of the letter ‘heh’: “in the valley of Tzfat ” (Deuteronomy 14:9) at the beginning. And dadan and gavar are gathered together in plural dadanim , gavarim . And with the appellatives we find the combination daban as a combination of the verb peel: “I ate my honeycomb with my honey ” (Song of Songs 5:1), and so you say all the appellatives from it, and so you say from גְּבַר – גִּבְרוֹ , גִּבְרִי . But אֲגַם and הֲדַס are geminat in their group and in their context: agamim , hadasim , agammei , hadasei , and likewise with the appellatives: agammehem . But “ agmei nefesh” (Isaiah 19:10), “ve-al agmehem ” (Exodus 7:19) are not from the emphatic form but from דֶּרֶךְ – דַּרְכֵיהֶם, or they have a different weight. And we have not found a group for דְּוַי, and it is possible that it is “הֵם כִּדְוֵי לַחְמִי” (Job 6:7) is a group, and דְּוָיִם is like דְּדָנִים גְּבָרִים, and in proximity to דִּוְיֵי , to make it easier, the root יו“ד fell and the plural יו”ד remained, and its movement remained in the singular form with a shva. Rabbi Yehuda wrote that “כִּדְוֵי” describes something close to דָּוִים.

ויש פְּעַל בפתח ואחד הוא בסמוך ובמוכרת, אבל באתנח וסוף-פסוק קמץ – דְּבַשׁ . וכתב רבי יעקב בן אלעזר כי “ גְּבַל וְעַמּוֹן ” (תהלים פג ח) פתח, אבל “ זִקְנֵי גְבָל ” (יחזקאל כז ט) קמץ. ואני מצאתי בספרים מדויקים “ זִקְנֵי גְבַל ” פתח, והמסורת עליו: לית פתח; “ גְּבָל וְעַמּוֹן ” קמץ, והמסורת עליו: לית קמץ. וכן מצאתי בספר אכלה ואכלה: כל פְּרָת קמץ. וכן בפתח: דְּדַן , “ נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ ” (בראשית כב יג) , וכן “ עֶרֶשׂ דְּוָ֑י ” (תהלים מא ד) , אלא שהוא קמץ מפני האתנח, “ גְּבַר תָּמִים ” (תהלים יח כו) , “ תִּרְאוּ חֲתַת ” (איוב ו כא) , “ תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ ” (ישעיהו לג יא) , “ וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַ֔ם ” (ישעיהו לה ז) , אף על פי שהוא זקף הוא פתח, וכן “ וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַ֑ס ” (ישעיהו נה יג) פתח באתנח. ובמסורת: כל אֲגַג דסמיך למ”ם פתח: “ אֲגַג מַעֲדַנֹּת ” (ש”א טו לב) , “ אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק ” (ש”א טו ח, כ, לב) , “ מֵאֲגַג מַלְכּוֹ ” (במדבר כד ז) ; ושאר קמצין, ו קְנַז פתחין. “ וַיָּמָת הֲדָ֑ד ” (בראשית לו לו) קמץ באתנח, קְנָת , קְהָת קמצין. צְפַת פתח אף באתנח: “ וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַ֑ת ” (שופטים א יז) , וכן בתוספת ה”א: “ בְּגֵיא צְפַתָה ” (דה”ב יד ט) בפתח. ודְּדַן וגְּבַר יקבצו לרבים דְּדָנִים , גְּבָרִים . ועם הכנויים מצאנו חבור דְּבַש כחבור משקל פֶּעֶל: “ אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי ” (שה”ש ה א) , וכן תאמר כל הכנויים ממנו, וכן תאמר מן גְּבַר – גִּבְרוֹ , גִּבְרִי . אבל אֲגַם, הֲדַס הם דגושין בקבוצם ובהסמכם: אֲגַמִּים , הֲדַסִּים , אֲגַמֵּי , הֲדַסֵּי , וכן עם הכנויים: אֲגַמֵּיהֶם . אבל “ אַגְמֵי נָפֶשׁ ” (ישעיהו יט י) , “ וְעַל אַגְמֵיהֶם ” (שמות ז יט) אינם מן הדגושים כי אם מן דֶּרֶךְ – דַּרְכֵיהֶם, או הם משקל אחר. ודְּוַי לא מצאנו קבוצו, ואפשר שיהיה “ הֵמָּה כִּדְוֵי לַחְמִי ” (איוב ו ז) קבוצו, ויאמר דְּוָיִם כמו דְּדָנִים גְּבָרִים, ובסמיכות דִּוְיֵי , ולהקל נפל יו”ד השרש ונשארה יו”ד הרבים ונשארה תנועתו על דרך היחיד הדל”ת בשוא. ורבי יהודה כתב כי “ כִּדְוֵי ” תאר סמוך מן דָּוִים.

פְּעֵל in the tzri form, such as כְּאֵב , זְאֵב , בְּאֵר , שְׁאֵר , פְּאֵר , זְעֵיר , “אֶל גּוֹי שְׁלֵיו ” (Jeremiah 49:31). One is adjacent and familiar. They are grouped together with many others except for פאר, which is a general term, but “ פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת” (Exodus 39:28), “ הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת” (Isaiah 3:20) is a name for headdresses worn for adornment. And we find it grouped with feminine nouns: “And all the wells ” (Genesis 26:15), and nearby it is unchanged: “the wells of water” (Genesis 26:18), and it is changed to “ Be'erot Be'erot Chemar” (Genesis 14:10), perhaps with a different weight. The others are grouped in the masculine form: זְאֵבִים , כְּאֵבִים , זְעֵרִים , שְׁאֵרִים , and nearby: “ זְאֵבֵי עֶרֶב” (Zephaniah 3:3), as well as כְּאֵבֵי , שְׁאֵרֵי , זְעֵרֵי . Likewise, with the pronouns, they do not change their movement: בְּאֵרוֹ , בְּאֵרְךָ , זְאֵבֵיהֶם , שְׁאֵרְךָ . But “ פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת” has changed, perhaps because it has a different weight, or perhaps because it has changed like “בֶּאֱרֹת חֵמָר”.

פְּעֵל בצרי כמו כְּאֵב , זְאֵב , בְּאֵר , שְׁאֵר , פְּאֵר , זְעֵיר , “ אֶל גּוֹי שְׁלֵיו ” (ירמיהו מט לא) . אחד בסמוך ובמוכרת. ויקבצו לרבים זולתי פְּאֵר שהוא שם כלל, אבל “ פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת ” (שמות לט כח) , “ הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת ” (ישעיהו ג כ) הוא שם לכובעים שעל הראש לפאר. ובְּאֵר מצאנו אותו מקובץ בקבוץ הנקבות: “ וְכָל הַבְּאֵרֹת ” (בראשית כו טו) , ובסמוך לא נשתנה: “ אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם ” (בראשית כו יח) , ונשתנה “ בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר ” (בראשית יד י) , אולי הוא משקל אחר. והאחרים יקבצו בלשון זכרים: זְאֵבִים , כְּאֵבִים , זְעֵרִים , שְׁאֵרִים , ובסמוך: “ זְאֵבֵי עֶרֶב ” (צפניה ג ג) , וכן כְּאֵבֵי , שְׁאֵרֵי , זְעֵרֵי . וכן עם הכנוים לא ישתנו מתנועתם: בְּאֵרוֹ , בְּאֵרְךָ , זְאֵבֵיהֶם , שְׁאֵרְךָ . אבל “ פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת ” שנשתנה אולי הוא משקל אחר, או נשתנה כמו “ בֶּאֱרֹת חֵמָר ”.

And there is פְּעֶל that connects with the names in the weight פֶּעֶל, and it is שְׁכֶם , and it is in the segol: “וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל” (Genesis 49:15), “עַל שִׁכְמָהּ ” (Genesis 21:14). And perhaps it is so because it was once in the form of פֶּעֶל: “כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם ” (Psalms 21:13) and is entirely in the segol, and likewise with the addition of the letter ה: “דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה ” (Hosea 6:9), like from the south – נֶגְבָּה, and from the gate – “וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה ” (Genesis 19:6), all with the verb in the segol. But קֵדְמָה is in the tzri. However, “And Abimelech, the son of Jerubbaal, went to Shechem ” (Judges 9:1) remains with a shva as it was before the addition, and the kaf remains in segol as it was, and it is changed because it is the name of a city, to distinguish it from “in the way they slaughtered Shechem .”

ויש פְּעֶל שיתחבר עם הכנוים במשקל פֶּעֶל, והוא שְׁכֶם , והוא בסגול: “ וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל ” (בראשית מט טו) , “ עַל שִׁכְמָהּ ” (בראשית כא יד) . ואולי הוא כן בעבור שהוא פעם על משקל פֶּעֶל: “ כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם ” (תהלים כא יג) וכולו בסגול, וכן בתוספת ה”א: “ דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה ” (הושע ו ט) , כמו מן נֶגֶב – נֶגְבָּה, ומן פֶּתַח – “ וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה ” (בראשית יט ו) , כלם פ”א-הפֹעל בסגול. אבל קֵדְמָה בצרי. אך “ וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה ” (שופטים ט א) נשאר בשוא כמו שהיה שְׁכֶם טרם התוספת, ונשאר הכ”ף בסגול כמו שהיה, ונשתנה כן לפי שהוא שם עיר, להפריש בינו ובין “ דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה ”.

P'al – nekar , shaar , hemar , enav , levav , shekar , shegal , “ tze'a el tze'a ” (Ezekiel 41:6), heikal . Katzin, and they change in proximity, as we find in “with the heart of David my father” (1 Kings 8:17), “and the hair of his head began to grow” (Judges 16:22). But “the head and hair of the legs” (Isaiah 7:20) is a different weight. And so you say עֲנַב , חֲמַר , and נְכַר , even though we find “the gods of נֵֽכַר ־הָאָ֗רֶץ” (Deuteronomy 31:16), which does not change in proximity, perhaps the dependent is missing, [2] or comes from above to indicate proximity, [or in the opening to indicate proximity]. And with the pronoun פ with a shva: לְבַבְכֶם , and similarly שְׂעַרְכֶם , חֲמַרְכֶם , עֲנַבְכֶם , “ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ” (Ezekiel 16:7), “וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ ” (Leviticus 14:8), “ And his hair did not turn white” (Leviticus 13:4). But “ Your hair is like a flock of goats” (Song of Songs 4:1) is connected from “and hair.” And “heichal” does not change in proximity – “ heichal YHVH” (1 Samuel 1:9), but it is opened in proximity. Similarly, “ ve-tze'ah ha-elef” (Joshua 18:28) is opened, perhaps because it is adjacent, but it seems that they are two cities, and Jonathan translates it as “And the side and the thousand .” And likewise in the cluster it does not change: “And he built his palaces ” (Hos. 8:14). And it does not change because of the yud, which does not fall, even though it is not essential. And it is possible that it is essential and is a four-letter word.

פֵּעָל – נֵכָר , שֵׂעָר , חֵמָר , עֵנָב , לֵבָב , שֵׁכָר , שֵׁגָל , “ צֵלָע אֶל צֵלָע ” (יחזקאל מא ו) , הֵיכָל . קמצין, וישתנו בסמיכות, כמו שמצאנו “ עִם לְבַב דָּוִד אָבִי ” (מ”א ח יז) , “ וַיָּחֶל שְׂעַר רֹאשׁוֹ לְצַמֵּחַ ” (שופטים טז כב) . אבל “ אֶת הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם ” (ישעיהו ז כ) הוא משקל אחר. וכן תאמר עֲנַב , חֲמַר , וכן נְכַר , ואף על פי שמצאנו “ אֱלֹהֵי נֵֽכַר ־הָאָ֗רֶץ ” (דברים לא טז) שלא נשתנה בסמיכות, אולי הנסמך חסר, [2] או בא מלעיל להורות על הסמיכות, [או בפתח להורות על הסמיכות]. ועם הכנוי הפ”א בשוא: לְבַבְכֶם , וכן יאמר שְׂעַרְכֶם , חֲמַרְכֶם , עֲנַבְכֶם , “ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ ” (יחזקאל טז ז) , “ וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ ” (ויקרא יד ח) , “ וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן ” (ויקרא יג ד) . אבל “ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים ” (שה”ש ד א) הוא מחובר מן “ וְשַׂעַר ”. והֵיכָל לא נשתנה בסמיכות – “ הֵיכַל יְיָ ” (ש”א א ט) , אבל נפתח בסמיכות. וכן “ וְצֵלַע הָאֶלֶף ” (יהושע יח כח) נפתח, אולי הוא סמוך, אלא שנראה שהן שתי ערים במספר, וכן תרגם יונתן: “ וְצֵלַע וְאֶלֶף ”. וכן בקבוץ לא נשתנה: “ וַיִּבֶן הֵיכָלוֹת ” (הושע ח יד) . ולא נשתנה מפני היו”ד שלא תפול, ואף על פי שאינה עיקרית. ואפשר שהיא עיקרית והוא בן ארבע אותיות.

And the grouping: עֲנָבִים , נְכָרִים . But נָכְרִים is grouped from נָכְרִי. And the appellative: עֲנָבָיו , עֲנָבֶיךָ , עֲנָבֵימוֹ . And with the appellatives of the hidden and the present, the פ is in a chirik or in a patach: עַנְבֵיהֶם , עַנְבֵיכֶם , “מְתֹפְפֹת עַל לִבְבֵהֶן ” (Nahum 2:8), and it is missing the plural יו“ד, and likewise in the construct state: ”וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ" (Leviticus 25:5), “ עִנְּבֵי רוֹשׁ” (Deuteronomy 32:32), and the emphasis is on the nun for beauty. And it is possible that the meter is: “בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת ” (Psalms 74:6), “ וְאֵלַמּוֹת סָבִיב סָבִיב” (Ezekiel 40:30), one would say כֵּלָף , אֵלָם , and they are emphasized and do not change in their group. And it is possible that the meter is אֶחָד , even though the aleph is in segol, and in proximity it is not changed because of the heh, but it is opened to indicate proximity – “ אַחַד הָעָם” (Genesis 26:10). [3] And from the word for “group” שְׂעָרִים , even though we have not found the group except in the feminine form – שַׂעֲרוֹת, after we found the separate word in the feminine form “אֶל הַשַּׂ֖עֲרָה וְלֹא יַחֲטִא” (Judges 20:16, see there), it is said that the gathered hair is called שערות, and nearby: “רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רוֹאשִׁי” (Psalms 69:5), therefore, the gathered hair is called שערות. It should also be noted that the letter “ה” is added to ‘הַשַּׂ֖עֲרָה’ because the word is from above, as in “ הַשַּׁ֜עְרָה אֶל הַזְּקֵנִים” (Deuteronomy 25:7), and the plural is not only found in the feminine form, as we have not found it in the masculine form, even though the singular is masculine, as in אָב, which is not said אָבִים, since we have found the plural in the feminine form אָבוֹת. Similarly, הֵכָל from this root is pluralized in the feminine form: “And he built his palaces ” (Hosea 8:14), and it is also used in the masculine form: “ in the palaces of delight” (Isaiah 13:22). Similarly, from לבב – לבבות , and from צלע – צלעות . However, after we found “תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי” (Job 4:15), because the ה was changed to a ת due to the proximity, it is said that the ה is feminine and not additional.

והקבוץ: עֲנָבִים , נְכָרִים . אבל נָכְרִים הוא מקובץ מן נָכְרִי. והכנוי: עֲנָבָיו , עֲנָבֶיךָ , עֲנָבֵימוֹ . ועם כנוי הנסתרים והנמצאים הפ”א בחירק או בפתח: עַנְבֵיהֶם , עַנְבֵיכֶם , “ מְתֹפְפֹת עַל לִבְבֵהֶן ” (נחום ב ח) והוא חסר יו”ד הרבים, וכן בסמיכות: “ וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ ” (ויקרא כה ה) , “ עִנְּבֵי רוֹשׁ ” (דברים לב לב) , ודגש הנו”ן לתפארת. ואפשר שיהיה מזה המשקל: “ בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת ” (תהלים עד ו) , “ וְאֵלַמּוֹת סָבִיב סָבִיב ” (יחזקאל מ ל) , יאמר האחד כֵּלָף , אֵלָם , והם דגושים ולא נשתנו בקבוצם. ואפשר שיהיה מזה המשקל אֶחָד , ואף על פי שהאל”ף בסגול, ובסמיכות לא נשתנה מפני החי”ת, אבל נפתח כלו להורות על הסמיכות – “ אַחַד הָעָם ” (בראשית כו י) . [3] ומן שֵׂעָר הקבוץ שְׂעָרִים , אף על פי שהקבוץ לא מצאנו כי אם בלשון נקבות – שַׂעֲרוֹת, אחר שמצאנו הנפרד בלשון נקבה “ אֶל הַשַּׂ֖עֲרָה וְלֹא יַחֲטִא ” (שופטים כ טז עי”ש) , נאמר כי המקובץ ממנו שְׂעָרוֹת, ובסמוך: “ רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי ” (תהלים סט ה) , אם כן המקבץ מן שֵׂעָר – שְׂעָרִים. גם יש לומר כי “ הַשַּׂ֖עֲרָה ” הה”א נוספת לפי שהמלה מלעיל, כמו “ הַשַּׁ֜עְרָה אֶל הַזְּקֵנִים ” (דברים כה ז) , ולא נאמר המקובץ רק בלשון נקבות אחר שלא מצאנו אותו בלשון זכר, ואף על פי שהנפרד בלשון זכר, הנה כמוהו אָב שלא נאמר אָבִים אחר שמצאנו המקובץ בלשון נקבות אָבוֹת. וכן הֵיכָל מזה המשקל יקובץ בלשון נקבות: “ וַיִּבֶן הֵיכָלוֹת ” (הושע ח, יד) , ויקובץ בלשון זכרים גם כן: “ בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג ” (ישעיהו יג כב) . וכן מן לֵבָב – לְבָבוֹת , ומן צֵלָע – צְלָעוֹת . אבל אחר שמצאנו “ תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי ” (איוב ד טו) , כי נהפכה הה”א לתי”ו מפני הסמיכות, נאמר כי הה”א לנקבה ולא נוספת.

And the pronoun from the group in the feminine form: שַׂעֲרוֹתָיו , שַׂעֲרוֹתֶיךָ , שַׂעֲרוֹתַי , שַׂעֲרוֹתֵיהֶם , שַׂעֲרוֹתֵיכֶם , שַׂעֲרוֹתֵינוּ , שַׂעֲרוֹתֶיהָ , (שַׂעֲרוֹתֵךְ) [ שַׂעֲרוֹתַיִךְ ], שַׂעֲרוֹתֵיהֶן , שַׂעֲרוֹתֵיכֶן . And the letter “תי” appears in the word “ וּתְפוֹצוֹתִיכֶם ” (Jeremiah 25:34) and its ruling is according to custom. Likewise, most feminine names are written with two signs of plurality: with a vav and a tav, which is the plural of feminine nouns, and with a yud, which is the plural of masculine nouns. And the word “וְהִפְלָא יְיָ אֶת מַכֹּתְךָ ” (Deuteronomy 28:59) appears with only the plural sign for feminine nouns, as does “הָיוּ מַכּוֹתָם ” (Psalms 64:8), “בְּצַדֶּקְתֵּךְ אַחְיוֹתֵךְ ” (Ezekiel 16:52), “וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם ” (Isaiah 30:6), “ לְדֹרֹתָם ” (Genesis 17:9), “And they shall be ashamed of their altars ” (Hosea 4:19), “And you shall break down their altars and smash their pillars ” (Deuteronomy 12:3). And in a sign of the abundance of males alone: “ And your sisters , Sodom and her daughters” (Ezekiel 16:55), [4] “You have become weary with your many counsels ” (Isaiah 47:13), “And they shall carry away your fornications ” (Numbers 14:33), “ in your fornication and in your wickedness” (Jeremiah 3:2), “That I may tell all your praises ” (Psalms 9:15), “ From your hatred toward them” (Ezekiel 35:11). But in proximity without a pronoun, it only appears in the singular plural: “ From the hairs of my head ” (Psalms 40:13), “ The righteousnesses of the Lord ” (Judges 5:11), “ Generations forever ” (Isaiah 51:9), and so on. And one appears without a pronoun in two plural forms: “ From the heads of Saul ” (1 Samuel 26:12), one of them is said to be “head” in the pattern of “bowl” or ‘head’ in the pattern of “girl,” and the grouping and the adjacent ones in these two patterns are equal, and this word appears with two plural markers, because the vav and the tav are feminine plurals and the yud is a masculine plural. And those that appear with only masculine markers, such as “אֲחוֹתַיִךְ” and “עֲצָתָיִךְ,” are also pronounced without a plural marker with only masculine markers. and from “עֲצָתָיִךְ” – עֲצָתֵי, and from “אֲחוֹתַיִךְ” – אֲחוֹתֵי, and from ‘זְנוּתַיִךְ’ – זְנוּתֵי. And so it comes from “ לַיַּרְכָתַיִם ” (Exodus 26:27), which is with the feminine letter yud and the sign of two, the adjacent word comes as “ וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן” (Exodus 26:22). Similarly, it is said from shivtaim in proximity to shivtei. And it comes with the sign of feminine plurality and with the sign of two: “all the planks ” (Ezekiel 27:5), “ many ” (Psalms 68:18).

והכנוי מן המקובץ בלשון נקבות: שַׂעֲרוֹתָיו , שַׂעֲרוֹתֶיךָ , שַׂעֲרוֹתַי , שַׂעֲרוֹתֵיהֶם , שַׂעֲרוֹתֵיכֶם , שַׂעֲרוֹתֵינוּ , שַׂעֲרוֹתֶיהָ , (שַׂעֲרוֹתֵךְ) [ שַׂעֲרוֹתַיִךְ ], שַׂעֲרוֹתֵיהֶן , שַׂעֲרוֹתֵיכֶן . ובאה התי”ו בחירק במלת “ וּתְפוֹצוֹתִיכֶם ” (ירמיהו כה לד) ומשפטה בצרי על המנהג. וכן רוב כנוי שמות הנקבות נכתב בב’ סימני רבוי: בו”ו-ותי”ו שהוא רבוי הנקבות, וביו”ד שהוא רבוי הזכרים. ובאה מלת “ וְהִפְלָא יְיָ אֶת מַכֹּתְךָ ” (דברים כח נט) בסימן רבוי הנקבות לבד, וכן “ הָיוּ מַכּוֹתָם ” (תהלים סד ח) , “ בְּצַדֶּקְתֵּךְ אַחְיוֹתֵךְ ” (יחזקאל טז נב) , “ וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם ” (ישעיהו ל ו) , “ לְדֹרֹתָם ” (בראשית יז ט) , “ וְיֵבֹשׁוּ מִזִּבְחוֹתָם ” (הושע ד יט) , “ וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם ” (דברים יב ג) . ובסימן רבוי הזכרים לבד: “ וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ ” (יחזקאל טז נה) , [4] “ נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ ” (ישעיהו מז יג) , “ וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם ” (במדבר יד לג) , “ בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ ” (ירמיהו ג ב) , “ לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ ” (תהלים ט טו) , “ מִשִּׂנְאָתֶיךָ בָּם ” (יחזקאל לה יא) . אבל בסמיכות בלא כנוי לא יבא כי אם ברבוי אחד: “ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי ” (תהלים מ יג) , “ צִדְקוֹת יְיָ ” (שופטים ה יא) , “ דֹּרוֹת עוֹלָמִים ” (ישעיהו נא ט) וכן כלם. ובא אחד בלא כנוי בשני רבוים: “ מֵרַאֲשֹׁתֵי שָׁאוּל ” (ש”א כו יב) , יאמר האחד ממנו רְאָשָׁה על משקל קְעָרָה או רַאֲשָׁה על משקל נַעֲרָה, והקבוץ והסמוך באלה שני המשקלים שוה, ובאה זאת המלה בשני סימני הרבוי, כי הו”ו והתי”ו רבוי הנקבות והיו”ד רבוי הזכרים. ואשר באו מהם בסימני הזכרים לבד כמו “ אֲחוֹתַיִךְ ”, “ עֲצָתָיִךְ ”, יאמר גם כן הסמוך בלא כנוי בסימן הזכרים לבד, ויאמר מן “ עֲצָתָיִךְ ” – עֲצָתֵי, ומן “ אֲחוֹתַיִךְ ” – אֲחוֹתֵי, ומן “ זְנוּתַיִךְ ” – זְנוּתֵי. וכן בא מן “ לַיַּרְכָתַיִם ” (שמות כו כז) שהוא בתי”ו הנקבה ובסימן השנים, בא הסמוך “ וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן ” (שמות כו כב) . וכן יאמר מן שִׁבְעָתַיִם בסמוך שִׁבְעֲתֵי. ובא עם סימן רבוי הנקבות ועם סימן השנים: “ אֵת כָּל לֻחֹתָיִם ” (יחזקאל כז ה) , “ רִבֹּתַיִם ” (תהלים סח יח) .

פֵּעֵל is pronounced with a mal'e and all the letters are pronounced, as in “ הֵילֵל בֶּן שָׁחַר” (Isaiah 14:12), “וַיִּחַן בְּתֵבֵץ ” (Judges 9:50), “וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ” (Job 34:13). And he will not gather the earth into many parts, because it is not like the earth, for although the earth is a general term, it is sometimes specific, and the earth is always general, and it is the name for all the inhabited lands. Perhaps it is the name of the lower world, and it is not an adjective and cannot be combined with other words or gathered together, just as a person's name or the name of a city cannot be combined or gathered together.

פֵּעֵל מלרע וכלו צרי, כמו “ הֵילֵל בֶּן שָׁחַר ” (ישעיהו יד יב) , “ וַיִּחַן בְּתֵבֵץ ” (שופטים ט נ) , “ וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ ” (איוב לד יג) . ולא יקבץ תֵּבֵל לרבים, כי איננו כמו אֶרֶץ, כי אֶרֶץ אף על פי שהוא כלל, לפעמים הוא פרט, ותֵּבֵל לעולם כלל, והוא שם לכל ארצות הישוב. ואולי הוא שם עצם העולם השפל, ואיננו שם-תואר ולא יתחבר עם הכנוים ולא יקבץ, כמו שלא יתחבר ולא יקבץ שם-אדם ושם-עיר.

פִּעֵל with emphasis and with a tsere. And most of this weight is descriptive: אִטֵּר , עִוֵּר , פִּסֵּח , אִלֵּם , עִקֵּש , עִלֵּג , “וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל ” (Proverbs 23:34), “לִי נָקָם וְשִׁלֵּם ” (Deuteronomy 32:35), “הֲלוֹא אֶת הַקִּטֵּר ” (Jeremiah 44:21), “ וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם” (Jeremiah 5:13), “The beginning of the word of the Lord was in Hosea” (Hosea 1:2). חֵרֵשׁ with the letter ח is pronounced with a shin because the resh is not emphasized. And they do not change in proximity. And in the plural form, the letter ע is pronounced with a shwa, as in חֵרְשִׁים , פִּסְחִים , עִוְרִים , עִלְּגִים , עִקְּשִׁים , “כְּלָבִים אִלְּמִים ” (Isaiah 56:10), “ those who refuse to hear my words” (Jeremiah 13:10) – one is מֵאֵן . And עִוְרִים, פִּסְחִים, and שִׁקְמִים are lightened from this weight.

פִּעֵל בדגש ובצרי. ורוב המשקל הזה הוא תאר: אִטֵּר , עִוֵּר , פִּסֵּח , אִלֵּם , עִקֵּשׁ , עִלֵּג , “ וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל ” (משלי כג לד) , “ לִי נָקָם וְשִׁלֵּם ” (דברים לב לה) , “ הֲלוֹא אֶת הַקִּטֵּר ” (ירמיהו מד כא) , “ וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם ” (ירמיהו ה יג) , “ תְּחִלַּת דִּבֶּר יְיָ בְּהוֹשֵׁעַ ” (הושע א ב) . חֵרֵשׁ בצרי החי”ת מפני הרי”ש שלא תדגש. ולא ישתנו בסמיכות. ובקיבוץ הרבים עי”ן-הפֹעל בשוא, כמו חֵרְשִׁים , פִּסְחִים , עִוְרִים , עִלְּגִים , עִקְּשִׁים , “ כְּלָבִים אִלְּמִים ” (ישעיהו נו י) , “ הַמֵּאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי ” (ירמיהו יג י) – האחד מֵאֵן . והוקלו עִוְרִים, פִּסְחִים וְ שִׁקְמִים מזה המשקל.

Piel – farmer , loaf , bind , gather, and also “Behold, I will lay the foundation in Zion” (Isaiah 28:16), and in some accurate books it is open. And in their context they are open. And the cluster of letters ע, י, and נ is with a kamatz: “ Akarim ” (Joel 1:11), “ Akarim and Kormim” (Isaiah 61:5), “And they covered him with fine gold, six hundred shekels” (Deuteronomy 3:8). And nearby, with a shva: “ten loaves of silver” (2 Kings 5:5), and the two: “Take the loaves ” (2 Kings 5:23) with a kamatz. And in a similar way: “And he made two loaves of silver” (2 Kings 5:23).

פִּעָל – אִכָּר , כִּכָּר , אִסָּר , קמוצים, וכן “ הִנְנִי יִסָּד בְּצִיּוֹן ” (ישעיהו כח טז) , ובמקצת ספרים מדויקים הוא פתח. ובהסמכם פתוחים. והקבוץ העי”ן בקמץ: “ הֹבִישׁוּ אִכָּרִים ” (יואל א יא) , “ אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם ” (ישעיהו סא ה) , “ וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב לְכִכָּרִים שֵׁשׁ מֵאוֹת ” (דה”ב ג ח) . ובסמוך העי”ן בשוא: “ עֶשֶׂר כִּכְּרֵי כֶסֶף ” (מ”ב ה ה) , והשנים: “ הוֹאֵל קַח כִּכָּרָיִם ” (מ”ב ה כג) בקמץ. ובדרך הסמוך: “ וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף ” (מ”ב ה כג) .

And it is possible that from this root comes pecham , kecach from “ kecachim children” (Isaiah 30:9), and also from גֶּחָלִים, one would say גֶּחָל , and similarly in the plural “ גַּחֲלֵי אֵש” (Leviticus 16:12), like “ כִּכְּרֵי כֶסֶף”, were it not for the emphasis on the ח. And the letter peh comes in the segol to shorten the letter heh, as in נחמה, בהלה, בהרה, נאצה, from בהרות, נאצות. And one we would say is from this root because it is in the segol in פֶּחָם, but because it changed in the group of אֲחָדִים, it seems to be from the light ones and not from the stressed ones.

ואפשר שיהיה מגזרה זו פֶּחָם , כֶּחָשׁ מן “ בָּנִים כֶּחָשִׁים ” (ישעיהו ל ט) , וכן מן גֶּחָלִים יאמר האחד גֶּחָל , וכן בסמיכות הרבים “ גַּחֲלֵי אֵשׁ ” (ויקרא טז יב) , כמו “ כִּכְּרֵי כֶסֶף ”, לולי שהחי”ת לא תדגש. ובא פ”א-הפֹעל בהם בסגול לקמצות החי”ת, כמו נֶחָמָה, בֶּהָלָה, בֶּהָרָה, נֶאָצָה, מן בֶּהָרוֹת, נֶאָצוֹת. ו אֶחָד היינו אומרים שהוא מזה הגזרה לפי שהוא סגול בשקל פֶּחָם, אבל מפני שנשתנה בקבוץ אֲחָדִים, ידמה שהוא מן הקלים לא מן הדגושים.

פעל – שכן , שמן , שפל , (מהר,) יבש , חמצ , חפץ , חצר , שבע , שמח , יפה , שכח , כשר , old , lazy , mourning , heavy , uncircumcised , moon , “from the womb ” (Psalms 40:3), “יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח” (Job 18:9), all of them with the peh and the ayin in tzri. And one of the ayins comes in segol: “אָז לָחֶם שְׁעָרִים” (Judges 5:8).

פָּעֵל – שָׁכֵן , שָׁמֵן , שָׁפֵל , (מָהֵר,) יָבֵשׁ , חָמֵץ , חָפֵץ , חָצֵר , שָׂבֵעַ , שָׂמֵחַ , יָפֵחַ , שָׁכֵחַ , כָּשֵׁר , זָקֵן , עָצֵל , אָבֵל , כָּבֵד , עָרֵל , יָרֵחַ , “ מִטִּיט הַיָּוֵן ” (תהלים מ ג) , “ יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח ” (איוב יח ט) , כלם קמוצים הפ”א והעי”ן בצרי. ובא אחד העי”ן בסגול: “ אָז לָחֶם שְׁעָרִים ” (שופטים ה ח) .

And nearby, the פ is pronounced with a shva and the ע with a patach: “ שְׁכַן שֹׁמְרוֹן” (Hosea 10:5), “ זְקַן בֵּיתוֹ” (Genesis 24:2), “ שְׁפַל רוּחַ” (Proverbs 16:19), “ כְבַד פֶּה” (Exodus 4:10), “ uncircumcised lips” (Exodus 6:12), “ the court of the tabernacle” (Exodus 27:9). And there are those that come with a tsere on their root: “ in the heel of Esau” (Genesis 25:26), “ חֲמֵשׁ מֵאוֹת” (Genesis 5:32), “ בִּיוֵן מְצוּלָה” (Psalms 69:3), “ כַּאֲבֶל ־אֵם” (Psalms 35:14) and it is in segol because it is attached to a small letter with a macron.

ובסמוך הפ”א בשוא והעי”ן בפתח: “ שְׁכַן שֹׁמְרוֹן ” (הושע י ה) , “ זְקַן בֵּיתוֹ ” (בראשית כד ב) , “ שְׁפַל רוּחַ ” (משלי טז יט) , “ כְבַד פֶּה ” (שמות ד י) , “ עֲרַל שְׂפָתָיִם ” (שמות ו יב) , “ חֲצַר הַמִּשְׁכָּן ” (שמות כז ט) . ויש שיבאו בצרי על עיקרם: “ בַּעֲקֵב עֵשָׂו ” (בראשית כה כו) , “ חֲמֵשׁ מֵאוֹת ” (בראשית ה לב) , “ בִּיוֵן מְצוּלָה ” (תהלים סט ג) , “ כַּאֲבֶל ־אֵם ” (תהלים לה יד) והוא בסגול בעבור הסמכו אל מלה זעירא במקף.

And the appellative in the singular: “ בְּצֵקוֹ ” (Exodus 12:34), “וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ ” (Exodus 12:4), “And he took his heel from the water” (Joshua 8:13), “ On their shoulders on poles” (1 Chronicles 15:15), “And he had a well in his courtyard ” (2 Samuel 17:18), “under my thigh ” (Genesis 24:2). And “ uncircumcised heart” (Ezekiel 44:9) is not from this root but from the root פֶּעֶל, which is one of the familiar and well-known roots. “ Your moon shall not be removed” (Isaiah 60:20), “ ויפח חמס” (Psalms 27:12) are from this root, but “ ירח ימים” (Deuteronomy 21:13), “גרש ירחים ” (Deuteronomy 33:14) are not from this root but from the root אֶרֶץ.

והכנוי בצרי: “ אֶת בְּצֵקוֹ ” (שמות יב לד) , “ וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ ” (שמות יב ד) , “ וְאֶת עֲקֵבוֹ מִיָּם ” (יהושע ח יג) , “ בִּכְתֵפָם בַּמֹּטוֹת ” (דה”א טו טו) , “ וְלוֹ בְאֵר בַּחֲצֵרוֹ ” (ש”ב יז יח) , “ תַּחַת יְרֵכִי ” (בראשית כד ב) . ו” עֶרֶל לֵב ” (יחזקאל מד ט) אינו מזו הגזרה כי אם מגזרת פֶּעֶל שהוא אחד בסמוך ובמוכרת. “ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף ” (ישעיהו ס כ) , “ וִיפֵחַ חָמָס ” (תהלים כז יב) מגזרה זו, אך “ יֶרַח יָמִים ” (דברים כא יג) , “ גֶּרֶשׁ יְרָחִים ” (דברים לג יד) אינו מגזרה זו כי אם מגזרת אֶרֶץ.

The collective form of this root is: שְׁכֵנִים , שְׁמֵנִים , חֲצֵרִים , חֲפֵצִים , and sometimes חָצֵר is used in the feminine form: “מִן הַבָּתִּים מִן הַחֲצֵרֹת ” (Exodus 8:9), and nearby “ to the courts of the house of the Lord” (1 Chronicles 28:12), and likewise from גָּדֵר – “ fences for your sheep” (Numbers 32:24), and nearby “ fences for sheep” (Numbers 32:16). It is possible that this grouping comes from “the inhabitants of the plantings and the fences ” (1 Chronicles 4:23).

והקבוץ מגזרה זו בצרי: שְׁכֵנִים , שְׁמֵנִים , חֲצֵרִים , חֲפֵצִים , ופעמים יקבץ חָצֵר בלשון נקבות: “ מִן הַבָּתִּים מִן הַחֲצֵרֹת ” (שמות ח ט) , ובסמוך “ לְחַצְרוֹת בֵּית יְיָ ” (דה”א כח יב) , וכן מן גָּדֵר – “ וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם ” (במדבר לב כד) , ובסמוך “ גִּדְרֹת צֹאן ” (במדבר לב טז) . ואפשר שהקבוץ הזה מן “ וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה ” (דה”א ד כג) .

The same applies to the masculine form with the letter peh in the next word, whether it is guttural or not: שִׁכְנֵי , שִׁמְנֵי , חַצְרֵי , “כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ” (Psalms 22:30), “ שִׂמְחֵי לֵב” (Isaiah 24:7), “ Ziknei Midyan” (Numbers 22:4), “ Vekibdei lashon” (Ezekiel 3:5), “ Ikvei sus” (Genesis 49:17), “ Gidlei basar” (Ezekiel 16:26), “ uncircumcised of heart” (Jeremiah 9:25). And “ heels of horses” comes with a peh in the chiraq even though it is guttural, and the kaf is emphasized for beauty. And there are cases where the adjacent letters come in their basic form: “ rejoice in my calamity” (Psalms 35:26), “ desires of my righteousness” (Psalms 35:27), “all nations that have forgotten God” (Psalms 9:18), “to give rejoicing to the mourners of Zion” (Isaiah 61:3). And likewise, its lamed is aleph: ירא , יראים , and in a similar context: “ ירעי יה” (Malachi 3:16). And the feminine form: יראה like שפלה , and in a similar context: “ יראת יה” (Proverbs 31:30), like “ shiflat komah” (Ezekiel 17:6) and all the rest. But tame , which is in the same weight, we find in the feminine form remaining in its original form: “ tameat hashem” (Ezekiel 22:5).

וכן המקבץ בלשון זכרים בסמוך הפ”א בחירק או בפתח אם היא גרונית: שִׁכְנֵי , שִׁמְנֵי , חַצְרֵי , “ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ ” (תהלים כב ל) , “ שִׂמְחֵי לֵב ” (ישעיהו כד ז) , “ זִקְנֵי מִדְיָן ” (במדבר כב ד) , “ וְכִבְדֵי לָשׁוֹן ” (יחזקאל ג ה) , “ עִקְּבֵי סוּס ” (בראשית מט יז) , “ גִּדְלֵי בָשָׂר ” (יחזקאל טז כו) , “ עַרְלֵי לֵב ” (ירמיהו ט כה) . ובא “ עִקְּבֵי סוּס ” הפ”א בחירק אף על פי שהיא גרונית, ודגש הקו”ף לתפארת. ויש שבאו הסמוכים בצרי על עקרם: “ שְׂמֵחֵי רָעָתִי ” (תהלים לה כו) , “ חֲפֵצֵי צִדְקִי ” (תהלים לה כז) , “ כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים ” (תהלים ט יח) , “ לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן ” (ישעיהו סא ג) . וכן שהלמ”ד שלו אל”ף: יָרֵא , יְרֵאִים , וסמוך: “ יִרְאֵי יְיָ ” (מלאכי ג טז) . והנקבה: יְרֵאָה כמו שְׁפֵלָה , ובסמוך: “ יִרְאַת יְיָ ” (משלי לא ל) , כמו “ שִׁפְלַת קוֹמָה ” (יחזקאל יז ו) וכן כלם. אבל טָמֵא שהוא במשקלו מצאנוהו בסמיכות הנקבה נשאר על עיקרו: “ טְמֵאַת הַשֵּׁם ” (יחזקאל כב ה) .

And with the epithets: שְׁכֵנָיו , שְׁמֵנָיו , יְרֵאָיו . And likewise the feminine form: “בֵיתִי וַחֲצֵרוֹתָי ” (1 Chronicles 28:6), “ his courtyards in praise” (Psalms 104:4), “and all his pegs ” (Exodus 27:19), “you have broken down all his hedges ” (Psalms 89:41), and so on. However, with the hidden and present pronouns, it changes: “ in their courts and in their palaces” (Genesis 25:16), “ your elders and your officers” (Deuteronomy 29:9), “every man upon his roof and in their courts ” (Nehemiah 8:16), “seeking all their desires ” (Psalms 111:2) with a segol instead of the heh, “Do not take from your homes ” (Exodus 5:19). But “ your fig trees and your olive trees” (Amos 4:9) is not changed because of the aleph.

ועם הכנויים: שְׁכֵנָיו , שְׁמֵנָיו , יְרֵאָיו . וכן המקובץ בלשון נקבה: “ בֵיתִי וַחֲצֵרוֹתָי ” (דה”א כח ו) , “ חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה ” (תהלים ק ד) , “ וְכָל יְתֵדֹתָיו ” (שמות כז יט) , “ פָּרַצְתָּ כָל גְּדֵרֹתָיו ” (תהלים פט מא) וכן כלם. אבל עם כנוי הנסתרים והנמצאים ישתנה: “ בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם ” (בראשית כה טז) , “ זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם ” (דברים כט ט) , “ אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם ” (נחמיה ח טז) , “ דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם ” (תהלים קיא ב) בסגול מפני החי”ת, “ לֹא תִגְרְעוּ מִלִּבְנֵיכֶם ” (שמות ה יט) . אבל “ וּתְאֵנֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם ” (עמוס ד ט) לא נשתנה מפני האל”ף.

And another possibility is that this is a special case, and the general rule is proven by: “ other garments” (Leviticus 6:4) like shemenim, shekenim, and even though the letter peh-heh-peh appears at the beginning of the word, because it is the way of the letter heh to appear with a patach instead of a kamatz, and this is found in many places, such as “ tach mero'ot einayhem” (Isaiah 44:18) The letter is open and its pronunciation is kamatz, “ וַתַּחַשׁ עַל מִרְמָה רַגְלִי” (Job 31:5) The letter is open and its pronunciation is kamatz, [5] “לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ” (Numbers 30:3), “And I will not desire My holy name” (Ezekiel 39:7), “Every tree that is green ” (Ezekiel 21:3), “ green and dry” (Numbers 6:3) – open and their judgment is concise. And it is possible that there are two other conjugations, one from the light form that we mentioned, and the rule from it is אחרים , אחרוֹת , and one from the stressed form, and the feminine form from it is “בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת ” (Genesis 17:21), “if another takes her for himself” (Exodus 21:10), in the forms עַוֶּרֶת and יַבֶּשֶׁת, because if it were from the light form, it would say אֲחֵרָה or אֲחֶרֶת with the alef in a short vowel.

ו אַחֵר אפשר שיהיה מזו הגזרה, והכלל יוכיח: “ בְּגָדִים אֲחֵרִים ” (ויקרא ו ד) כמו שְׁמֵנִים, שְׁכֵנִים, ואף על פי שבא פ”א-הפֹעל בפתח, כי כן דרך החי”ת לבוא עליה פתח במקום הקמץ, וזה ימצא בהרבה מקומות, כמו “ טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם ” (ישעיהו מד יח) פתח ומשפטו קמץ, “ וַתַּחַשׁ עַל מִרְמָה רַגְלִי ” (איוב לא ה) התי”ו פתוחה ומשפטה להיות קמוצה, [5] “ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ ” (במדבר ל ג) , “ וְלֹא אַחֵל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי ” (יחזקאל לט ז) , “ כָל עֵץ לַח ” (יחזקאל כא ג) , “ לַחִים וִיבֵשִׁים ” (במדבר ו ג) – פתוחים ומשפטם קמוצים. ואפשר שיהיה אַחֵר שתי גזרות, אחד ממשקל זה שזכרנו שהוא קל, והכלל ממנו אֲחֵרִים , אֲחֵרוֹת , ואחד ממשקל הדגושים, והנקבה ממנו “ בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת ” (בראשית יז כא) , “ אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ ” (שמות כא י) , בפלס עַוֶּרֶת, יַבֶּשֶׁת, כי אם היה מן הקל היה אומר אֲחֵרָה או אֲחֶרֶת האל”ף בחטף-פתח.

And there are verbs whose suffixes have a different weight, such as גָּזֵל , כָּתֵף , יָרֵךְ , גָּדֵר , whose suffixes are without the appellatives in the weight אֶרֶץ, גֶּפֶן – “to the shoulder of the house” (M“A 6:8), ” yerekh ha-mizbeach“ (Leviticus 1:11) with six dots, ” gezele ach“ (Ezekiel 18:18), ” v'gezele mishpat“ (Ecclesiastes 5:7), ” v'geder avanei" (Proverbs 24:31, see there), both gēzel and geder with five dots, and in their association with the appellatives they are in the pa'al form that we mentioned earlier: yerekho , ketfo , gedero . And it does not change in proximity: “And they shall fly on the shoulder of the Philistines” (Isaiah 11:14), and it is possible to interpret it as non-adjacent, as we will explain in the section on the root with the help of God (Sefer Ha-Sh'arim, entry for כתף). Ben-Asher wrote that this is because of the פ“א in ”פְּלִשְׁתִּים" to correct the reading.

ויש פָּעֵל שסמיכתו במשקל אחר, כמו גָּזֵל , כָּתֵף , יָרֵךְ , גָּדֵר , שסמיכתו מבלי הכנויים במשקל אֶרֶץ, גֶּפֶן – “ אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת ” (מ”א ו ח) , “ יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ ” (ויקרא א יא) בשש נקודות, “ גֵּזֶל אָח ” (יחזקאל יח יח) , “ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט ” (קהלת ה ז) , “ וְגֵדֶר אֲבָנָיו ” (משלי כד לא עי”ש) , שניהם גֵּזֶל וגֵּדֶר בחמש נקודות, ובהסמכם עם הכנויים הם במשקל פָּעֵל שהקדמנו: יְרֵכוֹ , כְּתֵפוֹ , גְּדֵרוֹ . ולא נשתנה בסמיכות: “ וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים ” (ישעיהו יא יד) , ויתכן לפרשו בלתי סמוך כמו שאנו עתידים לפרשו בחלק הענין בשרשו בעזרת האל (ספר השרשים ערך כתף) . ובן-אשר כתב כי בא כן מפני פ”א “ פְּלִשְׁתִּים ” לתקן הקריאה.

Poel with a melra – “ yotzer gobi” (Amos 7:1) and its meaning is a gathering of locusts, “vayit'aeho soreq ” (Isaiah 5:2), “ein rogel ” (Joshua 15:7), עורק from “ ועורקיי לא ישכבו” (Job 30:17), “וְאֶת הַיּוֹתֵר חרמנו” (1 Samuel 15:15), “And you shall rise up from the ambush ” (Joshua 8:7), “And all the ravens ” (Deuteronomy 14:14), “ It is a jubilee ” (Leviticus 25:10), “every copper worker” (Genesis 4:22), and described: “the great enemy” (Jonah 1:6), enemy , infant , sucker , lord from “He who gives lords to nothing” (Isaiah 40:23).

פֹּעֵל בצרי מלרע – “ יוֹצֵר גֹּבַי ” (עמוס ז א) ופירושו אסיפת ארבה, “ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק ” (ישעיהו ה ב) , “ עֵין רֹגֵל ” (יהושע טו ז) , עוֹרֵק מן “ וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבוּן ” (איוב ל יז) , “ וְאֶת הַיּוֹתֵר הֶחֱרַמְנוּ ” (ש”א טו טו) , “ וְאַתֶּם תָּקֻמוּ מֵהָאוֹרֵב ” (יהושע ח ז) , “ וְאֵת כָּל עֹרֵב ” (דברים יד יד) , “ יוֹבֵל הִוא ” (ויקרא כה י) , “ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת ” (בראשית ד כב) , והתאר: “ רַב הַחֹבֵל ” (יונה א ו) , אוֹיֵב , עוֹלֵל , יוֹנֵק , רוֹזֵן מן “ הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאָיִן ” (ישעיהו מ כג) .

And in the cluster and in the appellative with a shwa: “the trumpets of the jubilee” (Joshua 6:4), “ And my veins shall not sleep” (Job 30:17), “From the mouths of infants and sucklings” (Psalms 8:3), “ Infants ” (Lamentations 2:20), “ and their infants shall be dashed to pieces” (Isaiah 13:16), and ‘infants’ and “their infants” may also be from the verb form with a kamatz, such as “ stars of heaven” (Genesis 22:17) from כוכב. And there is a form of this verb that does not change for the feminine and plural: “שמני שומם ” (Lamentations 3:11) – “היו בני שוממים ” (Lamentations 1:16), “נחלות שוממות ” (Isaiah 49:8), all of them in distress, and likewise “ tapping maidens” (Psalms 68:26). Likewise, “ tapping ” (Psalms 90:4), from which we also derive sōchōrot .

ובקבוץ ובכנוי העי”ן בשוא: “ שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים ” (יהושע ו ד) , “ וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבוּן ” (איוב ל יז) , “ מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים ” (תהלים ח ג) , “ עֹלֲלֵי טִפֻּחִים ” (איכה ב כ) , “ וְעֹלְלֵיהֶם יְרֻטְּשׁוּ ” (ישעיהו יג טז) , ו” עֹלְלֵי ” ו” עֹלְלֵיהֶם ” יתכן גם כן שהם ממשקל פּוֹעָל בקמץ, כמו “ כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם ” (בראשית כב יז) מן כּוֹכָב. ויש מזה המשקל שלא ישתנה לנקבה ולרבים: “ שָׂמַנִי שֹׁמֵם ” (איכה ג יא) – “ הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים ” (איכה א טז) , “ נְחָלוֹת שֹׁמֵמוֹת ” (ישעיהו מט ח) , כלם בצרי, וכן “ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת ” (תהלים סח כו) . וכן “ צִנָּה וְסֹחֵרָה ” (תהלים צא ד) , נאמר ממנו גם כן סוֹחֵרוֹת .

פעל – ארץ , [ אבן ,] תבן , ארך , אדר , גפן , צדק , שלג , מלך , חבל , חרס , דבר , קסם , טרם , Zebed , Zechar , Perech , Resen , Meteg , Shetf , Esar , Chereb , Geshem , Amesh , Peter , Rehem , Petah , Perach , Kedem , But קֵדְמָה with a kashron, and פֶּתְחָה and נֶגְבָּה with a segol: “לוֹט הַפֶּתְחָה ” (Genesis 19:6), “ הַנֶּגְבָּה ” (Genesis 13:1). Yesha , shekel , are written with a segol: “Yoetz beshekel ” (1 Chronicles 26:14), “Ish shekel mibnei Machli” (Ezra 8:18), “וְשׂוֹם שֶׂכֶל ” (Nehemiah 8:8), “אַךְ יִתֶּן לְךָ יְיָ שֶׂכֶל וּבִינָה” (1 Chronicles 22:12), “וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל ” (1 Samuel 25:3). In another tradition, I found “ the foolish was given” (Ecclesiastes 10:6), but “May the Lord give you wisdom and understanding” is written with five dots and an Aramaic sign: Atta yatzat ve-yahavat l'gvara sefra. Seven , rib , “ evening and morning” (Psalms 55:18), “and all the kings of the evening ” (Jeremiah 25:24), and the tradition: Umaya and Ramasha with three dots, Arum and Meto with two dots. עֶצֶב , עֶצֶם , שֶׁבֶר , יֶתֶר , נֶתֶק , נֶשֶׁךְ , “ נֵבֶל יָיִן” (Shmuel I 3), עֶבֶד and similar words with the peh and ayin in segol. In the relevant section, each word will be explained according to its root, some with five dots and some with six dots. Those of which the פ is in the tsere and the ע in the segol, such as עֵשֶׂב , חֵפֶר , שֵׁבֶט , עֵרֶךְ , עֵדֶר , עֵזֶר , סֵפֶר , סֵתֶר , סֵפֶל , “ סֵמֶל הַקִּנְאָה” (Ezekiel 8:3), and also “ Zebed Tov” (Genesis 30:20) in some books, “ Nezer HaKodesh” (Exodus 29:6), “Erekh HaEber ” (Ezekiel 17:3), ash , dust , near , nearby , “and he came there ” (2 Samuel 12:4), “ for food and for good” (Zechariah 6:14), “ the branch of my planting” (Isaiah 60:21), “ to lie down among the cattle” (Isaiah 65:10), “ with the sound of the trumpet” (Psalms 150:3), “ with the harp and the lyre” (Psalms 150:3), “ with the harp of ten strings” (Psalms 33:2) in Tsri, but “with the nevel ” (Psalms 71:22) in Segol, and the tradition on it: without Segol, and one with a Vav: “And there shall be the sound of the harp and the nebel ” (Isaiah 5:12). “Great beyond measure ” (Isaiah 56:12, see there), עֵקֶב , (עֵפֶר) [ עֵבֶר ], עֵמֶק , חֵדֶק , עֵדֶן , and there are four of them in segol and they are the names of cities, and their sign in Aramaic is: אברם אברהם נטר קרתא, [6] and so is the tradition: Four in the letter sigol, and their symbol is “וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן ” (M“B 19:12) and its companion (Isaiah 37:12), ”חָרָן וְכַנֵּה וָעֶדֶן " (Ezekiel 27:23), “And you are the support of the tribe from the house of Eden ” (Amos 1:5), but when it is a person's name, it is in the tetragram: “And by his hand was Eden ” (II Chronicles 31:15), “ And Eden son of Yoach” (2 Chronicles 29:12). Chesh , cheleb , chepez , shevet , mezach – “There is no more mezach ” (Isaiah 23:10), metzach , netzach , and the tradition: Four in the Lishan Bazri: “And also eternity Israel” (1 Samuel 15:29), “ for eternity eternals” (Isaiah 34:10), “ and eternity and glory” (1 Chronicles 29:11), “Until neitzach they shall not see light” (Psalms 49:20), and the rest in segol. Chelek , heder , hebel – “Before hebel comes to her” (Isaiah 66:7), nine , “they will be hunted down like animals ” (Micah 7:2), “or in the morning or in the evening ” (Leviticus 13:48), “and also in the evening ” (Exodus 12:38), “And they separated all the evening ” (Nehemiah 13:3), “ Open your words, O Lord, for your law is holy” (Psalms 119:134), “In the mighty acts of your salvation ” (Psalms 20:7), “I will place my salvation ” (Psalms 12:6), “You went forth to save your people, to save your Messiah” (Habakkuk 3:13), “We will see in salvation God” (Psalms 50:23) in Tsere, and the rest in Segol, and there are five: “And they shall be salvation ” (Isaiah 45:8), “clothes of salvation ” (Isaiah 61:10), “I will clothe them with salvation ” (Psalms 132:16), “ Salvation will be exalted” (Job 5:11), “His children will be driven away from salvation ” (Job 5:4). Nesek Two of them are in tzri and the rest are in segol: “ And pour a quarter of a hin of wine for the one lamb” (Exodus 29:40), “ And you shall not pour libation upon it” (Exodus 30:9), and one: “ And the libation on the festivals and on the new moons” (Ezekiel 45:17). Nedar Five of them are in the tzri and the rest in the segol, and your sign is in Aramaic: Nedar dar-malta abda shalem kaspa lo etkabal – “ And the vow shall not be accepted.” (Leviticus 22:23), “ And the vow of a widow” (Numbers 30:10), “Every vow and every oath of prohibition” (Numbers 30:14), “For your servant has vowed” (2 Samuel 15:8), “And they made a vow to the Lord” (Isaiah 19:21). Shaver Three of them are in tzri and the rest in segol: “And they shall break it like a broken potter's vessel” (Isaiah 30:14), “ And from the broken wind they will be shaken” (Isaiah 65:14), “And they did not inherit the broken of Joseph” (Amos 6:6).

פֶּעֶל – אֶרֶץ , [ אֶבֶן ,] תֶּבֶן , אֶרֶךְ , אֶדֶר , גֶּפֶן , צֶדֶק , שֶׁלֶג , מֶלֶךְ , חֶבֶל , חֶרֶס , דֶּבֶר , קֶסֶם , טֶרֶם , זֶבֶד , זֶכֶר , פֶּרֶד , רֶסֶן , מֶתֶג , שֶׁטֶף , עֶשֶׂר , חֶרֶב , גֶּשֶׁם , אֶמֶשׁ , פֶּטֶר , רֶחֶם , פֶּתַח , פֶּרַח , קֶדֶם , אבל קֵדְמָה בצרי הקו”ף, ופֶּתְחָה ונֶגְבָּה בסגול: “ לוֹט הַפֶּתְחָה ” (בראשית יט ו) , “ הַנֶּגְבָּה ” (בראשית יג א) . יֶשַׁע , שֶׂכֶל ה’ מהם בסגול: “ יוֹעֵץ בְּשֶׂכֶל ” (דה”א כו יד) , “ אִישׁ שֶׂכֶל מִבְּנֵי מַחְלִי ” (עזרא ח יח) , “ וְשׂוֹם שֶׂכֶל ” (נחמיה ח ח) , “ אַךְ יִתֶּן לְךָ יְיָ שֶׂכֶל וּבִינָה ” (דה”א כב יב) , “ וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל ” (ש”א כה ג) . ובמסורת אחרת מצאתי “ נִתַּן הַסֶּכֶל ” (קהלת י ו) , אבל “ אַךְ יִתֶּן לְּךָ יְיָ שֵׂכֶל וּבִינָה ” הוא בחמש נקודות, וסימן בלשון ארמית: אתתא יעצת ויהבת לגברא ספרא. שֶׁבַע , צֶלַע , “ עֶרֶב וָבֹקֶר ” (תהלים נה יח) , “ וְאֵת כָּל מַלְכֵי הָעֶרֶב ” (ירמיהו כה כד) , והמסורת: אומייא ורמשא בשלש נקודות, ערוּב ומטוה בשתי נקודות. עֶצֶב , עֶצֶם , שֶׁבֶר , יֶתֶר , נֶתֶק , נֶשֶׁךְ , “ נֵבֶל יָיִן ” (ש”א י ג) , עֶבֶד והדומה להם בסגול הפ”א והעי”ן. ובחלק הענין יתבאר כל אחד ואחד בשרשו, איזה בחמש נקודות ואיזה בשש נקודות. ואשר מהם הפ”א בצרי והעי”ן בסגול, כמו עֵשֶׂב , חֵפֶר , שֵׁבֶט , עֵרֶךְ , עֵדֶר , עֵזֶר , סֵפֶר , סֵתֶר , סֵפֶל , “ סֵמֶל הַקִּנְאָה ” (יחזקאל ח ג) , וכן “ זֵבֶד טוֹב ” (בראשית ל כ) במקצת ספרים, “ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ ” (שמות כט ו) , “ אֶרֶךְ הָאֵבֶר ” (יחזקאל יז ג) , אֵפֶר , עֵפֶר , אֵצֶל , אֵצֶר , “ וַיָּבֹא הֵלֶךְ ” (ש”ב יב ד) , “ לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה ” (זכריה ו יד) , “ נֵצֶר מַטָּעַי ” (ישעיהו ס כא) , “ לְרֵבֶץ בָּקָר ” (ישעיהו סה י) , “ בְּתֵקַע שׁוֹפָר ” (תהלים קנ ג) , “ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר ” (תהלים קנ ג) , “ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר ” (תהלים לג ב) בצרי, אבל “ בִכְלִי נֶבֶל ” (תהלים עא כב) בסגול, והמסורת עליו: לית סגול, ואחד עם ו”ו: “ וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל ” (ישעיהו ה יב) . “ גָּדוֹל יֵתֶר מְאֹד ” (ישעיהו נו יב עי”ש) , עֵקֶב , (עֵפֶר) [ עֵבֶר ], עֵמֶק , חֵדֶק , עֵדֶן , ויש מהם ארבעה בסגול והם שם עיר, וסימנם בלשון ארמי: אברם אברהם נטר קרתא, [6] וכן הוא המסורת: ארבעה בסגול, וסימנם “ וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן ” (מ”ב יט יב) וחברו (ישעיהו לז יב) , “ חָרָן וְכַנֵּה וָעֶדֶן ” (יחזקאל כז כג) , “ וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מִבֵּית עֶדֶן ” (עמוס א ה) , אבל אשר הוא שם אדם הוא בצרי: “ וְעַל יָדוֹ עֵדֶן ” (דה”ב לא טו) , “ וְעֵדֶן בֶּן יוֹאָח ” (דה”ב כט יב) . חֵשֶׁב , חֵלֶב , חֵפֶץ , שֵׁבֶט , מֵזַח – “ אֵין מֵזַח עוֹד ” (ישעיהו כג י) , מֵצַח , נֵצַח , והמסורת: ארבעה בלישנא בצרי: “ וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל ” (ש”א טו כט) , “ לְנֵצַח נְצָחִים ” (ישעיהו לד י) , “ וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד ” (דה”א כט יא) , “ עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר ” (תהלים מט כ) , והשאר בסגול. חֵלֶק , חֵדֶר , חֵבֶל – “ בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ ” (ישעיהו סו ז) , תֵּשַׁע , “ יָצוּדוּ חֵרֶם ” (מיכה ז ב) , “ אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב ” (ויקרא יג מח) , “ וְגַם עֵרֶב רַב ” (שמות יב לח) , “ וַיַּבְדִּילוּ כָל עֵרֶב ” (נחמיה יג ג) , “ פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר ” (תהלים קיט קל) , “ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע ” (תהלים כ ז) , “ אָשִׁית בְּיֵשַׁע ” (תהלים יב ו) , “ יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ ” (חבקוק ג יג) , “ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים ” (תהלים נ כג) בצרי, והשאר בסגול והם חמשה: “ וְיִפְרוּ יֶשַׁע ” (ישעיהו מה ח) , “ בִּגְדֵי יֶשַׁע ” (ישעיהו סא י) , “ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע ” (תהלים קלב טז) , “ שָׂגְבוּ יֶשַׁע ” (איוב ה יא) , “ יִרְחֲקוּ בָנָיו מִיֶּשַׁע ” (איוב ה ד) . נֵסֶךְ שנים מהם בצרי והשאר בסגול: “ וְנֵסֶךְ רְבִיעִת הַהִין יָיִן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד ” (שמות כט מ) , “ וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ עָלָיו ” (שמות ל ט) , וחד: “ וְהַנֵּסֶךְ בַּחַגִּים וּבֶחֳדָשִׁים ” (יחזקאל מה יז) . נֵדֶר חמשה מהם בצרי והשאר בסגול, וסימנך בלשון ארמי: נדרא דארמלתא עבדא שלים כספא לא אתקבל – “ וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה ” (ויקרא כב כג) , “ וְנֵדֶר אַלְמָנָה ” (במדבר ל י) , “ כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר ” (במדבר ל יד) , “ כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ ” (ש”ב טו ח) , “ וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ ” (ישעיהו יט כא) . שֵׁבֶר שלשה מהם בצרי והשאר בסגול: “ וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים ” (ישעיהו ל יד) , “ וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ ” (ישעיהו סה יד) , “ וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף ” (עמוס ו ו) .

Most of this weight will change in the atnach and at the end of the verse, and the kamatz-gimmel will return under the peh-heh. Some will also change in the zakef, such as “וְסָפוּן בָּאָ֔רֶז ” (Jeremiah 22:14), “הוּא יִהְיֶה לִּי עָ֔בֶד ” (Genesis 44:17) two years in the matter (see there 44:10), “לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט־ גָּ֔בֶר ” (Lamentations 3:35) “וַעֲזַרְיָה הֹלִיד אֶת חָ֔לֶץ ” (1 Chronicles 2:39), “And these are the generations of Perez ” (Ruth 4:18), “And the moon became a stone for them” (Genesis 11:3). And there are some that do not change even in the pause and at the end of a verse: מלך, תבן, נד, עדן, חפץ, אפר, חרם, קדם, נגב, יתר, צדק, חלק, עֵקֶב, מֶלַח, בֶּטַח, לֶקַח, יֶשַׁע – “In your strength, king , they will rejoice” (Psalms 21:2), “As when the straw ” (Exodus 5:13), “And unto thee shall be paid vows ” (Psalms 65:2), “Forever he will be remembered ” (Psalms 119:112), “Thou shalt make them your ” (Psalms 21:13), “He eats grass ” (Psalms 106:20), “Or from the second day or from the evening ” (Leviticus 13:56), “He shall dwell in safety ” (Proverbs 1:33), “And she shall eat the portion ” (Amos 7:4). And silver shall be changed, and one who has not changed shall flee: “The wings of a dove shall cover you with silver ” (Psalms 68:14). [7] Wickedness will not change – “For they have eaten the bread of wickedness ” (Proverbs 4:17), “From the wicked comes forth wickedness ” (1 Samuel 24:13), and it will change “and the place of righteousness will be there the wicked ” (Ecclesiastes 3:16). The way will change, but it will not be changed: “He who offers thanksgiving will honor Me, and He will set a way ” (Psalms 50:23). Falsehood will change, but not be changed: “My enemies are strong, and they are false” (Psalms 69:5), “Let not my enemies rejoice over me, who are false” (Psalms 35:19). Kindness will change, but it will not be changed: “For with the Lord is kindness ” (Psalms 130:7). Bread will change, but it will not be changed: “Those who eat my people eat bread ” (Psalms 14:4). The secret will not change – “For I was formed in the womb” (Psalms 139:15), and it will change “and He placed it in the secret place” (Deuteronomy 27:15), “He who strikes his neighbor in secret ” (Deuteronomy 27:24), “You have done in secret ” (2 Samuel 12:12). The earth will change, but it will not change in four places: “And upon the moments of the earth ” (Psalms 35:20), “To eat the poor from the earth ” (Proverbs 30:14), “As your name, O God, so is your praise to the ends of the earth ” (Psalms 48:11), “Under three things the earth trembles” (Proverbs 30:21). And they came (ten) [fourteen] with a kamatz and a segol. And the word “earth” will be with a kamatz when the letters of the vowel and the vowel itself enter it, even though it is not separated: ha-aretz, ba-aretz, la-aretz, va-aretz. And with the addition of the letter aleph at the beginning: “ aretzah kenan” (Genesis 11:31). And two of this root came with a kamatz in tarcha: “And the children of Israel shall keep the Passover at its appointed time” (Numbers 9:2), “For thus shall the man be blessed” (Psalms 128:4). And the word “ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן” (Exodus 19:18) is from this root, because it does not change between the familiar and the unfamiliar.

ורוב המשקל הזה ישתנה באתנח וסוף-פסוק וישוב קמץ-גדול תחת פ”א-הפֹעל. ויש שישתנה גם בזקף, כמו “ וְסָפוּן בָּאָ֔רֶז ” (ירמיהו כב יד) , “ הוּא יִהְיֶה לִּי עָ֔בֶד ” (בראשית מד יז) שנים בענינא (ראה שם מד י) , “ לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט־ גָּ֔בֶר ” (איכה ג לה) “ וַעֲזַרְיָה הֹלִיד אֶת חָ֔לֶץ ” (דה”א ב לט) , “ וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּ֔רֶץ ” (רות ד יח) , “ וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָ֔בֶן ” (בראשית יא ג) . ויש שלא ישתנו אף באתנח וסוף פסוק: מֶלֶךְ, תֶּבֶן, נֶדֶר, עֶדֶן, חֵפֶץ, אֵפֶר, חֵרֶם, קֶדֶם, נֶגֶב, יֶתֶר, צֶדֶק, חֵלֶק, עֵקֶב, מֶלַח, בֶּטַח, לֶקַח, יֶשַׁע – “ בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶ֑לֶךְ ” (תהלים כא ב) , “ כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּֽבֶן ” (שמות ה יג) , “ וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶֽדֶר ” (תהלים סה ב) , “ לְעוֹלָם עֵֽקֶב ” (תהלים קיט קיב) , “ תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁ֑כֶם ” (תהלים כא יג) , “ אֹכֵל עֵֽשֶׂב ” (תהלים קו כ) , “ אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב ” (ויקרא יג נו) , “ יִשְׁכָּן בֶּ֑טַח ” (משלי א לג) , “ וְאָכְלָה אֶת הַחֵֽלֶק ” (עמוס ז ד) . וכֶּסֶף ישתנה, ונמלט אחד שלא נשתנה: “ כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּ֑סֶף ” (תהלים סח יד) . [7] רֶשַׁע לא ישתנה – “ כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶ֑שַׁע ” (משלי ד יז) , “ מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע ” (ש”א כד יג) , ונשתנה “ וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע ” (קהלת ג טז) . דֶּרֶך ישתנה, ולא נשתנה “ זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּ֑רֶךְ ” (תהלים נ כג) . שֶׁקֶר ישתנה, ולא נשתנה “ עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁ֑קֶר ” (תהלים סט ה) , “ אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי שֶׁ֑קֶר ” (תהלים לה יט) . חֶסֶד ישתנה, ולא נשתנה “ כִּי עִם יְיָ הַחֶ֑סֶד ” (תהלים קל ז) . לֶחֶם ישתנה, ולא נשתנה “ אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶ֑חֶם ” (תהלים יד ד) . סֵתֶר לא ישתנה – “ אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּ֑תֶר ” (תהלים קלט טו) , ונשתנו “ וְשָׂם בַּסָּ֑תֶר ” (דברים כז טו) , “ מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּ֑תֶר ” (דברים כז כד) , “ אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּ֑תֶר ” (ש”ב יב יב) . אֶרֶץ ישתנה, ולא נשתנה בארבע מקומות: “ וְעַל רִגְעֵי אֶ֑רֶץ ” (תהלים לה כ) , “ לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶ֑רֶץ ” (משלי ל יד) , “ כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶ֑רֶץ ” (תהלים מח יא) , “ תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶ֑רֶץ ” (משלי ל כא) . ובאו (עשרה) [י”ד] קמצין בזקף וסגלה. ואֶרֶץ יהיה בקמץ כשיכנסו עליו אותיות השמוש ואות השמוש בקמץ, ואף על פי שאינו בהפסק: הָאָרֶץ, בָּאָרֶץ, לָאָרֶץ, וָאָרֶץ. ובתוספת ה”א האל”ף בפתח: “ אַרְצָה כְּנַעַן ” (בראשית יא לא) . ובאו שנים מזו הגזרה בקמץ בטרחא: “ וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּ֖סַח בְּמוֹעֲדוֹ ” (במדבר ט ב) , “ כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּ֗בֶר ” (תהלים קכח ד) . ומלת “ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן ” (שמות יט יח) מזו הגזרה, כי לא תשתנה בין סמוך למוכרת.

And when the letter lamed is a guttural consonant, it opens the root letter, as in פרח, צמח, שמע, פתח, מזח, מצח, שלח, שבע, תשע, and the vowel point of the verb is sometimes in the tsere and sometimes in the segol, as we have mentioned. Five of them are in the tsere: “ שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ” (Genesis 29:13), “ שֵׁמַע שָׁוְא” (Exodus 23:1), “ שֵׁמַע שְׁלֹמֹה” (1 Kings 10:1), and its counterpart (2 Chronicles 9:1), “כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר” (Isaiah 23:5), “ When they hear their assembly” (Hosea 7:12), “ To hear , they will listen” (Psalms 18:45). And when the letter ע is a guttural consonant, it opens up a large opening, as in טעם , זעם , ( נער ), רעל , ( נער ), שער , באר , כַּחַשׁ , פַּחַת , שַׁחַת , לַהַב , רַהַב , “כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב” (Numbers 23:23), “ רַחַב לֹא מוּצָק תַּחְתֶּיהָ” (Job 36:16) and similar words are all open and pronounced with a shva, and do not change in proximity, as well as with the addition of the letter heh: “ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים” (Deuteronomy 25:7), the letter peh is at the beginning and the letter ayin is pronounced with a shva, “ נַחְלָה מִצְרָיִם” (Numbers 34:5), “ an inheritance passed over our souls” (Psalms 124:4). And “bread,” even though the ‘ayin’ is guttural, is not opened with a large patach, but is entirely segol, and so is “womb” in some places: “Peter rechem ” (Exodus 13:12 and elsewhere), “ Merechem mishachar” (Psalms 110:3). And in a pause: “Zoru resha'im merechem ” (Psalms 58:4), and it is opened: “ רחם רחמתיים” (Judges 5:30). And likewise when it comes in a pause: “בהעביר כל פטר רחם ” (Ezekiel 20:26), but the resh is closed because of the pause.

וכשלמ”ד-הפֹעל אות גרונית יפתח עי”ן-הפֹעל, כמו פֶּרַח, צֶמַח , שֶׁמַע , פֶּתַח, מֵזַח, מֵצַח, שֶׁלַח, שֶׁבַע, תֵּשַׁע, ופ”א-הפֹעל מהם בצרי ומהם בסגול כמו שזכרנו. ושֵׁמַע חמשה מהם בצרי: “ אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ ” (בראשית כט יג) , “ שֵׁמַע שָׁוְא ” (שמות כג א) , “ אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה ” (מ”א י א) , וחברו דד”ה (דה”ב ט א) , “ כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר ” (ישעיהו כג ה) , “ כְּשֵׁמַע לַעֲדָתָם ” (הושע ז יב) , “ לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ ” (תהלים יח מה) . וכשעי”ן-הפֹעל גרונית יפתח כלו פתח-גדול, כמו טַעַם , זַעַם , (בַּעַר) [ נַעַר ], רַעַל , (נַעַר) [ נַעַל ], שַׁעַר , בַּעַר , כַּחַשׁ , פַּחַת , שַׁחַת , לַהַב , רַהַב , “ כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב ” (במדבר כג כג) , “ רַחַב לֹא מוּצָק תַּחְתֶּיהָ ” (איוב לו טז) והדומים להם כלם פתוחין ומלעיל ולא ישתנו בסמיכות, וכן בתוספת ה”א: “ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים ” (דברים כה ז) , הפ”א בפתח והעי”ן בשוא ומלעיל, “ נַחְלָה מִצְרָיִם ” (במדבר לד ה) , “ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ ” (תהלים קכד ד) . ולֶחֶם אע”פ שעי”נו גרונית לא נפתח בפתח-גדול אבל כלו סגול, וכן רֶחֶם במקצת מקומות: “ פֶּטֶר רֶחֶם ” (שמות יג יב ועוד) , “ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר ” (תהלים קי ג) . ובהפסק: “ זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָ֑חֶם ” (תהלים נח ד) , ונפתח: “ רַחַם רַחֲמָתַיִם ” (שופטים ה ל) . וכן כשבא בהספק: “ בְּהַעֲבִיר כָּל פֶּטֶר רָֽחַם ” (יחזקאל כ כו) , אבל הרי”ש קמוצה מפני ההפסק.

In the plural and with the suffixes, the opening, the chirik, and the segol in the pe-heh-peh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-heh-he (Isaiah 47:15), “Do not in your anger rebuke me” (Psalms 38:2), “ And your salvation you will give to us” (Psalms 85:8), “ Like a flake it shall be consumed forever” (Job 20:7) which is separated from it by the letter gel, because it comes from galal – “as when the flake is consumed” (1 Kings 14:10), “ in the filth of man” (Ezekiel 4:12) – it is said as in “galah.” “And all their grass shall be dried up” (Isaiah 42:15) – with a segol. “ The ropes of Manasseh” (Joshua 17:5), “ And the children of foreigners” (Isaiah 2:6), “And their children ” (Genesis 33:2), “ In the vanities of foreigners” (Jeremiah 8:19), “ My way is hidden” (Isaiah 40:27), “ When they lifted up their voices” (Genesis 14:6), “ Her vineyard and her fig tree” (Hosea 2:14) – at the beginning. Similarly, for females: “ the girl ” (Genesis 34:4), “ the queen ” (Esther 1:9) at the beginning. “Are you not children of transgression?” (Isaiah 57:4), “ My secret and my shield” (Psalms 119:114), “ He has broken his covenant with his God” (Psalms 146:5), “ His silver ” (Genesis 44:2), “My desire is gone” (Isaiah 21:4), “For in my anger I have smitten thee” (Isaiah 60:10) with a chirik, send him , his forehead with a chirik, your light with a patach, and so on for all the names in this manner. And the rule is: kings , servants , stones , boys , his servants , their kings , and all the rest.

ובסמיכות הרבים ועם הכנוים ישתנה בהם הפתח והחירק והסגול בפ”א-הפֹעל. ואשר פ”א-הפֹעל בסגול: “ חֶבְלֵי יוֹלֵדָה ” (הושע יג יג) , “ אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ ” (ישעיהו מז טו) , “ אַל בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי ” (תהלים לח ב) , “ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ ” (תהלים פה ח) , “ כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד ” (איוב כ ז) שהנפרד ממנו גֶּלֶל, כי מן גָּלָל – “ כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל ” (מ”א יד י) , “ בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם ” (יחזקאל ד יב) – יאמר כִּגְלָלוֹ. “ וְכָל עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ ” (ישעיהו מב טו) – בסגול. “ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה ” (יהושע יז ה) , “ וּבְיַלְדֵי נָכְרִים ” (ישעיהו ב ו) , “ וְאֶת יַלְדֵיהֶן ” (בראשית לג ב) , “ בְּהַבְלֵי נֵכָר ” (ירמיהו ח יט) , “ נִסְתְּרָה דַרְכִּי ” (ישעיהו מ כז) , “ בְּהַרְרָם שֵׂעִיר ” (בראשית יד ו) , “ גַּפְנָהּ וּתְאֵנָתָהּ ” (הושע ב יד) – בפתח. וכן לנקבה: “ הַיַּלְדָּה ” (בראשית לד ד) , “ הַמַּלְכָּה ” (אסתר א ט) בפתח. “ הֲלוֹא אַתֶּם יִלְדֵי פֶשַׁע ” (ישעיהו נז ד) , “ סִתְרִי וּמָגִנִּי ” (תהלים קיט קיד) , “ שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו ” (תהלים קמו ה) , “ כֶּסֶף שִׁבְרוֹ ” (בראשית מד ב) , “ נֶשֶׁף חִשְׁקִי ” (ישעיהו כא ד) , “ כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ ” (ישעיהו ס י) בחירק, שִׁלְחוֹ , מִצְחוֹ בחירק, זַרְחֵךְ בפתח וכן כל הכנויים על זה הדרך. והכלל: מְלָכִים , עֲבָדִים , אֲבָנִים , נְעָרִים , עֲבָדָיו , מַלְכֵיהֶם , וכן כלם.

And when the verb is guttural: נַעְרוֹ , נַעְרִי with a shwa on the ע, and likewise נַעֲלוֹ , נַעֲלִי twice with a shwa and a patach, as in “אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי ” (Psalms 60:10), “גֵּחֲזִי נַעֲרוֹ ” (2 Samuel 4:12), “tarchiv tsa'adi ” (2 Samuel 22:37). Or with a shva alone: “mo'av sir rachtsi ” (Psalms 60:10). And with a preposition: “And your youthful beauty ” (Judges 7:10), “Take off your shoes ” (Joshua 5:15) at the beginning, and similarly, “We will lead you” at the beginning to ease the reading. But from lechem they said lachamcha and it did not change, just as lechem did not change even though the ayin is guttural. And if the ayin is interrupted by a shva and the verb is in segol: “lo yetsar tsadecha ” (Proverbs 4:12).

וכאשר עי”ן-הפֹעל גרונית: נַעְרוֹ , נַעְרִי בשוא העי”ן, וכן נַעֲלוֹ , נַעֲלִי פעמים בשוא-ופתח, כמו “ אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי ” (תהלים ס י) , “ גֵּחֲזִי נַעֲרוֹ ” (מ”ב ד יב) , “ תַּרְחִיב צַעֲדִי ” (ש”ב כב לז) . או בשוא לבדו: “ מוֹאָב סִיר רַחְצִי ” (תהלים ס י) . ועם כנוי הנמצא: “ וּפֻרָה נַעַרְךָ ” (שופטים ז י) , “ שַׁל נַעַלְךָ ” (יהושע ה טו) בפתח, וכן יאמר נַחַלְךָ בפתח להקל הקריאה. אבל מן לֶחֶם אמרו לַחְמְךָ ולא נשתנה כמו שלא נשתנה לֶחֶם אף על פי שעיי”נו גרונית. ואם בהפסק העי”ן בשוא ולמ”ד-הפֹעל בסגול: “ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ ” (משלי ד יב) .

And the plural: נְעָרֶיךָ , נְעָלֶיךָ , נְעָרַי , נְעָרָיו , נְעָרֵינוּ – with a shwa on the nun, נַעֲרֵיכֶם , נַעֲרֵיהֶם , נַעֲלֵיכֶם , נַעֲלֵיהֶם with a patach. And when it is used in the dual form alone, they say karnaim , raglaim , karnaio , raglaio , “al habirkaim ” (Deuteronomy 28:35), “al birkaio ” (Judges 7:5), kiflaim , “and clothing kilayim ” (Leviticus 19:19) – one kela in the sense of pela . And it is correct not to separate kilayim. “The sinews of his fear ” (Job 40:17). But “the owner of the horns ” (Daniel 8:6), “and he broke his two horns ” (Daniel 8:7), “ his feet shall wash” (Psalms 58:11), “How beautiful are your footsteps ” (Song of Songs 7:2), even though they are from the same root, the letter peh comes with a shva and the letter ayin with a kamatz in the plural form, not in the dual form from this root, or they are from a different conjugation, from the conjugation of the verb פָּעָל, as in כָּנָף – כְּנָפַיִם, כְּנָפָיו, and “אֲשֶׁר לוֹ כְּרָעַיִם ” (Leviticus 11:21), “רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו ” (Exodus 12:9), one is כָּרָע in the plural form כָּנָף as we have mentioned. And it comes in the plural form and in the dual form: “אֵת כָּל לֻחֹתָיִם ” (Ezekiel 27:5), “ Ribotayim alfei shinan” (Psalms 68:18), and it indicates that the multiplicity is in the form of years, as another says, “Riboteim,” “Alfei Shinan,” which means two thousand.

והרבים: נְעָרֶיךָ , נְעָלֶיךָ , נְעָרַי , נְעָרָיו , נְעָרֵינוּ – בשוא הנו”ן, נַעֲרֵיכֶם , נַעֲרֵיהֶם , נַעֲלֵיכֶם , נַעֲלֵיהֶם בפתח. וכשהוא בלשון שנים לבד אמרו קַרְנַיִם , רַגְלַיִם , קַרְנָיו , רַגְלָיו , “ עַל הַבִּרְכַּיִם ” (דברים כח לה) , “ עַל בִּרְכָּיו ” (שופטים ז ה) , כִּפְלַיִם , “ וּבֶגֶד כִּלְאַיִם ” (ויקרא יט יט) – האחד כֶּלֶא בפלס פֶּלֶא . והנכון שלא יפרד כִּלְאַיִם. “ גִּידֵי פַחֲדָיו ” (איוב מ יז) . אבל “ בַּעַל הַקְּרָנַיִם ” (דניאל ח ו) , “ וַיְשַׁבֵּר אֶת שְׁתֵּי קְרָנָיו ” (דניאל ח ז) , “ פְּעָמָיו יִרְחַץ ” (תהלים נח יא) , “ מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ ” (שה”ש ז ב) , אף על פי שהם מן השנים, בא פ”א-הפֹעל בשוא ועי”ן-הפֹעל בקמץ בקבוץ הרבים לא בקבוץ השנים מזה השרש, או הם ממשקל אחר, ממשקל פָּעָל, כמו שנאמר מן כָּנָף – כְּנָפַיִם, כְּנָפָיו, וכן “ אֲשֶׁר לוֹ כְרָעַיִם ” (ויקרא יא כא) , “ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו ” (שמות יב ט) , האחד כָּרָע בפלס כָּנָף כמו שזכרנו. ובא בלשון קבוץ הרבות ובלשון השנים כאחד: “ אֵת כָּל לֻחֹתָיִם ” (יחזקאל כז ה) , “ רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן ” (תהלים סח יח) , והוא לענין מורה כי הרבוי הוא בתכונת שנים, וכן אמר אחר “ רִבֹּתַיִם ”, “ אַלְפֵי שִׁנְאָן ”, שפירושו אֲלָפִים שְׁנַיִם.

And from this is the weight nerd , except that it is lightened.

ומזה המשקל נֵרְדְּ , אלא שהוקל.

פֹּ֫עֶל from above – חֹדֶשׁ , קֹדֶשׁ , גֹּרֶן , אֹפֶל , עֹפֶל , חֹפֶשׁ , “ וְחֹרֶשׁ מֵצַל” (Ezekiel 31:3), “ הוֹלֶם פָּעַם” (Isaiah 41:7), “ שׂוֹבֶךְ הָאֵלָה” (2 Samuel 18:9). All of these and similar words have the root עין-פועל in the segol and do not change in proximity. In general, the dreamer returns to the kamatz-chataf: חֳדָשִׁים , קֳדָשִׁים . And sometimes it is pronounced with a kamatz-ra: “כְּצֹאן קָדָשִׁים ” (Ezekiel 36:38). And with the appellatives: קָדְשׁוֹ , קָדְשְׁךָ , קָדְשִׁי , חָדְשׁוֹ , חָדְשִׁי , קֳדָשָׁיו , חֳדָשָׁיו . And sometimes with a kamatz-ra: “ קָדָשַׁי בָּזִית” (Ezekiel 22:8), “רק קדשיך” (Deuteronomy 12:26), “מתחת שרישיו יבשו” (Job 18:16). And with a shuruk: “הללוהו כרוב גדלו” (Psalms 105:2), “the fullness of his handfuls ” (Leviticus 2:2). And when it is in the dual form, the verb is with a shva, as in the previous pattern, and we say from חָפְנַיִם – “and the fullness of his handfuls ” (Leviticus 16:12), one of which is חֹפֶן , and in its weight “דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו ” (Proverbs 25:11), one of which is אֹפֶן , and אָפְנָיו is from the two, and the second in it is the hidden and the revealed, the meaning of the parable and the metaphor.

פֹּ֫עֶל מלעיל – חֹדֶשׁ , קֹדֶשׁ , גֹּרֶן , אֹפֶל , עֹפֶל , חֹפֶשׁ , “ וְחֹרֶשׁ מֵצַל ” (יחזקאל לא ג) , “ הוֹלֶם פָּעַם ” (ישעיהו מא ז) , “ שׂוֹבֶךְ הָאֵלָה ” (ש”ב יח ט) . כלם והדומים להם עי”ן-הפֹעל בסגול ולא ישתנו בסמיכות. ובכלל ישוב החולם לקמץ-חטף: חֳדָשִׁים , קֳדָשִׁים . ופעמים יקרא בקמץ-רחב: “ כְּצֹאן קָדָשִׁים ” (יחזקאל לו לח) . ועם הכנויים: קָדְשׁוֹ , קָדְשְׁךָ , קָדְשִׁי , חָדְשׁוֹ , חָדְשִׁי , קֳדָשָׁיו , חֳדָשָׁיו . ופעמים בקמץ-רחב: “ קָדָשַׁי בָּזִית ” (יחזקאל כב ח) , “ רַק קָדָשֶׁיךָ ” (דברים יב כו) , “ מִתַּחַת שָׁרָשָׁיו יִבָשׁוּ ” (איוב יח טז) . ובא בשורק: “ הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ ” (תהלים קנ ב) , “ מְלֹא קֻמְצוֹ ” (ויקרא ב ב) . וכשיהיה בלשון שנים יהיה עי”ן-הפֹעל בשוא, כמו שהוא במשקל הקודם לזה, ונאמר מן חָפְנַיִם – “ וּמְלֹא חָפְנָיו ” (ויקרא טז יב) שהאחד ממנו חֹפֶן , ובמשקלו “ דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו ” (משלי כה יא) שהאחד ממנו אֹפֶן , ואָפְנָיו הוא מן השנים, והשניות בו הוא הנסתר והנגלה, פירוש המשל והמליצה.

And if the letter ayin is guttural, it opens a large opening: t'ar , bohak , rochav , bochan , shochad , tzohar . And two of them come in segol like the others: “ Ohel Mo'ed” (Exodus 28:43), “ Boh Yado” (Leviticus 8:23). And the rule from Ohel: “ Ba'ahlim Teshvu” (Jeremiah 35:7), “the dwellers in tents ” (Judges 8:11). And the letter aleph comes with a cholam to lengthen the heh: “sheep and cattle and tents ” (Genesis 13:5), “Each man to his tents ” (Judges 7:8), “And Issachar in your tents ” (Deuteronomy 33:18), “How good are your tents ” (Numbers 24:5). Or they may have a different meaning: a tent in the sense of a lot, a share. And from them comes the feminine plural in the sense of wealth , as in from her light – “ in her light we will walk in the darkness” (Isaiah 59:9), and from nocha – “you will not see us face to face ” (Isaiah 30:10). And it is possible that they have a different weight, and the separate word is בהונה, נגה, as in the separate word from נכחות – “And they did not know how to do נכחה ” (Amos 3:10). Or the separate word from בְּהוֹנוֹת might be בָּהֹן, as in the separate word from לְשׁוֹנוֹת – לָשׁוֹן. And in באוהל and similar words where the verb is guttural, the kamatz-chataf that is in the verb under the guttural is replaced by a kamatz-ra, and the verb is read with a kamatz-ra, as in “ אָהֳלֵי אֱדוֹם” (Psalms 83:7), “ גָּאֳלֵי הַכְּהֻנָּה” (Nehemiah 13:29), “ תָּאֳמֵי צְבִיָּה” (Song of Songs 7:4). However, “ תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים” (Song of Songs 4:5), where the aleph is in the holm, is a different weight. “וַיֵּט אָהֳלֹה ” (Genesis 12:8), “בְּתוֹךְ הָאָהֳלִי ” (Joshua 7:21), “And they went to their tents ” (1 Kings 8:66), “ Your deeds in the midst of the years of his life” (Habakkuk 3:2), “I will dwell in your tent forever” (Psalms 61:5), “And I will meditate on all your works ” (Psalms 77:13), “For you have made me glad, O Lord, by your works ” (Psalms 92:5). And I have already written that “and I will meditate on all your works” is in the plural, even though it lacks the plural yud, as we have already written about similar instances (above 11a), and our need for this is the word “in all.” And likewise from the adjective – “ what is your appearance ” (1 Samuel 28:14). But they appear with a cholam: “ and his appearance among men” (Isaiah 52:14), “ and his work will not be given to him” (Jeremiah 22:13) and all of them whose final letters are guttural are combined in one way or the other. But רחב does not change with the suffixes and appears in a form whose final letters are not guttural: רָחְבּוֹ , רָחְבָּהּ . Similarly, “וְעָלָה בָאשׁוֹ ” (Joel 2:20, see there), “יַעֲלֶה בָאשָׁם ” (Isaiah 34:3, see there), and the aleph is silent in them, because the separate word בֹּאֶשׁ is in the month of Nisan. And it is possible that the separate word is a different weight: “ בְּאֹשׁ מַחֲנֵיכֶם” (Amos 4:10), and their judgment was in their sin, in their guilt, with the aleph in the holm, and they left the aleph within them as is their custom and placed its movement in the bet, because the kamatz-chataf and the holm are equal.

ואם עי”ן-הפֹעל גרונית יפתח פתח-גדול: תֹּאַר , בֹּהַק , רֹחַב , בֹּחַן , שֹׁחַד , צֹהַר . ובאו שנים מהם בסגול כמו האחרים: “ אֹהֶל מוֹעֵד ” (שמות כח מג) , “ בֹּהֶן יָדוֹ ” (ויקרא ח כג) . והכלל מן אֹהֶל: “ בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ ” (ירמיהו לה ז) , “ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים ” (שופטים ח יא) . ובא האל”ף בחולם להאריך על הה”א: “ צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים ” (בראשית יג ה) , “ אִישׁ לְאֹהָלָיו ” (שופטים ז ח) , “ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ ” (דברים לג יח) , “ מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ ” (במדבר כד ה) . או יהיו משקל אחר: אֹהָל בפלס גּוֹרָל, גּוֹזָל. ומן בֹּהֶן בא בקבוץ הנקבות בְּהוֹנוֹת , כמו מן נוֹגַהּ – “ לִנְגֹהוֹת בָּאֲפֵלוֹת נְהַלֵּךְ ” (ישעיהו נט ט) , ומן נוֹכַח – “ לֹא תֶחֱזוּ לָנוּ נְכֹחוֹת ” (ישעיהו ל י) . ויתכן שיהיו משקל אחר, יאמר הנפרד ממנו בְּהוֹנָה, נְגֹהָה, כמו שבא הנפרד מן נְכֹחֹות – “ וְלֹא יָדְעוּ עֲשׂוֹת נְכֹחָה ” (עמוס ג י) . או יהיה הנפרד מן בְּהוֹנוֹת – בָּהֹן, כמו שתאמר מן לְשׁוֹנוֹת – לָשׁוֹן. ובאֹהֶל ובדומה לו שעי”ן-הפֹעל שלו גרונית, ישוב הקמץ-חטף שהוא בפ”א-הפֹעל תחת עי”ן-הפֹעל ויקרא פ”א-הפֹעל בקמץ-רחב, כמו “ אָהֳלֵי אֱדוֹם ” (תהלים פג ז) , “ גָּאֳלֵי הַכְּהֻנָּה ” (נחמיה יג כט) , “ תָּאֳמֵי צְבִיָּה ” (שה”ש ז ד) . אבל “ תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים ” (שה”ש ד ה) שהאל”ף בחולם הוא משקל אחר. “ וַיֵּט אָהֳלֹה ” (בראשית יב ח) , “ בְּתוֹךְ הָאָהֳלִי ” (יהושע ז כא) , “ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם ” (מ”א ח סו) , “ פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ ” (חבקוק ג ב) , “ אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים ” (תהלים סא ה) , “ וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ ” (תהלים עז יג) , “ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ ” (תהלים צב ה) . וכבר כתבתי כי “ וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ ” הוא לשון רבים, אף על פי שהוא חסר יו”ד הרבים כבר כתבנו הדומים לו (לעיל יא ע”א) , והצריכתנו לזה מלת “ בְּכָל ”. וכן מן תֹּאַר – “ מַה תָּאֳרוֹ ” (ש”א כח יד) . אבל באו מהם בחולם: “ וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם ” (ישעיהו נב יד) , “ וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ ” (ירמיהו כב יג) לו וכן כלם שעיי”ניהם גרונית יתחברו בזה או בזה. אבל רֹחַב לא נשתנה עם הכנויים ובא בדמות אשר אין עיי”ניהם גרונית: רָחְבּוֹ , רָחְבָּהּ . וכן “ וְעָלָה בָאשׁוֹ ” (יואל ב כ עי”ש) , “ יַעֲלֶה בָאשָׁם ” (ישעיהו לד ג עי”ש) , והאל”ף נחה בהם, כי הנפרד מהם בֹּאֶשׁ בפלס חֹדֶשׁ. ואפשר שהנפרד הוא משקל אחר: “ בְּאֹשׁ מַחֲנֵיכֶם ” (עמוס ד י) , והיה משפטם בְּאֹשׁוֹ, בְּאֹשָׁם בחולם האל”ף, והניחו האל”ף בתוכם כמנהגם והטילו תנועתה בבי”ת, כי הקמץ-חטף והחולם שוים.

As for the guttural letters: רֹמַח , נֹגַהּ , אֹרַח , גֹּבַהּ , they are not shortened with the cluster: “בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים ” (1 Kings 18:28), but with the pronoun it is pronounced with a kamatz: “חַרְבֹתֵיהֶם רָמְחֵיהֶם וְקַשְּׁתֹתֵיהֶם” (Nehemiah 4:7). And the cluster אֹרַח in the feminine form: “ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת” (Judges 5:6), and in the adjacent context: “ arachot temah” (Job 6:19). From this pattern comes “ qosht imrei emet” (Proverbs 22:21), except that it is lightened.

ואשר למ”דיהם גרונית: רֹמַח , נֹגַהּ , אֹרַח , גֹּבַהּ , ולא נקמץ עם הקבוץ: “ בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים ” (מ”א יח כח) , אבל עם הכנוי נקמץ: “ חַרְבֹתֵיהֶם רָמְחֵיהֶם וְקַשְּׁתֹתֵיהֶם ” (נחמיה ד ז) . וקבוץ אֹרַח בלשון נקבות: “ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת ” (שופטים ה ו) , ובסמוך: “ אָרְחוֹת תֵּמָא ” (איוב ו יט) . ומזה המשקל “ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת ” (משלי כב כא) , אלא שהוקל.

פָּ֫עֶל with a kamatz and a segol – “תַּחַת אָוֶן ” (Habakkuk 3:7), “אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ ” (Isaiah 66:17), “לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל ” (Leviticus 19:15), “ mavet ve-chayim” (Proverbs 18:21). And in the form of a pronoun: “ be-avlo asher asah yamut” (Ezekiel 18:26), and likewise from death with the additional letter ה: “ Death to his faithful ones” (Psalms 116:15), and all the rest. Or the vav may be silent, as in avon – “the thoughts of your heart” (Jeremiah 4:14), and in tavech – “all that is within you” (Leviticus 11:33), “And I will dwell in your midst ” (Zechariah 2:14), and all in the appellatives with a silent vav. And so it is said with a silent vav: “ The righteous shall die” (Numbers 23:10), “ in the midst of the city” (Genesis 18:24). One is different, when it is attached to a segol: “ in the iniquity of your trade” (Ezekiel 28:18). And it is possible that they are all attached as well. And so in the cluster with a silent vav: “ the uncircumcised shall die” (Ezekiel 28:10).

פָּ֫עֶל מלעיל, הפ”א קמוצה והעי”ן בסגול – “ תַּחַת אָוֶן ” (חבקוק ג ז) , “ אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ ” (ישעיהו סו יז) , “ לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל ” (ויקרא יט טו) , “ מָוֶת וְחַיִּים ” (משלי יח כא) . ובכנוי: “ בְּעַוְלוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה יָמוּת ” (יחזקאל יח כו) , וכן מן מָוֶת עם ה”א הנוספת: “ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו ” (תהלים קטז טו) , וכן כלם. או שתהיה הו”ו נחה, כמו מן אָוֶן – “ מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ ” (ירמיהו ד יד) , וכן מן תָּוֶךְ – “ כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ ” (ויקרא יא לג) , “ וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ ” (זכריה ב יד) , וכל בכל הכנויים בו”ו נחה. וכן יאמר בהסמך בו”ו נחה: “ מוֹת יְשָׁרִים ” (במדבר כג י) , “ בְּתוֹךְ הָעִיר ” (בראשית יח כד) . ונשתנה אחד, בהסמכו לסגול: “ בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ ” (יחזקאל כח יח) . ויתכן שיסמכו כלם גם כן. וכן בקבוץ ו”ו נחה: “ מוֹתֵי עֲרֵלִים תָּמוּת ” (יחזקאל כח י) .

And shav is from the same root, except that it has been lightened, as sin has been lightened from the root פֶּלֶא, כֶּלֶא, and as “ nerd and karkom” (Song of Songs 4:14) has been lightened from the root אֶרֶץ, and kush from the root “ kush selah” (Psalms 60:6). And the shin is silent, as it would have been if it had not been lightened. And the pronoun: שַׁוְאוֹ , שַׁוְאֲךָ , or with a silent vav as we have written. And it is possible that גַּיְא is also from this root, even though it is written twice without an alef and is open unless there is a pause. The reason is that גַּיְא is open and שָׁוְא is silent, according to the pronunciation of אַי on the pattern of אַי בַי גַי, a pronoun referring to the speaker, which are open as we wrote in the pronouns (above, 30b), and שָׁוְא is closed as in its usual usage, and it also comes out on the pattern of אָיו בָיו גָיו, a hidden pronoun, which are closed as we wrote (ibid.).

ו שָׁוְא מזו הגזרה אלא שהוקל, כמו שהוקל חֵטְא מגזרת פֶּלֶא, כֶּלֶא, וכמו שהוקל “ נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם ” (שה”ש ד יד) מגזרת אֶרֶץ, וקוֹשְׁטְ מגזרת “ קֹשֶׁט סֶלָה ” (תהלים ס ו) . ושי”ן שָׁוְא קמוצה, כמו שהיה משפטה אם לא הוקל. והכנוי: שַׁוְאוֹ , שַׁוְאֲךָ , או בו”ו נחה כמו שכתבנו. ואפשר שיהיה גַּיְא מזו הגזרה גם כן, אף על פי שנכתב פעמים בלא אל”ף והוא פתוח אם לא בהפסק. והטעם כי גַּיְא פתוח ושָׁוְא קמוץ, לפי שיצא אַי על משקל אַי בַי גַי כנוי המדבר-בעדו שהן פתחין כמו שכתבנו בכנוי הפעלים (לעיל ל ע”ב) , ושָׁוְא קמץ כמשפטו, ויצא גם כן על משקל אָיו בָיו גָיו כנוי הנסתר שהן קמצין כמו שכתבנו (שם) .

פעל with emphasis – “ ובמקל יד” (Ezekiel 39:9), “ ושבח אני את המתים” (Ecclesiastes 4:2), “כלי השרת ” (Numbers 4:12). One is adjacent and familiar. And “ מַקַּל לִבְנֶה” (Genesis 30:37), which changed to פתח in proximity, is a different weight. And it is possible that it is from the root “ בְּחַלְּקֵי נַחַל חֶלְקֵךְ” (Isaiah 57:6), one of which is חלקה , and likewise “בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר” (Habakkuk 3:2).

פַּעֵל בדגש – “ וּבְמַקֵּל יָד ” (יחזקאל לט ט) , “ וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים ” (קהלת ד ב) , “ כְּלֵי הַשָּׁרֵת ” (במדבר ד יב) . אחד בסמוך ובמוכרת. ו” מַקַּל לִבְנֶה ” (בראשית ל לז) שנשתנה לפתח בסמיכות הוא משקל אחר. ואפשר שיהיה מזו הגזרה “ בְּחַלְּקֵי נַחַל חֶלְקֵךְ ” (ישעיהו נז ו) , האחד ממנו חַלֵּק , וכן “ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר ” (חבקוק ג ב) .

And the grouping and the appellative ע-הפֹעל with a shva: רחמים , רחמיו , מקלות , מקלו , and the emphasis is removed to make it easier. It is possible that the root is נקל , whose form is מנקל , and we have mentioned others. Similarly, in the form “קרוב ומהר מאוד” (Zephaniah 1:14), “וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ” (Exodus 7:27), which are adjectives, like “ וְשַׁבֵּחַ ” (Ecclesiastes 4:2) from the stressed form. And mahar is open, and ma'an is closed, each according to its usage. And shikmim is from this weight, or from the weight of uvar, as we wrote (above, 148a).

והקבוץ והכנוי עי”ן-הפֹעל בשוא: רַחֲמִים , רַחֲמָיו , מַקְלוֹת , מַקְלוֹ , ונפל מהם הדגש להקל. ואפשר שיהיה מַקֵּל שרשו נקל , משפטו מַנְקֵל, ועוד נזכרנו. וכן בזו הגזרה “ קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד ” (צפניה א יד) , “ וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ ” (שמות ז כז) , שהם תארים, כמו “ וְשַׁבֵּחַ ” (קהלת ד ב) מבנין הדגוש. ומַהֵר פתח, ומָאֵן קמץ כל אחד כמשפטו. ושִׁקְמִים מזה המשקל, או ממשקל עִוֵּר כמו שכתבנו (לעיל קמח ע”א) .

And there is פעל , with the פ in the opening because of the emphasis and the ע is kamatz – “נֹשֵׂא סַבָּל ” (1 Kings 5:29), “שֹׁמֵר שַׁבָּת ” (Isaiah 56:2). And the adjectives: חרש , סלח , דיין , גנב , מלח , and also “לשון שקר ישנא דכיו” (Proverbs 26:28), and the vav is replaced by an alef. These do not change in proximity because of the emphasis, but in proximity the kamatz returns to the patach: “ Shabbat Shabbaton” (Exodus 31:15), “ Shabbat Kodesh” (Exodus 16:23), “ Shabbat Kodesh” (Nehemiah 9:14), “ Shabbat Ha'aretz” (Leviticus 25:6), and “ Shabbat Beshabbato” (Numbers 28:10), and “to prepare Shabbat Shabbat” (1 Chronicles 9:32), the first with a patach even though it does not resemble the adjacent letter, “ harash etzim” (Isaiah 44:13), “ harash barzel” (Isaiah 44:12), “ harash evan” (Exodus 28:11), and the letter “ch” in ‘harash’ is pronounced with a kamatz to indicate the emphasis, “ ve-dayan almunot” (Psalms 68:6). And from this root comes “רֹבֶה קַשָּׁת ” (Genesis 21:20), which describes a thief, or it is the name of the Sabbath, from which comes the rule “אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ” (Exodus 31:13). And likewise, “ And their bows shall be broken” (Psalms 37:15).