Paired Layout

מָפֹל (mafol) – מָעוֹז (ma‘oz), מָחוֹל (machol). And מָחוֹל (machol) changed in the construct state: "בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים" (Jeremiah 31:3), and similarly in the plural it did not receive a dagesh: "וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת" (Exodus 32:19). And similarly with the feminine tav: "כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם" (Song of Songs 7:1). And they should have been מְחוֹלַּת (mecholat), מְחוֹלּוֹת (mecholot) with a dagesh, but the quiescent letter came in them instead of the doubling to differentiate between them and "וּבִמְחִלּוֹת עָפָר" (Isaiah 2:19). And it is possible that מָחוֹל (machol), מְחוֹלוֹת (mecholot) are of those whose middle root-letter is quiescent. And מָעוֹז (ma‘oz) did not change in the construct state and with the pronoun suffix, perhaps it is of those that take a dagesh, or the quiescent letter stood in it instead of the falling doubled letter, and even though the zayin also received a dagesh with the pronoun suffix: "בְּמָעוֹז פַּרְעֹה" (Isaiah 30:2) – "עָרֵי מָעֻזּוֹ" (Isaiah 17:9), "עֻזִּי וּמָעֻזִּי" (Jeremiah 16:19). "לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָ" (Isaiah 23:11) the zayin is soft and the nun is added, or it is in place of the doubled letter. And a noun of this pattern comes with a shva not in the construct state: "אֵין בּוֹ מְתֹם" (Isaiah 1:6), "אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי" (Psalms 38:4), whose root is תמם (t.m.m). And we have already written them in the rest of פִּעְלוֹם (pi‘lom) (above 162a).

מָפֹל – מָעוֹז, מָחוֹל. ומָחוֹל נשתנה בסמיכות: "בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים" (ירמיהו לא ג), וכן בקבוץ לא נדגש: "וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת" (שמות לב יט). וכן עם תי"ו הנקבה: "כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם" (שה"ש ז א). והיו ראויים מְחוֹלַּת, מְחוֹלּוֹת בדגש, אלא שבא בהם הנח תמורת הכפל להבדיל בינם ובין "וּבִמְחִלּוֹת עָפָר" (ישעיהו ב יט). ואפשר שיהיה מָחוֹל, מְחוֹלוֹת, מנחי העי"ן. ומָעוֹז לא נשתנה בסמיכות ובכנוי, אולי הוא מן הדגושים, או עמד בו הנח תמורת אות הכפל הנופלת, ואף על פי שנדגש גם כן הזי"ן בכנוי: "בְּמָעוֹז פַּרְעֹה" (ישעיהו ל ב) – "עָרֵי מָעֻזּוֹ" (ישעיהו יז ט), "עֻזִּי וּמָעֻזִּי" (ירמיהו טז יט). "לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָ" (ישעיהו כג יא) קל הזי"ן והנו"ן נוספת, או היא במקום אות הכפל. ובא שם בזה המשקל בשוא שלא בסמיכות: "אֵין בּוֹ מְתֹם" (ישעיהו א ו), "אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי" (תהלים לח ד), ששרשם תמם. וכבר כתבנום בשאר פִּעְלוֹם (לעיל קסב ע"א).

מָפֵל (mafel) – מָגֵן (magen). And it did not change in the construct state and with the pronoun suffix because the quiescent letter stood in it instead of the falling doubled letter: "מָגֵן שָׁאוּל" (2 Samuel 1:21), "מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים" (Psalms 84:10).

מָפֵל – מָגֵן. ולא נשתנה בסמיכות ובכנוי כי עמד בו הנח תמורת אות הכפל הנופלת: "מָגֵן שָׁאוּל" (ש"ב א כא), "מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים" (תהלים פד י).

מָפָל (mafal) – "וְאֶת הַמָּסָךְ לְשַׁעַר הֶחָצֵר" (Exodus 39:40). Kamatz, and in the construct state the first root-letter has a patach: "אֶת מָסַךְ הַפֶּתַח" (Exodus 40:5).

מָפָל – "וְאֶת הַמָּסָךְ לְשַׁעַר הֶחָצֵר" (שמות לט מ). קמץ, ובסמוך פ"א-הפֹעל פתח: "אֶת מָסַךְ הַפֶּתַח" (שמות מ ה).

מֵפַל (mefal) with a patach – "מֵסַב קָלַע" (1 Kings 6:29), "וְחֹרֶשׁ מֵצַל" (Ezekiel 31:3), "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ" (Psalms 118:5). And it is possible that מֵצַל (metzal) is – מַפְעֵל (maf‘el), like מֵחֵל (mechel), מֵצֵל (metzel), and the patach is in place of a tzere.

מֵפַל בפתח – "מֵסַב קָלַע" (מ"א ו כט), "וְחֹרֶשׁ מֵצַל" (יחזקאל לא ג), "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ" (תהלים קיח ה). ואפשר שיהיה מֵצַל – מַפְעֵל, כמו מֵחֵל, מֵצֵל, והפתח מקום צרי.

מֶ֫פֶל (mefel) – "וַיְהִי הַמֶּכֶס" (Numbers 31:37), "וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ" (Proverbs 17:25), "וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי" (Genesis 15:2). Their standard forms: מִכְסָס (mikhsas), מִמְרָר (mimrar), מִשְׁקָק (mishkak), on the pattern of מִשְׁקָל (mishkal).

מֶ֫פֶל – "וַיְהִי הַמֶּכֶס" (במדבר לא לז), "וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ" (משלי יז כה), "וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי" (בראשית טו ב). משפטם: מִכְסָס, מִמְרָר, מִשְׁקָק, בפלס מִשְׁקָל.

מֹ֫פֶל (mofel) – "וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם" (Leviticus 26:36), "בְּמֹעַל יְדֵיהֶם" (Nehemiah 8:6) with a patach because of the ayin, their standard forms מָרְכָּךְ (morkakh), מָעְלָל (moshlalah) – מָשְׁחָת (moshchat).

מֹ֫פֶל – "וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם" (ויקרא כו לו), "בְּמֹעַל יְדֵיהֶם" (נחמיה ח ו) בפתח מפני העי"ן, משפטם מָרְכָּךְ, מָעְלָל – מָשְׁחָת.

מוֹפָל (mofal) – "מַעֲשֵׂה מוֹרָד" (1 Kings 7:29) with a cholam, "מוּסַךְ הַשַּׁבָּת" (2 Kings 16:18) with a shuruk and with a patach because of the construct state.

מוֹפָל – "מַעֲשֵׂה מוֹרָד" (מ"א ז כט) בחולם, "מוּסַךְ הַשַּׁבָּת" (מ"ב טז יח) בשורק ובפתח מפני הסמיכות.

מַפָּל (mappal) – מַשָּׁק (mashak) – "כְּמַשַּׁק גֵּבִים" (Isaiah 33:4) patach because of the construct state, which in its complete form should be מִשְׁקָק (mishkak) on the pattern of מִשְׁקָל (mishkal). And even though the dagesh is in the first root-letter, it is a sign of the missing doubling, like "מָה אֶקֹּב" (Numbers 23:8) whose standard form is אֶקְבּוֹב (ekbov) as we wrote (above 128a).

מַפָּל – מַשָּׁק – "כְּמַשַּׁק גֵּבִים" (ישעיהו לג ד) פתח מפני הסמיכות הראוי בתשלומו מִשְׁקָק בפלס מִשְׁקָל. ואף על פי שהדגש בפ"א-הפֹעל, הוא סימן לחסרון הכפל, כמו "מָה אֶקֹּב" (במדבר כג ח) שמשפטו אֶקְבּוֹב כמו שכתבנו (לעיל קכח א).

מְפִלָּה (mefillah) – מְגִלָּה (megillah), מְחִתָּה (mechittah), מְגִנָּה (meginnah), "בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה" (Judges 3:20), and were it not for the resh there would be a dagesh, and the tzere of the kuf came to compensate for the dagesh as we wrote (above 57a). And one came lightened from this pattern and it is "בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת" (Exodus 12:4), which should have been מְכִסַּת (mekhissat) on the pattern of "מְגִנַּת לֵב" (Lamentations 3:65).

מְפִלָּה – מְגִלָּה, מְחִתָּה, מְגִנָּה, "בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה" (שופטים ג כ), ולולי הרי"ש היה דגש, ובא צרי הקו"ף לתשלום הדגש כמו שכתבנו (לעיל נז א). ובא אחד מוקל מזה המשקל והוא "בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת" (שמות יב ד), הראוי מְכִסַּת בפלס "מְגִנַּת לֵב" (איכה ג סה).

תְּפִלָּה (tefillah) – תְּהִלָּה (tehillah), תְּפִלָּה (tefillah), and it was lightened "וֶאֱלוֹהַּ לֹא יָשִׂים תִּפְלָה" (Job 24:12) which should have been תְּפִלָּה (tefillah) from "וְנָתַן בִּפְלִלִים" (Exodus 21:22), and it changed to differentiate between it and "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה" (Psalms 90:1). And it was lightened "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה" (Job 4:18) which should have been תְּהִלָּה (tehillah) from "הוֹלֵלוֹת וְשִׂכְלוּת" (Ecclesiastes 1:17) or from "יָהֵלּוּ אוֹרָם" (Isaiah 13:10), and it changed to differentiate between it and "תְּהִלָּה לְדָוִד" (Psalms 145:1).

תְּפִלָּה – תְּהִלָּה, תְּפִלָּה, והוקל "וֶאֱלוֹהַּ לֹא יָשִׂים תִּפְלָה" (איוב כד יב) שהיה ראוי תְּפִלָּה מן "וְנָתַן בִּפְלִלִים" (שמות כא כב), ונשתנה להבדיל בינו ובין "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה" (תהלים צ א). והוקל "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה" (איוב ד יח) הראוי תְּהִלָּה מן "הוֹלֵלוֹת וְשִׂכְלוּת" (קהלת א יז) או מן "יָהֵלּוּ אוֹרָם" (ישעיהו יג י), ונשתנה להבדיל בינו ובין "תְּהִלָּה לְדָוִד" (תהלים קמה א).

תֶּ֫פֶל (tefel) and all of it is segol – "תֶּבֶל עָשׂוּ" (Leviticus 20:12), "תֶּמֶס יַהֲלֹךְ" (Psalms 58:9).

תֶּ֫פֶל וכלו סגול – "תֶּבֶל עָשׂוּ" (ויקרא כ יב), "תֶּמֶס יַהֲלֹךְ" (תהלים נח ט).

הָפָל (hafal) – הָמָס (hamas) from "כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים" (Isaiah 64:1). And the quiescent letter came in it instead of the dagesh, for it should have been הֲמַסִּים (hamassim) with a dagesh, because its root is מסס (m.s.s).

הָפָל – הָמָס מן "כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים" (ישעיהו סד א). ובא בו הנח תמורת הדגש, כי הראוי הֲמַסִּים בדגש, כי שרשו מסס.

הֲפֻלָּה (hafullah) – "לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה" (Jeremiah 11:16), its root is מלל (m.l.l) and it is like מִלָּה (millah).

הֲפֻלָּה – "לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה" (ירמיהו יא טז), שרשו מלל והוא כמו מִלָּה.

פִּלָּה (pillah) – בִּצָּה (bitzah), גִּזָּה (gizzah), נִדָּה (niddah), חִבָּה (chibbah), זִמָּה (zimmah), חִתָּה (chittah) – "חִתַּת אֱלֹהִים" (Genesis 35:5), מִלָּה (millah). And it is possible that גֵּרָה (gerah) is of this pattern. And it is possible that כֶּהָה (kehah), פֶּחָה (pechah) are of this pattern, except that it is more correct that they be from those whose third root-letter is quiescent, they would be soft or dageshed. But פֶּחָה (pechah) is of the dageshed ones, and the segol of the peh indicates it as we wrote (above 177a), and if it were of the soft ones the peh would have a tzere. And it is possible that חִטָּה (chittah) is of this pattern, except that in Aramaic we found חִנְטִין (Ezra 6:9), it seems that its root is חנט (ch.n.t).

פִּלָּה – בִּצָּה, גִּזָּה, נִדָּה, חִבָּה, זִמָּה, חִתָּה – "חִתַּת אֱלֹהִים" (בראשית לה ה), מִלָּה. ויתכן להיות ממשקל זה גֵּרָה. ואפשר להיות ממשקל זה כֶּהָה, פֶּחָה, אלא שיותר נכון שיהיו מנחי הלמ"ד יהיו קלים או דגושים. אבל פֶּחָה הוא מן הדגושים, וסגול הפ"א יורה עליו כמו שכתבנו (לעיל קעז ע"א), ואלו היה מן הקלים היה הפ"א בצרי. ואפשר להיות ממשקל זה חִטָּה, אלא שבארמית מצאנו חִנְטִין (עזרא ו ט), ידמה ששרשו חנט.

פַּלָּה (pallah) – שַׁמָּה (shammah), קָרָה (karah) – "וְאֵין כְּסוּת בַּקָּרָה" (Job 24:7).

פַּלָּה – שַׁמָּה, קָרָה – "וְאֵין כְּסוּת בַּקָּרָה" (איוב כד ז).

פֻּלּוּת (pullut) – "כְּרֻם זֻלּוּת" (Psalms 12:9). And we have already mentioned it in the pattern of פַּעְלוּת (pa‘lut) (above 161b).

פֻּלּוּת – "כְּרֻם זֻלּוּת" (תהלים יב ט). וכבר זכרנוהו במשקל פַּעְלוּת (לעיל קסא ע"ב).

פֻּלָּה (pullah) – סֻכָּה (sukkah), גֻּלָּה (gullah), חֻקָּה (chukkah), קֻבָּה (kubbah), חֻפָּה (chuppah). And with a kamatz-chataf: "אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא" (Isaiah 19:17), "לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ" (Proverbs 14:10) and it is in the construct state, and in the absolute state it is מׇרָּה (morrah). "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה" (Psalms 27:5) which should have been בְּסֻכָּתוֹ (besukkato), because the absolute form is סֻכָּה (sukkah). Or its absolute form might be סֹךְ (sokh).

פֻּלָּה – סֻכָּה, גֻּלָּה, חֻקָּה, קֻבָּה, חֻפָּה. ובקמץ-חטף: "אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא" (ישעיהו יט יז), "לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ" (משלי יד י) והוא סמוך, ובמוכרת מׇרָּה. "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה" (תהלים כז ה) הראוי בְּסֻכָּתוֹ, כי הנפרד סֻכָּה. או יהיה הנפרד ממנו סֹךְ.

פֹּל (pol) – תֹּם (tom), עֹז (oz), קֹר (kor), חֹם (chom), עֹל (ol). All of them when joined with pronoun suffixes receive a dagesh like עֻזּוֹ (uzzo), קֻרוֹ (kurro), חֻמּוֹ (chummo), עֻלּוֹ (ullo), תֻּמּוֹ (tummo) and similarly all of them, the first root-letter with a shuruk or with a kamatz-chataf. And similarly of this pattern: "וְהָיָה מִקֹּל זְנוּתָהּ" (Jeremiah 3:9), and its meaning is from lightness. And similarly from this derivation is כֹּל (kol). And with a makkaf the cholam changes to a kamatz-chataf, except for two which are read without a makkaf with a kamatz-gadol (broad kamatz): "כָּ֥ל עַצְמוֹתַ֨י׀ תֹּאמַרְנָה" (Psalms 35:10), "כָּ֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ׀ שְׂנֵאֻהוּ" (Proverbs 19:7).

פֹּל – תֹּם, עֹז, קֹר, חֹם, עֹל. כלם בהתחברם עם הכנויים דגושים כמו עֻזּוֹ, קֻרוֹ, חֻמּוֹ, עֻלּוֹ, תֻּמּוֹ וכן כלם, פ"א-הפֹעל בשרק או בקמץ-חטף. וכן ממשקל זה: "וְהָיָה מִקֹּל זְנוּתָהּ" (ירמיהו ג ט), ופירוש מִקַּלּוּת. וכן מזו הגזרה כֹּל. ובמקף ישוב החולם לקמץ-חטף, חוץ משנים שיקראו בלא מקף בקמץ-רחב: "כָּ֥ל עַצְמוֹתַ֨י׀ תֹּאמַרְנָה" (תהלים לה י), "כָּ֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ׀ שְׂנֵאֻהוּ" (משלי יט ז).

And just as the word כָּל (kol) with a kamatz is snatched [has a chataf/short vowel] with a makkaf, so too every letter with a kamatz at the end of a word and next to it a visible quiescent letter and with a makkaf, is always snatched [has a chataf/short vowel], like "זְכָר־נָא" (2 Kings 20:3), "שְׁמָר־תָּם" (Psalms 37:37), "כִּי תֹאמְרוּ מַה־נִּרְדָּף־לוֹ" (Job 19:28), "מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר־בָּךְ" (Isaiah 54:9), "אִם חָטָאתָ מַה־תִּפְעָל־בּוֹ" (Job 35:6). Except for two words: יָם (yam), עָם (am), like "יָם־כִּנֶּרֶת" (Numbers 34:11), "יָם־הַמֶּלַח" (Numbers 34:3), and similarly "הָעָם־הַזֶּה" (Exodus 33:21) and others, for they have a kamatz and they have a makkaf, and are read with a kamatz-gadol (broad kamatz). But when they are in construct state with another word via meaning they return to a patach, like "יַם סוּף" (Exodus 13:18), "עַם יְיָ" (Numbers 11:29). However "יָם כִּנֶּרֶת", "יָם הַמֶּלַח" are with a kamatz even though they are in construct state via meaning. And similarly every יָם (yam) except for "יַם סוּף".

וכמו שמלת כָּל הקמוצה היא חטופה במקף, כן כל אות קמוצה באחרית המלה ובצדה אות נחה-נראית ובמקף, היא חטופה לעולם, כמו "זְכָר־נָא" (מ"ב כ ג), "שְׁמָר־תָּם" (תהלים לז לז), "כִּי תֹאמְרוּ מַה־נִּרְדָּף־לוֹ" (איוב יט כח), "מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר־בָּךְ" (ישעיהו נד ט), "אִם חָטָאתָ מַה־תִּפְעָל־בּוֹ" (איוב לה ו). חוץ משתי מלות: יָם, עָם, כמו "יָם־כִּנֶּרֶת" (במדבר לד יא), "יָם־הַמֶּלַח" (במדבר לד ג), וכן "הָעָם־הַזֶּה" (שמות ג כא) וזולתו, כי הם קמוצים והם במקף, ונקראים בקמץ-רחב. אך בהסמכם אל מלה אחרת סמיכות ענין תשובנה פתח, כמו "יַם סוּף" (שמות יג יח), "עַם יְיָ" (במדבר יא כט). אך "יָם כִּנֶּרֶת", "יָם הַמֶּלַח" הם קמוצים אף על פי שהם סמוכים סמיכות ענין. וכן כל יָם זולתי "יַם סוּף".

פַּל (pal) – דַּל (dal), קַל (kal), עַז (az), חַם (cham), תָּם (tam) and those similar to them from the adjectives. It would have been the rule for all of them to have a kamatz, like חָכָם (chakham), רָשָׁע (rasha), except that we find some of them with a patach. And we say that the reason is that those which have a patach in their complete form are from the pattern of אֶרֶץ (eretz), גֶּפֶן (gefen) which have a patach, and those which have a kamatz are from the pattern of חָכָם (chakham), or from the pattern of סֵפֶר (sefer), סֵתֶר (seter) whose peh is a kamatz-katan.

פַּל – דַּל, קַל, עַז, חַם, תָּם והדומים להם מן התארים. היה מן הדין להיותם קמוצים כלם, כמו חָכָם, רָשָׁע, אלא שמצאנום מקצתם פתוחים. ונאמר כי הטעם כי אשר הם בפתח בתשלומם ממשקל אֶרֶץ, גֶּפֶן שהם פתחין, ואשר הם קמוצים הם ממשקל חָכָם, או ממשקל סֵפֶר, סֵתֶר שהפ"א שלהם קמץ-קטן.

And which of them have a kamatz and which of them have a patach we rely on the Masorah. And similarly the nouns which are not adjectives there are some of them with known kamatzes and pataches according to the Masorah, whether they are doubled or quiescent or secondary.

ואשר הם קמוצים ואשר הם פתוחים אנחנו סומכים על פי המסורת. וכן השמות שאינן תארים יש מהם קמצים ופתחים ידועים על פי המסורת, יהיו כפולים או נחים או שניים.

דַּל (dal) – twelve instances with a patach in the language, and every "דַּל וְאֶבְיוֹן" (Psalms 72:13) is like it.

דַּל – שנים עשר פתחין בלישנא, וכל "דַּל וְאֶבְיוֹן" (תהלים עב יג) כותיה.

"זֶה לַחְמֵנוּ חָם" (Joshua 9:12) – kamatz and there is none like it, and every name of a person is like it.

"זֶה לַחְמֵנוּ חָם" (יהושע ט יב) – קמץ ולית כותיה, וכל שם בר-נש כותיה.

"שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" – two kamatzes (Exodus 27:20; Leviticus 24:2), "אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה" (Job 8:6) – patach, and similarly all other זַךְ (zakh).

"שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" – שנים קמצין (שמות כז כ; שמות כד ב), "אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה" (איוב ח ו) – פתח, וכן כל שאר זַךְ.

"תָּם וְיָשָׁר" (Job 1:1; 1:8; 2:3) – kamatz, and the rest are with a patach.

"תָּם וְיָשָׁר" (איוב א א; א ח; ב ג) – קמוץ, ושאר פתחין.

דַּק (dak), כַּדַּק (kaddak) – patach.

דַּק, כַּדַּק – פתח.

הַר (har) – patach, הָהָר (hahar), בָּהָר (bahar), לָהָר (lahar) – kamatz.

הַר – פתח, הָהָר, בָּהָר, לָהָר – קמץ.

חַי (chay), הַחַי (hachay) – patach, unless it is with an etnachta or sof-pasuk.

חַי, הַחַי – פתח, אם לא יהיה באתנח וסוף-פסוק.

קַל (kal), הַקַּל (hakkal) – patach.

קַל, הַקַּל – פתח.

גַּל (gal), הַגַּל (haggal) – patach, unless it is in pause.

גַּל, הַגַּל – פתח, אם לא יהיה בהפסק.

גַּן (gan) – patach, הַגָּן (haggan), בַּגָּן (baggan) – kamatz.

גַּן – פתח, הַגָּן, בַּגָּן – קמץ.

טַל (tal), הַטַּל (hattal) – patach, "וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּ֑ל" (Exodus 16:14) – kamatz with an etnachta, and similarly at a sof-pasuk: "וְעַל כָּל הָאָרֶץ יִהְיֶה טָּֽל" (Judges 6:39), "יַעַרְפוּ טָֽל" (Deuteronomy 33:28). And with a zakef a kamatz: "מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּ֔ל" (Deuteronomy 33:13), "שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָ֔ל" (Song of Songs 5:2).

טַל, הַטַּל – פתח, "וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּ֑ל" (שמות טז יד) – קמץ באתנח, וכן בסוף-פסוק: "וְעַל כָּל הָאָרֶץ יִהְיֶה טָּֽל" (שופטים ו לט), "יַעַרְפוּ טָֽל" (דברים לג כח). ובזקף קמץ: "מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּ֔ל" (דברים לג יג), "שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָ֔ל" (שה"ש ה ב).

טַף (taf), הַטַּף (hattaf) – patach, "לֶחֶם לְפִי הַטָּֽף" (Genesis 47:12) – kamatz at a sof-pasuk.

טַף, הַטַּף – פתח, "לֶחֶם לְפִי הַטָּֽף" (בראשית מז יב) – קמץ בסוף-פסוק.

סַף (saf), הַסַּף (hassaf), בַּסַּף (bassaf) – patach, "מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּ֑ף" (Exodus 12:22) – kamatz with an etnachta, "וְיָדֶיהָ עַל הַסַּֽף" (Judges 19:27) – patach at a sof-pasuk, and similarly "שֹׁמֵר הַסַּֽף" (Jeremiah 35:4).

סַף, הַסַּף, בַּסַּף – פתח, "מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּ֑ף" (שמות יב כב) – קמץ באתנח, "וְיָדֶיהָ עַל הַסַּֽף" (שופטים יט כז) – פתח בסוף-פסוק, וכן "שֹׁמֵר הַסַּֽף" (ירמיהו לה ד).

סַל (sal), הַסַּל (hassal), בַּסַּל (bassal) – pataches.

סַל, הַסַּל, בַּסַּל – פתחין.

כַּף (kaf) – patach, and in pause a kamatz. And it comes with a zakef a kamatz: "וַיַּכּוּ כָ֔ף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ" (2 Kings 11:12).

כַּף – פתח, ובהפסק קמץ. ובא בזקף קמץ: "וַיַּכּוּ כָ֔ף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ" (מ"ב יא יב).

חַג (chag) – patach, הֶחָג (hechag), בֶּחָג (bechag) – kamatz.

חַג – פתח, הֶחָג, בֶּחָג – קמץ.

"רָךְ וָטוֹב" (Genesis 18:7, see there) – kamatz, "רַךְ וְיָחִיד" (Proverbs 4:3), "רַךְ וּמָשׁוּחַ" (2 Samuel 3:39) – patach.

"רָךְ וָטוֹב" (בראשית יח ז עי"ש) – קמץ, "רַךְ וְיָחִיד" (משלי ד ג), "רַךְ וּמָשׁוּחַ" (ש"ב ג לט) – פתח.

"צַח וְאָדוֹם" (Song of Songs 5:10), "וְשַׁח עֵינַיִם" (Job 22:29) – patach.

"צַח וְאָדוֹם" (שה"ש ה י), "וְשַׁח עֵינַיִם" (איוב כב כט) – פתח.

צַר (tzar) – patach, הַצָּר (hatzar) – two kamatzes: "כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים" (Zechariah 8:10), "כִּי נִמְכַּרְנוּ" (Esther 7:4). "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי" (Psalms 4:2) kamatz.

צַר – פתח, הַצָּר – שנים קמצין: "כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים" (זכריה ח י), "כִּי נִמְכַּרְנוּ" (אסתר ז ד). "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי" (תהלים ד ב) קמץ.

שַׂר (sar) – patach (sar and nagid), and two kamatzes with a zakef: "אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר" (Hosea 3:4), "וְנָגִיד וְשָׂר" (2 Chronicles 32:21). הַשַּׂר (hassar) four pataches: "הַשַּׂר שֹׁאֵל" (Micah 7:3), "מִיכָאֵל הַשַּׂר" (Daniel 12:1), "הַשַּׂר שַׁמְהוּת הַיִּזְרָח" (1 Chronicles 27:8), "וּכְנַנְיָה הַשַּׂר" (1 Chronicles 15:27).

שַׂר – פתח (שר ונגיד), ושנים קמצין בזקף: "אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר" (הושע ג ד), "וְנָגִיד וְשָׂר" (דה"ב לב כא). הַשַּׂר ארבעה פתחין: "הַשַּׂר שֹׁאֵל" (מיכה ז ג), "מִיכָאֵל הַשַּׂר" (דניאל יב א), "הַשַּׂר שַׁמְהוּת הַיִּזְרָח" (דה"א כז ח), "וּכְנַנְיָה הַשַּׂר" (דה"א טו כז).

דָּם (dam) kamatz and when in construct state a patach: "דַּם הַפָּר" (Leviticus 4:7), "דָּם נָקִי" (Deuteronomy 19:10) – kamatz, "דַם הַנָּקִי" (Deuteronomy 19:13) – patach, "דַּם נְקִיִּם" (Jeremiah 19:4) – patach. And we did not write it in this section except to indicate its vocalization, for we have no proof in it that it is of the doubled roots, and it is more likely to be of the secondary roots. And we have already written it in the section of פָּל (pal) (above 170b) and in the section of פַּע (pa‘) (above 179a).

דָּם קמץ ובהסמכו פתח: "דַּם הַפָּר" (ויקרא ד ז), "דָּם נָקִי" (דברים יט י) – קמץ, "דַם הַנָּקִי" (דברים יט יג) – פתח, "דַּם נְקִיִּם" (ירמיהו יט ד) – פתח. ולא כתבנוהו בזה השער אלא להורות על נקודו, כי אין לנו בו ראיה שיהיה מן הכפולים, והקרוב להיותו מן השניים. וכבר כתבנוהו בשער פָּל (לעיל קע ע"ב) ובשער פַּע (לעיל קעט ע"א).

פַּר (par) – patach, and the bulls of Balak are kamatzes (Numbers 23:2, 4, 14, 30), and all הַפָּר (happar), לַפָּר (lappar) – kamatzes.

פַּר – פתח, ופרי דבלק קמצין (במדבר כג ב, ד, יד, ל), וכל הַפָּר, לַפָּר – קמצין.

"מֹנֵעַ בָּר" (Proverbs 11:26) – kamatz, and the Masorah: there is none like it with a kamatz, and all בָּר (bar) of Joseph are kamatzes, all of them (Genesis 41:35, 49; 42:3, 25; 45:23).

"מֹנֵעַ בָּר" (משלי יא כו) – קמץ, והמסורת: לית כותיה קמוץ, וכל בָּר דיוסף קמוצין כלם (בראשית מא לה, מט; מב ג, כה; מה כג).

בַּז (baz), הַבַּז (habbaz) with a patach, "יֶתֶר הַבָּ֔ז" (Numbers 31:32) – kamatz with a zakef, and the Masorah: there is none like it with a kamatz, and all בָּז (baz) of Proverbs are like it with a kamatz (Proverbs 11:12; 13:13; 14:21).

בַּז, הַבַּז בפתח, "יֶתֶר הַבָּ֔ז" (במדבר לא לב) – קמץ בזקף, והמסורת: לית כותיה קמץ, וכל בָּז דמשלי כותיה קמץ (משלי יא יב; יג יג; יד כא).

פַּח (pach), פַּחִים (pachim) – patach.

פַּח, פַּחִים – פתח.

"מִשְׂגָּב לַדָּךְ" (Psalms 9:10), "יָתוֹם וָדָךְ" (Psalms 10:18) – kamatzes, "דַּךְ נִכְלָם" (Psalms 74:21) – patach.

"מִשְׂגָּב לַדָּךְ" (תהלים ט י), "יָתוֹם וָדָךְ" (תהלים י יח) – קמצין, "דַּךְ נִכְלָם" (תהלים עד כא) – פתח.

שָׂק (sak) four kamatzes: "חִגְרִי שָׂק֙" (Jeremiah 6:26), "לְבוּשִׁי שָׂ֗ק" (Psalms 35:13), "אוֹ עוֹר אוֹ שָׂ֔ק" (Leviticus 11:32), "וְהַעֲלֵיתִי עַל כָּל מָתְנַיִם שָׂ֔ק" (Amos 8:10), and all הַשָּׂק (hassak), בַּשָׂק (bassak) with an etnachta and sof-pasuk are like it with a kamatz.

שָׂק ארבעה קמצין: "חִגְרִי שָׂק֙" (ירמיהו ו כו), "לְבוּשִׁי שָׂ֗ק" (תהלים לה יג), "אוֹ עוֹר אוֹ שָׂ֔ק" (ויקרא יא לב), "וְהַעֲלֵיתִי עַל כָּל מָתְנַיִם שָׂ֔ק" (עמוס ח י), וכל הַשָּׂק, בַּשָׂק באתנח וסוף-פסוק כותיה קמץ.

"תֵּלְדוּ קַ֑שׁ" (Isaiah 33:11) – patach with an etnachta, "יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ" (Exodus 15:7) – patach at a sof-pasuk, "לַהַב אֵשׁ אֹכְלָה קָ֑שׁ" (Joel 2:5) – kamatz with an etnachta.

"תֵּלְדוּ קַ֑שׁ" (ישעיהו לג יא) – פתח באתנח, "יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ" (שמות טו ז) – פתח בסוף-פסוק, "לַהַב אֵשׁ אֹכְלָה קָ֑שׁ" (יואל ב ה) – קמץ באתנח.

Every גַּת (gat), בַּגַּת (baggat), מִגַּת (miggat) – patach with an etnachta and sof-pasuk, and similarly with the addition of a heh: "וַיֵּלֶךְ גַּ֙תָה֙" (1 Kings 2:40). And similarly "יוֹשֵׁב צְפַ֑ת" (Judges 1:17) – patach with an etnachta, and similarly with the addition of a heh: "בְּגֵיא צְפַ֖תָה" (2 Chronicles 14:9).

כל גַּת, בַּגַּת, מִגַּת – פתח באתנח וסוף-פסוק, וכן בתוספת ה"א: "וַיֵּלֶךְ גַּ֙תָה֙" (מ"א ב מ). וכן "יוֹשֵׁב צְפַ֑ת" (שופטים א יז) – פתח באתנח, וכן בתוספת ה"א: "בְּגֵיא צְפַ֖תָה" (דה"ב יד ט).

And every דָּת (dat), כַּדָּת (kaddat), הַדָּת (haddat), בַּדָּת (baddat) – kamatz.

וכל דָּת, כַּדָּת, הַדָּת, בַּדָּת – קמץ.

"וּמִפַּז רָב" (Psalms 19:11) patach, and all other פָּז (paz) – kamatz.

"וּמִפַּז רָב" (תהלים יט יא) פתח, וכל שאר פָּז – קמץ.

And every אַט (at), לְאַט (le'at) – patach with an etnachta and sof-pasuk, "דַּרְכּוֹ שָׁמַרְתִּי וְלֹא אָֽט" (Job 23:11) – kamatz at a sof pasuk, because it is another matter.

וכל אַט, לְאַט – פתח באתנח וסוף-פסוק, "דַּרְכּוֹ שָׁמַרְתִּי וְלֹא אָֽט" (איוב כג יא) – קמץ בסוף פסוק, שהוא ענין אחר.

גָּג (gag), הַגָּג (haggag) – with a kamatz, "עַל גָּג בֵּית הַמֶּלֶךְ" (2 Samuel 11:2, see there) – kamatz in the construct state, "עַל גַּג הַמִּגְדָּל" (Judges 9:51), "אֶל גַּג הַשַּׁעַר" (2 Samuel 18:24) – patach in the construct state. And the plural is in the feminine form and it receives a dagesh: "כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת" (Isaiah 22:1). And similarly with the pronoun suffix: "אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו" (Exodus 30:3).

גָּג, הַגָּג – קמוץ, "עַל גָּג בֵּית הַמֶּלֶךְ" (ש"ב יא ב עי"ש) – קמץ בסמוך, "עַל גַּג הַמִּגְדָּל" (שופטים ט נא), "אֶל גַּג הַשַּׁעַר" (ש"ב יח כד) – פתח בסמוך. והקבוץ בלשון נקבות וידגש: "כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת" (ישעיהו כב א). וכן בכנוי: "אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו" (שמות ל ג).

גָּד (gad), לַגָּד (laggad) – kamatz; "כְּזֶרַע גַּד" (Exodus 16:31), "אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל הַגַּד" (2 Samuel 24:5) – patach. And there are books where הַגָּד (haggad) has a kamatz.

גָּד, לַגָּד – קמץ; "כְּזֶרַע גַּד" (שמות טז לא), "אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל הַגַּד" (ש"ב כד ה) – פתח. ויש ספרים הַגָּד קמץ.

מַס (mas), לָמַס (lamas), הַמַּס (hammas) – patach with an etnachta and sof-pasuk, "לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד" (Job 6:14) – kamatz, because it is another matter.

מַס, לָמַס, הַמַּס – פתח באתנח וסוף-פסוק, "לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד" (איוב ו יד) – קמץ, לפי שהוא ענין אחר.

מַר (mar), הַמַּר (hammar) – patach.

מַר, הַמַּר – פתח.

בַּד (bad) – patach, "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָ֔ד" (Exodus 28:42) – kamatz with a zakef, and the Masorah on it: there is none like it with a kamatz, and every הַבָּד (habbad) is like it with a kamatz. "בַּד בְּבַד" (Exodus 30:34) patach, לְבָד (levad) – kamatz, and the Masorah: all of Exodus (Exodus 26:9; 36:16. And see Exodus 12:37) and the Twelve Prophets (Zechariah 12:12-14) לְבָד (levad) has a kamatz, and all the rest of the scripture it is a patach, except for one: "כֹּל אֲשֶׁר יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד" (Judges 7:5), and every sof-pasuk is like it.

בַּד – פתח, "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָ֔ד" (שמות כח מב) – קמץ בזקף, והמסורת עליו: לית כותיה קמץ, וכל הַבָּד כותיה קמץ. "בַּד בְּבַד" (שמות ל לד) פתח, לְבָד – קמץ, והמסורת: כל ואלה שמות (שמות כו ט; לו טז. וראה שמות יב לז) ותרי עשר (זכריה יב יב-יד) לְבָד קמץ, וכל שאר קריה פתח, בר מן חד: "כֹּל אֲשֶׁר יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד" (שופטים ז ה), וכל סוף-פסוק דכוותיה.

Every בַּת (bat), הַבַּת (habbat) – patach.

כל בַּת, הַבַּת – פתח.

And similarly every אַף (af) הַאַף (ha'af) – always patach, and its primary form is אֶנֶף (enef) all with segol, and the middle root-letter is missing from it, and is swallowed in a dagesh with the pronoun suffixes: אַפּוֹ (appo), אַפְּךָ (appekha), אַפִּי (appi).

וכן כל אַף הַאַף – פתח לעולם, ועיקרו אֶנֶף כלו בסגול, וחסרה עי"ן-הפֹעל ממנו, ונבלעה בדגש עם הכנויים: אַפּוֹ, אַפְּךָ, אַפִּי'.

Every עַד (ad), לָעַד (la‘ad) – patach.

כל עַד, לָעַד – פתח.

עָם (am) eighteen known kamatzes according to the Masorah; וְעָם (ve‘am) three kamatzes: "וְעָם כַּחוֹל" (1 Samuel 13:5), "וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט" (Hosea 4:14), "וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ" (Amos 3:6). "לְעָם אֶחָד" (Genesis 34:22 see there), "יִהְיֶה לְּעָם" (Genesis 48:19) – kamatzes. "לְעַם נָכְרִי" (Exodus 21:8), "לְעַם אַחֵר" (Deuteronomy 28:32) – pataches, for they are in construct state. בְּעַם (be‘am) two pataches and their signs: "וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד" (Numbers 20:20), "אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ" (Psalms 35:18). And all הָעָם (ha‘am), בָּעָם (ba‘am), כָּעָם (ka‘am) are kamatzes.

עָם שמנה עשר קמוצין ידועים על פי המסורת; וְעָם שלשה קמצין: "וְעָם כַּחוֹל" (ש"א יג ה), "וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט" (הושע ד יד), "וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ" (עמוס ג ו). "לְעָם אֶחָד" (בראשית לד כב עי"ש), "יִהְיֶה לְּעָם" (בראשית מח יט) – קמוצין. "לְעַם נָכְרִי" (שמות כא ח), "לְעַם אַחֵר" (דברים כח לב) – פתוחין, שהם בסמוכים. בְּעַם שנים פתחין וסימנם: "וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד" (במדבר כ כ), "אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ" (תהלים לה יח). וכל הָעָם, בָּעָם, כָּעָם קמוצין.

רָב (rav) – twenty-seven kamatzes, and with the snatched ones [with a short vowel/chataf] thirty-three, and they are known according to the Masorah. And all וָרָב (varav) – kamatz, וְרַב (verav) – seven pataches, and their signs: "יַעֲבֹד" (Genesis 25:23), "הַעְתִּירוּ" (Exodus 9:28), "עַם גָּדוֹל" (Deuteronomy 2:10; there verse 21), "וְכָל בָּנַיִךְ" (Isaiah 54:13), "חַסְדֵי יְיָ אַזְכִּיר" (Isaiah 63:7), "גְּדֹל הָעֵצָה" (Jeremiah 32:19), "שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי שָׁנָיו" (Ecclesiastes 6:3), and every "וְרַב חֶסֶד" is like it; הָרַב (harav), לָרַב (larav) – two pataches: "מֵאֵת הָרַב" (Numbers 35:8), "לָרַב תַּרְבֶּה" (Numbers 26:54).

רָב – שבעה ועשרים קמוצין, ועם החטופים שלשה ושלשים, והם ידועים על פי המסורת. וכל וָרָב – קמץ, וְרַב – שבעה פתחין, וסימנם: "יַעֲבֹד" (בראשית כה כג), "הַעְתִּירוּ" (שמות ט כח), "עַם גָּדוֹל" (דברים ב י; שם פסוק כא), "וְכָל בָּנַיִךְ" (ישעיהו נד יג), "חַסְדֵי יְיָ אַזְכִּיר" (ישעיהו סג ז), "גְּדֹל הָעֵצָה" (ירמיהו לב יט), "שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי שָׁנָיו" (קהלת ו ג), וכל "וְרַב חֶסֶד" דכותיה; הָרַב, לָרַב – שנים פתחין: "מֵאֵת הָרַב" (במדבר לה ח), "לָרַב תַּרְבֶּה" (במדבר כו נד).

And the pronoun suffix and the plural: רַבִּים (rabbim) with a patach on the first root-letter, like עַמִּים (ammim), קַלִּים (kallim), חַמִּים (chammim), תַּמִּים (tammim), עַמּוֹ (ammo), עַמְּךָ (ammekha), שַׂקּוֹ (sakko), "מִשְׁכָּב וְסַפּוֹת" (2 Samuel 17:28) and similarly many. And there are with a chirik: פִּתִּים (pittim), פִּתּוֹ (pitto), פִּתְּךָ (pittekha), מִסִּים (missim), צִדִּים (tziddim), שִׂכִּים (sikkim), "אַמּוֹת הַסִּפִּים" (Isaiah 6:4), "סִפּוֹת כֶּסֶף" (2 Kings 12:14).

והכנוי והקבוץ: רַבִּים בפתח פ"א-הפֹעל, כמו עַמִּים, קַלִּים, חַמִּים, תַּמִּים, עַמּוֹ, עַמְּךָ, שַׂקּוֹ, "מִשְׁכָּב וְסַפּוֹת" (ש"ב יז כח) וכן רבים. ויש בחירק: פִּתִּים, פִּתּוֹ, פִּתְּךָ, מִסִּים, צִדִּים, שִׂכִּים, "אַמּוֹת הַסִּפִּים" (ישעיהו ו ד), "סִפּוֹת כֶּסֶף" (מ"ב יב יד).

פֵּל (pel) with a tzere – קֵן (ken), חֵן (chen), שֵׁן (shen), (עֵץ, נֵץ) [מֵץ] (metz), נֵס (nes), לֵב (lev), עֵת (et), קֵץ (ketz), תֵּל (tel), חֵץ (chetz), and with a makkaf with a segol: "עַל־שֶׁן־סֶלַע" (Job 39:28), "וְשֶׁן־בְּהֵמֹת" (Deuteronomy 32:24), "בְּלֹא עֶת־נִדָּתָהּ" (Leviticus 15:25), "לֹא עֶת־בֹּא עֶת־בֵּית יְיָ" (Haggai 1:2). But לֵב (lev) will not return to a segol unless it is in construct state to a small word [few letters] or to a word with ultimate stress (mil‘eil), like "בְּלֶב־יָם" (Exodus 15:8), "בְלֶב־נָ֑עַר" (Proverbs 22:15). But "וַיַּךְ לֵב־דָּוִד אֹתוֹ" (1 Samuel 24:5; there verse 10), "וְחִזַּקְתִּי אֶת־לֵב־פַּרְעֹה" (Exodus 14:4) are with a tzere even though they are with a makkaf, because they are not in construct state to a small word and to a word with ultimate stress (mil‘eil). Every "עוֹלָם וָעֶד" is with a segol to separate between it and "הַיּוֹדֵעַ וָעֵד" (Jeremiah 29:23) which is a matter of testimony. And similarly from this pattern with the addition of a heh: סֶלָה (selah), and it is vowelized with a segol. And similarly "הֶרָה נָּסוּ" (Genesis 14:10). And קֵן (ken) changed in the construct state: "קַן צִפּוֹר" (Deuteronomy 22:6) with a patach, perhaps it is of another pattern. And the plural and the pronoun suffix in all of them have the first root-letter with a chirik and a dagesh in the third root-letter.

פֵּל בצרי – קֵן, חֵן, שֵׁן, (עֵץ, נֵץ) [מֵץ], נֵס, לֵב, עֵת, קֵץ, תֵּל, חֵץ, ובמקף בסגול: "עַל־שֶׁן־סֶלַע" (איוב לט כח), "וְשֶׁן־בְּהֵמֹת" (דברים לב כד), "בְּלֹא עֶת־נִדָּתָהּ" (ויקרא טו כה), "לֹא עֶת־בֹּא עֶת־בֵּית יְיָ" (חגי א ב). אבל לֵב לא ישוב סגול כי אם בהיותו סמוך למלה זעירא או למלה מלעיל, כמו "בְּלֶב־יָם" (שמות טו ח), "בְלֶב־נָ֑עַר" (משלי כב טו). אבל "וַיַּךְ לֵב־דָּוִד אֹתוֹ" (ש"א כד ה; שם פסוק י), "וְחִזַּקְתִּי אֶת־לֵב־פַּרְעֹה" (שמות יד ד) צרי אף על פי שהם במקף, לפי שאינם סמוכים למלה זעירא ולמלה מלעיל. כל "עוֹלָם וָעֶד" סגול להפריד בינו ובין "הַיּוֹדֵעַ וָעֵד" (ירמיהו כט כג) שהוא ענין עדות. וכן ממשקל זה בתוספת ה"א: סֶלָה, והוא נקוד סגול. וכן "הֶרָה נָּסוּ" (בראשית יד י). וקֵן נשתנה בסמיכות: "קַן צִפּוֹר" (דברים כב ו) בפתח, אולי הוא משקל אחר. והקבוץ והכנוי בכלם פ"א-הפֹעל בחירק ובדגש למ"ד-הפֹעל.