Quiescent on both ends

נחי הקצוות

תּוֹעָה (to‘ah) with a cholam or with a shuruk – תּוֹרָה (torah), תּוֹדָה (todah) with a cholam, and with a shuruk: תּוּגָה (tugah). And they follow the path of complete forms in the pattern of תִּפְאָרָה (tif'arah), and when the yud appears in place of the third root-letter: תּוּשִׁיָּה (tushiyah).

תּוֹעָה בחולם או בשורק – תּוֹרָה, תּוֹדָה בחולם, ובשורק: תּוּגָה. והם על דרך השלמות במשקל תִּפְאָרָה, ובהראות היו"ד במקום למ"ד-הפֹעל: תּוּשִׁיָּה.

תּוּעִין (tu‘in) – תּוּפִין (tufin), and the plural: תּוּפִינִים (tufinim), and in the construct state: "תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים" (Leviticus 6:14), its root is אפה (afeh). And the aleph changed with the vowel of the shuruk vav and even though it is not written, and both its ends are quiescent.

תּוּעִין – תּוּפִין, והקבוץ: תּוּפִינִים, ובסמוך: "תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים" (ויקרא ו יד), שרשו אפה. ונהפכה האל"ף בתנועת הו"ו השרוקה ואף על פי שאינה נכתבת, והונחו שתי קצותיו.

And whose third root-letter is an aleph: מוֹצָא (motza), מוֹרָא (mora). We wrote them among those whose first root-letter is quiescent in their pattern (above 168a).

ושהלמ"ד שלו אל"ף: מוֹצָא, מוֹרָא. כתבנום בנחי הפ"א במשקלם (לעיל קסח ע"א).