And those whose third root-letter is an aleph

ושהלמ"ד שלו אל"ף

פָּעָא (pa‘a) – צָמָא (tzama), צָבָא (tzava), and we have already written them in the section of פָּעָל (pa‘al) (above, 145a).

פָּעָא – צָמָא, צָבָא, וכבר כתבנום בשער פָּעָל (לעיל קמה ע"א).

פֶּעֶא (pe‘e) all with segol and ultimate stress (mil‘eil) – “וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא” (Isaiah 30:14), “מִבֵּית כֶּלֶא” (2 Kings 25:27), דֶּשֶׁא (deshe), טֶנֶא (tene), “עֹשֵׂה פֶלֶא” (Exodus 15:11), but “וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֵּלֶא” (Isaiah 9:5, see there) the first root-letter (peh) has a tzere, and all other פֶּלֶא (pele) have a segol. And the adjective with the relational yud: “וְהוּא פֶלִאי” (Judges 13:18). And similarly “כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא” (Isaiah 40:4) is of this pattern, and it should have been גֶּיֶא (geye) on the pattern of פֶּלֶא (pele), כֶּלֶא (kele), except that it was lightened and the yud became quiescent. And although the rest of גֵּיא (gei) have a tzere alone, “כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא” comes with a segol to indicate that the standard form was גֶּיֶא (geye) in the scale of פֶּלֶא (pele), כֶּלֶא (kele), גֶּבֶא (geve). And those of them that come with a tzere as is standard because of the hidden quiescent letter, or they are from those whose peh is a tzere. And it is possible that “וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא” (Deuteronomy 3:29) is of this pattern except that they wanted to show the middle root-letter (ayin) with a shva as they did in חֵטְא (chet) and it was easier for them to show it with the gimel having a patach rather than a segol. And the word “לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת” (Ezekiel 36:4) is not pluralized from גֵּיְא (gei) but rather from גֵּאָה (ge'ah) with the feminine heh, or from גֵּאַת (ge'at) with a tav. And in its plural the yud comes in place of the heh or the tav as we wrote regarding the plural of מַלְכוּת (malkhut). Or “וְלַגֵּאָיוֹת” may be pluralized from גֵּיְא (gei) and it is pluralized as a feminine form and the aleph which is the middle root-letter replaces the yud which is in גֵּיְא (gei), and the visible yud replaces the aleph. And חֵטְא (chet) should have been on the pattern of פֶּלֶא (pele) except it was lightened, and חֵטְא (chet) has a tzere just as there are in the pattern of אֶרֶץ (eretz) many whose peh has a tzere. And the pronoun suffix: פִּלְאוֹ (pil'o), גִּבְאוֹ (giv'o), כִּלְאוֹ (kil'o), פִּלְאֲךָ (pil'akha) with a chirik, or with a patach: “בָּרוּךְ טַנְאֲךָ” (Deuteronomy 28:5), or with a segol: חֶטְאוֹ (chet'o). And the plural: חֲטָאִים (chata'im), גְּבָאִים (geva'im), פְּלָאִים (pela'im), כְּלָאִים (kela'im). And the pronoun suffix: חֲטָאָיו (chata'av), “בִּצֹּאתָיו וּגְבָאָיו” (Ezekiel 47:11), כְּלָאֵיהֶם (kela'eihem), פְּלָאֵיהֶם (pela'eihem), דִּשְׁאֵיהֶם (dish'eihem), גְּבָאֵיהֶם (geva'eihem). And similarly the construct state without a suffix: פִּלְאֵי (pil'ei), כִּלְאֵי (kil'ei). And the plural construct state changed in חֲטָאֵי (chata'ei) – “רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם” (2 Kings 10:29), “אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים” (Isaiah 1:18). And it indicates that it has a dagesh in its plural were it not for the aleph.

פֶּעֶא כלו סגול ומלעיל – “וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא” (ישעיהו ל יד), “מִבֵּית כֶּלֶא” (מ"ב כה כז), דֶּשֶׁא, טֶנֶא, “עֹשֵׂה פֶלֶא” (שמות טו יא), אבל “וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֵּלֶא” (ישעיהו ט ה עי"ש) הפ"א בצרי, וכל שאר פֶּלֶא סגול. והתאר עם יו"ד-היחשׂ: “וְהוּא פֶלִאי” (שופטים יג יח). וכן “כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא” (ישעיהו מ ד) מזה המשקל, והיה ראוי להיות גֶּיֶא על משקל פֶּלֶא, כֶּלֶא, אלא שהוקל ונחה היו"ד. ואף על פי ששאר גֵּיא בצרי לבד, “כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא” בא בסגול להורות כי המשפט היה גֶּיֶא בפלס פֶּלֶא, כֶּלֶא, גֶּבֶא. ואשר באו מהם בצרי כמשפט מפני הנח הנסתר או הם מאשר פ"א שלהם צרי. ואפשר שיהיה “וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא” (דברים ג כט) מזה המשקל אלא שרצו להראות עי"ן-הפֹעל בשוא כמו שעשו בחֵטְא ונקל עליהם להראותה עם פתחות הגימ"ל מהיותה סגול. ומלת “לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת” (יחזקאל לו ד) אינה מקובצת מן גֵּיְא כי אם מן גֵּאָה בה"א הנקבה, או מן גֵּאַת בתי"ו. ובקבוצו בא היו"ד תמורת הה"א או התי"ו כמו שכתבנו בקבוץ מַלְכוּת. או יהיה “וְלַגֵּאָיוֹת” מקובץ מן גֵּיְא ויהיה מקובץ מלשון נקבות והאל"ף עי"ן-הפֹעל תמורת היו"ד אשר בגֵּיְא, והיו"ד הנראית תמורת האל"ף. וחֵטְא היה ראוי להיות על משקל פֶּלֶא אלא שהוקל, וחֵטְא בצרי כמו שיש במשקל אֶרֶץ רבים הפ"א בצרי. והכנוי: פִּלְאוֹ, גִּבְאוֹ, כִּלְאוֹ, פִּלְאֲךָ בחירק, או בפתח: “בָּרוּךְ טַנְאֲךָ” (דברים כח ה), או בסגול: חֶטְאוֹ. והקבוץ: חֲטָאִים, גְּבָאִים, פְּלָאִים, כְּלָאִים. והכנוי: חֲטָאָיו, “בִּצֹּאתָיו וּגְבָאָיו” (יחזקאל מז יא), כְּלָאֵיהֶם, פְּלָאֵיהֶם, דִּשְׁאֵיהֶם, גְּבָאֵיהֶם. וכן הסמיכות בלא כנוי: פִּלְאֵי, כִּלְאֵי. ונשתנה סמיכות הרבים בחֲטָאֵי – “רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם” (מ"ב י כט), “אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים” (ישעיהו א יח). ויורה עליו שהוא דגוש בקבוצו לולי האל"ף.

פֹּעֶא (po‘e) – “וּבִכְלֵי גֹמֶא” (Isaiah 18:2), and similarly סֹבֶא (sove) from “סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם” (Isaiah 1:22), “סָר סָבְאָם” (Hosea 4:18). And similarly עֹפֶא (ofe), and similarly one says גָּמְאוֹ (gom'o), עָפְאוֹ (of'o), גָּמְאִי (gom'i), גָּמְאָם (gom'am), and similarly the plural: גֳּמָאִים (goma'im), סֳבָאִים (sova'im) with a kamatz-chataf, “מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל” (Psalms 104:12).

פֹּעֶא – “וּבִכְלֵי גֹמֶא” (ישעיהו יח ב), וכן סֹבֶא מן “סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם” (ישעיהו א כב), “סָר סָבְאָם” (הושע ד יח). וכן עֹפֶא, וכן יאמר גָּמְאוֹ, עָפְאוֹ, גָּמְאִי, גָּמְאָם, וכן הקבוץ: גֳּמָאִים, סֳבָאִים בקמץ-חטף, “מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל” (תהלים קד יב).

פִּעֵא (pi‘e) with a dagesh in the nun [middle root-letter] and with a tzere – כִּסֵּא (kisse). And when joined to the pronoun suffixes and in the plural the middle root-letter has a shva and the dagesh drops: כִּסְאוֹ (kis'o), כִּסְאֲךָ (kis'akha). And similarly the plural and it is in the feminine form: “כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט” (Psalms 122:5).

פִּעֵא בדגש הני"ן ובצרי – כִּסֵּא. ובהתחברו אל הכנויים ובקבוץ העי"ן בשוא ויפול הדגש: כִּסְאוֹ, כִּסְאֲךָ. וכן הקבוץ והוא בלשון נקבות: “כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט” (תהלים קכב ה).

פַּעָא (pa‘a) – “וְאֶת דַּכָּא” (Isaiah 57:15), “קַנָּא שְׁמוֹ” (Exodus 34:14), חַטָּא (chatta). And the plural: דַּכָּאִים (dakka'im), חַטָּאִים (chatta'im), קַנָּאִים (kanna'im). And the construct state and the pronoun suffix remain with a kamatz according to standard form: “חַטָּאֵי עַמִּי” (Amos 9:10), “וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה” (Isaiah 13:9). And it comes with a shva: “וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ” (Psalms 34:19), perhaps it is from דַּכֵּא (dakke) with a tzere, therefore it comes with a shva.

פַּעָא – “וְאֶת דַּכָּא” (ישעיהו נז טו), “קַנָּא שְׁמוֹ” (שמות לד יד), חַטָּא. והקבוץ: דַּכָּאִים, חַטָּאִים, קַנָּאִים. והסמוך והכנוי נשאר בקמץ כמשפט: “חַטָּאֵי עַמִּי” (עמוס ט י), “וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה” (ישעיהו יג ט). ובא בשוא: “וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ” (תהלים לד יט), אולי הוא מן דַּכֵּא בצרי, לפיכך בא בשוא.

פַּעֹא (pa‘o) – “קַנּוֹא וְנֹקֵם יְיָ” (Nahum 1:2).

פַּעֹא – “קַנּוֹא וְנֹקֵם יְיָ” (נחום א ב).

And we have already mentioned these two with the complete forms (above 153b, 154b).

וכבר זכרנו אלה השנים עם השלמים (לעיל קנג ע"ב, קנד ע"ב).

פָּעִיא (pa‘i) – נָשִׂיא (nasi), נָבִיא (navi), קָרִיא (kari), “קְרִאֵי מוֹעֵד” (Numbers 16:2). And with a shva under the first root-letter: מְרִיא (meri).

פָּעִיא – נָשִׂיא, נָבִיא, קָרִיא, “קְרִאֵי מוֹעֵד” (במדבר טז ב). ובשוא הפ"א: מְרִיא.

פְּעֹא (pe‘o) – “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ” (Isaiah 6:3), “לְעֵת מְצֹא” (Psalms 32:6).

פְּעֹא – “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ” (ישעיהו ו ג), “לְעֵת מְצֹא” (תהלים לב ו).

פְּעָאת (pe‘at) – “לִקְרַאת הָאֱלֹהִים” (Exodus 19:17). It is found only in the construct state, therefore it has a patach in the construct state, and in the absolute state it would have a kamatz, even though the tav is the tav of the construct state like מָחֳרָת (mochorat) as we wrote (above 158b). And similarly with its pronoun suffix it has a kamatz: “הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ” (Exodus 4:14), “וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ” (Proverbs 7:10).

פְּעָאת – “לִקְרַאת הָאֱלֹהִים” (שמות יט יז). לא נמצא כי אם בסמוך, לפיכך הוא פתח בסמוך, ויהיה במוכרת קמץ, אף על פי שהתי"ו תי"ו הסמיכות כמו מָחֳרָת כמו שכתבנו (לעיל קנח ע"ב). וכן בכינו הוא קמוץ: “הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ” (שמות ד יד), “וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ” (משלי ז י).

(פַּעָת) [פַּעָאת] (pa‘at) the middle root-letter with a kamatz and a dagesh – חַטָּאת (chattat). And in the construct state a patach: “חַטַּאת יְהוּדָה” (Jeremiah 17:1). And it comes with a patach not in the construct state: “לְחַטַּאת וּלְנִדָּה” (Zechariah 13:1). And the plural: “וַיַּרְא אֶת כָּל חַטֹּאת אָבִיו” (Ezekiel 18:14) the same in the construct and absolute state. And similarly with the pronoun suffix: “וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי” (Psalms 25:18) and similarly all of them.

(פַּעָת) [פַּעָאת] העי"ן בקמץ ובדגש – חַטָּאת. ובסמוך פתח: “חַטַּאת יְהוּדָה” (ירמיהו יז א). ובא בפתח שלא בסמיכות: “לְחַטַּאת וּלְנִדָּה” (זכריה יג א). והקבוץ: “וַיַּרְא אֶת כָּל חַטֹּאת אָבִיו” (יחזקאל יח יד) אחד בסמוך ובמוכרת. וכן עם הכנוי: “וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי” (תהלים כה יח) וכן כלם.

פִּעֵאת (pi‘et) with a tzere – “אִם נִשֵּׂאת נִשָּׂא לָנוּ” (2 Samuel 19:43), “יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת” (Song of Songs 5:12). And it is the same in the construct and absolute state. And the pronoun suffix: נִשֵּׂאתִי (nisseti), מִלֵּאתִי (milleti), מִלֵּאתוֹ (milleto) and similarly all of them with a tzere on the middle root-letter and with a quiescent aleph. And the plural with the middle root-letter having a shva: נִשְׂאוֹת (nis'ot), מִלְאוֹת (mil'ot). And similarly the pronoun suffix: נִשְׂאוֹתָיו (nis'otav), נִשְׂאוֹתֶיךָ (nis'otekha), מִלְאוֹתָיו (mil'otav), מִלְאוֹתֶיךָ (mil'otekha) and similarly all of them. Or with the aleph quiescent and the middle root-letter with a cholam like חַטֹּאת (chattot) as we wrote.

פִּעֵאת בצרי – “אִם נִשֵּׂאת נִשָּׂא לָנוּ” (ש"ב יט מג), “יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת” (שה"ש ה יב). והוא אחד בסמוך ובמוכרת. והכנוי: נִשֵּׂאתִי, מִלֵּאתִי, מִלֵּאתוֹ וכן כלם בצרי עי"ן-הפֹעל ובנוח האל"ף. והקבוץ עי"ן-הפֹעל בשוא: נִשְׂאוֹת, מִלְאוֹת. וכן הכנוי: נִשְׂאוֹתָיו, נִשְׂאוֹתֶיךָ, מִלְאוֹתָיו, מִלְאוֹתֶיךָ וכן כלם. או בנוח האל"ף ועי"ן-הפֹעל בחולם כמו חַטֹּאת כמו שכתבנו.

And those missing the first root-letter and with a quiescent third root-letter

ומחסרי הפ"א ונחי הלמ"ד

מַעָה (ma‘ah) – מַצָּה (matzah), מַסָּה (massah), מַכָּה (makkah). And similarly in the words of the Sages: מַפָּה (mappah). All of them are missing a nun as the first root-letter and the heh is for the feminine and the heh of the root is omitted. And in their complete form with the first root-letter: מַנְצָה (mantzah), מַנְסָה (mansah), מַנְכָּה (mankah), on the pattern of מַרְאָה (mar'ah), מִרְמָה (mirmah), מִשְׂרָה (misrah). And in their complete form all of them with the third root-letter replaced by a yud: מַנְסָיָה (mansayah), מַנְפָּיָה (manpayah), מַנְכָּיָה (mankayah), מַנְצָיָה (mantzayah), on the pattern of מַמְלָכָה (mamlakhah), מִשְׁמָרָה (mishmarah). And in the construct state: “מַכַּת אוֹיֵב” (Jeremiah 30:14), “לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָג” (Job 9:23)

מַעָה – מַצָּה, מַסָּה, מַכָּה. וכן בדברי חז"ל: מַפָּה. כלם חסרי נו"ן פ"א-הפֹעל והה"א לנקבה וה"א השרש נגרעה. והם בתשלומם עם פ"א-הפֹעל: מַנְצָה, מַנְסָה, מַנְכָּה, בפלס מַרְאָה, מִרְמָה, מִשְׂרָה. ובתשלומם כלם בלמ"ד-הפֹעל מומרת ביו"ד: מַנְסָיָה, מַנְפָּיָה, מַנְכָּיָה, מַנְצָיָה, בפלס מַמְלָכָה, מִשְׁמָרָה. ובסמוך: “מַכַּת אוֹיֵב” (ירמיהו ל יד), “לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָג” (איוב ט כג)

And those whose third root-letter is an aleph

ושהלמ"ד שלהם אל"ף

מַעָא (ma‘a) – מַשָּׂא (massa). And similarly in the construct state also a kamatz: “מַשָּׂא דְבַר יְיָ” (Zechariah 9:1), “וּמַשָּׁא כָל יָד” (Nehemiah 10:32).

מַעָא – מַשָּׂא. וכן בסמוך גם כן קמץ: “מַשָּׂא דְבַר יְיָ” (זכריה ט א), “וּמַשָּׁא כָל יָד” (נחמיה י לב).

מַעֶה (ma‘eh) and the heh is the third root-letter – מַכֶּה (makkeh), מַטֶּה (matteh). And the plural of מַטֶּה (matteh): מַטִּים (mattim) – “נָקַבְתָּ בְמַטָּיו” (Habakkuk 3:14), or מַטּוֹת (mattot). And the plural of מַכֶּה (makkeh): “מִן הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ” (2 Kings 8:29). And their standard form with the first root-letter: מַנְטֶה (manteh), מַנְכֶּה (mankeh), on the pattern of מַרְאֶה (mar'eh), מִקְנֶה (mikneh), מִשְׁנֶה (mishneh), and their pronoun suffixes and their plural and their construct states are like them.

מַעֶה והה"א למ"ד-הפֹעל – מַכֶּה, מַטֶּה. וקבוץ מַטֶּה: מַטִּים – “נָקַבְתָּ בְמַטָּיו” (חבקוק ג יד), או מַטּוֹת. וקבוץ מַכֶּה: “מִן הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ” (מ"ב ח כט). ומשפטם עם פ"א-הפֹעל: מַנְטֶה, מַנְכֶּה, בפלס מַרְאֶה, מִקְנֶה, מִשְׁנֶה, וכנויים וקבוצם וסמיכותם כמוהם.

מַעוּת (ma‘ut) – מַצּוּת (matzut) – “אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ” (Isaiah 41:12).

מַעוּת – מַצּוּת – “אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ” (ישעיהו מא יב).

Quiescent on both ends

נחי הקצוות

תּוֹעָה (to‘ah) with a cholam or with a shuruk – תּוֹרָה (torah), תּוֹדָה (todah) with a cholam, and with a shuruk: תּוּגָה (tugah). And they follow the path of complete forms in the pattern of תִּפְאָרָה (tif'arah), and when the yud appears in place of the third root-letter: תּוּשִׁיָּה (tushiyah).

תּוֹעָה בחולם או בשורק – תּוֹרָה, תּוֹדָה בחולם, ובשורק: תּוּגָה. והם על דרך השלמות במשקל תִּפְאָרָה, ובהראות היו"ד במקום למ"ד-הפֹעל: תּוּשִׁיָּה.

תּוּעִין (tu‘in) – תּוּפִין (tufin), and the plural: תּוּפִינִים (tufinim), and in the construct state: “תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים” (Leviticus 6:14), its root is אפה (afeh). And the aleph changed with the vowel of the shuruk vav and even though it is not written, and both its ends are quiescent.

תּוּעִין – תּוּפִין, והקבוץ: תּוּפִינִים, ובסמוך: “תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים” (ויקרא ו יד), שרשו אפה. ונהפכה האל"ף בתנועת הו"ו השרוקה ואף על פי שאינה נכתבת, והונחו שתי קצותיו.

And whose third root-letter is an aleph: מוֹצָא (motza), מוֹרָא (mora). We wrote them among those whose first root-letter is quiescent in their pattern (above 168a).

ושהלמ"ד שלו אל"ף: מוֹצָא, מוֹרָא. כתבנום בנחי הפ"א במשקלם (לעיל קסח ע"א).