Paired Layout

Names with an addition at the end

שמות עם תוספת בסוף

פּוֹעְלוּ – “עַזְרִיקָם בֹּכְרוּ ” (Deuteronomy 8:38). And Rabbi Yona said that “ תֹהוּ וָבֹהוּ ” (Genesis 1:2) should be read as תֹּהְיוּ, בֹּהְיוּ.

פּוֹעְלוּ – “עַזְרִיקָם בֹּכְרוּ ” (דה”א ח לח). ואמר רבי יונה כי “ תֹהוּ וָבֹהוּ ” (בראשית א ב) הנכון בהם תֹּהְיוּ, בֹּהְיוּ.

פְּעוּלִי – יְהוּדִי , and in the plural יְהוּדִים , and the correct form is יְהוּדִיִּים , and to make it easier, the yud-heh is omitted in the plural. פָּעְלִי – free , foreign , “וְאֶל אֶרֶץ תַּחְתִּים חָדְשִׁי ” (Shmuel II 24:6). And in the plural: Nakrim , Chafshim . And Na'ami is from this root, and to make the Ayin easier, the Kamatz-Kaf was moved under the Ayin, and the Nun is in Kamatz-Rachav as usual. The same applies to the Chiruk of the Pei: פִּעְלִי – עִבְרִי , מִצְרִי , תַּחְתִּי with a patach before the ח. And with a segol: “מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה” (Job 38:36). And from this pattern, “וְהוּא פֶלִאי ” (Judges 13:18), except that the aleph is omitted. And with a shva: פְּנִימִי , אֲדוֹמִי , עֲרִירִי .

פְּעוּלִי – יְהוּדִי , ולרבים יְהוּדִים , והנכון יְהוּדִיִּים , ולהקל נפל יו”ד-היחשׂ ברבים. פָּעְלִי – חָפְשִׁי , נָכְרִי , “וְאֶל אֶרֶץ תַּחְתִּים חָדְשִׁי ” (ש”ב כד ו). ולרבים: נָכְרִים , חָפְשִׁים . ו נָעֳמִי מזו הגזרה, ולהקל על העי”ן הוסב הקמץ-חטף תחת העי”ן, והנו”ן בקמץ-רחב כמשפט. וכן בחירק הפ”א: פִּעְלִי – עִבְרִי , מִצְרִי , תַּחְתִּי בפתח מפני החי”ת. ובסגול: “מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה” (איוב לח לו). וממשקל זה “וְהוּא פֶלִאי ” (שופטים יג יח), אלא שנח האל”ף. ובשוא: פְּנִימִי , אֲדוֹמִי , עֲרִירִי .

And for many: עִבְרִים , מִצְרִים . And in all of them, the yud-heh fell away from them to meet two yuds at once for the sake of their pronunciation, and they were worthy of being יהוּדִים, חָפְשִׁיִים, נָכְרִיִים, עִבְרִיִּים, Egyptians, internal, unmarried, Edomites, as they also came, “the God of the Hebrews has come upon us” (Exodus 3:18), “ And the Philistines from Caphtor” (Amos 9:7), “Are you not like the children of Cush to me?” (Amos 9:7), “ Tachtiyim shnayim ” (Genesis 6:16) – with a yud-heh. But in “Tachtiyim shnayim,” the plural yud has been omitted. [And the feminine:] “אוֹ הָעִבְרִיָּה ” (Deuteronomy 15:12), “רוּת הַמֹּאֲבִיָּה ” (Ruth 4:10). Or it can be said with a yud in the word, as in “ben ha-isha ha-yisraelit ” (Leviticus 24:11), “Naama ha-ammonit ” (1 Kings 14:21). And many more: “ the Hebrew women ” (Exodus 1:19), “ Moabite, Ammonite, Edomite, Hittite ” (1 Kings 11:1), and the letter mem in “Ammonites” with a kamatz-heh to make the word easier to pronounce.

ולרבים: עִבְרִים , מִצְרִים . ובכלם נפל יו”ד-היחשׂ מהם לפגישת שני יו”דין כאחת לכובד קריאתם, והיו ראויים יְהוּדִיִּים, חָפְשִׁיִים, נָכְרִיִּים, עִבְרִיִּים, מִצְרִיִּים, פְּנִימִיִּים, עַרִירִיִּים, אֱדוֹמִיִּים, כמו שבאו גם כן “אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ” (שמות ג יח), “ וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר” (עמוס ט ז), “הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי” (עמוס ט ז), “ תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם ” (בראשית ו טז) – עם יו”ד-היחשׂ. אבל ב”תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם” נפלה יו”ד הרבים. [והנקבה:] “אוֹ הָעִבְרִיָּה ” (דברים טו יב), “רוּת הַמֹּאֲבִיָּה ” (רות ד י). או יאמר בתי”ו בנוח היו”ד, כמו “בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית ” (ויקרא כד יא), “נַעֲמָה הָעַמֹּנִית ” (מ”א יד כא). והרבות: “ הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת ” (שמות א יט), “ מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת ” (מ”א יא א), ומ”ם “עַמֳּנִיּוֹת” בקמץ-חטף מקום חולם עַמּוֹן להקל מפני אריכות המלה.

Similarly, “Aharon, your brother, the Levite” (Exodus 4:14) is from the same root, because its conjugation is with the verb לִוְיִי in the Hebrew form or לְוִיִּי in the Aramaic form, because the grouping is with a shva, and they dropped the yud to the verb form to make it easier to read, as they did when they said “to the family of the vineyard owner” (Numbers 26:6), “to the family of the gardener” (Numbers 26:48), they used one yud and dropped the other, because their pronunciation is with two yuds. Similarly, when the name ends with a silent heh, they drop it twice without replacement to make it easier, and said from “timenah” – “חתן הַתִּמְנִי ” (Judges 15:6), and from “beriah” – “the family of the beriah” (Numbers 26:44). And sometimes they change it to a “t” and say from ‘tsara’ – “the tsara and the ashtali” (1 Chronicles 2:53). Sometimes they change it to nun and say “to the family of the Punites” (Numbers 26:23), “to the family of the Shilanites” (Numbers 26:20), and they say from Shiloh – “Ahijah the Shilonite ” (1 Kings 11:29), and from Gilo – “Ahithophel the Gilonite ” (2 Samuel 15:12). And sometimes they leave it with the heh without the yud-heh – “to the right of the family of the right ” (Numbers 26:44), to the family of Manasseh. Likewise, they dropped the nun at the end of the word and said “to Naaman, the family of Naamani ” (Numbers 26:40). And the plural: לְוִיִּם with the root letter yud alone, and it would have been proper according to custom to write לְוִיִּים with two yuds, and לְוִיִּיִים with three yuds. [11] And this yud is the yud-heh in most of the names in which it appears; the word cannot be pronounced without it, as in the examples we have mentioned. Some say that it can be pronounced with the yud and without it, as in אכזרי, which can also be pronounced אכזר. Similarly, שֵׁנִי is from this root, and it should have been שְׁנִיִּי like שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי, חֲמִשִׁי. Similarly, שִׁשִּׁי should have been שִׁשִּׁיִּי, but to make it easier, the yud fell to the verb. And in the plural form from second – second, and from sixth – sixth with the root yud and the relative yud, and if it were on the payment with the plural yud: shniyim, shishiyyim – with three yuds.

וכן “אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי ” (שמות ד יד) מזו הגזרה, כי משפטו בתשלום למ”ד-הפֹעל לִוְיִי בפלס עִבְרִי או לְוִיִּי בפלס עֲרִירִי, אֲדוֹמִי, כי הקבוץ בשוא, והפילו היו”ד למ”ד-הפֹעל לכובד קריאתם כמו שעשו גם כן באמרם “לְכַרְמִי מִשְׁפַּחַת הַכַּרְמִי ” (במדבר כו ו), “לְגוּנִי מִשְׁפַּחַת הַגּוּנִי ” (במדבר כו מח), הספיקו ביו”ד אחד והפילו האחרת, כי משפטם בשני יו”דין. וכן כשהשם סופו ה”א נחה יפילוה בלא תמורה פעמים להקל, ואמר מן תִּמְנָה – “חֲתַן הַתִּמְנִי ” (שופטים טו ו), ומן בְּרִיעָה – “מִשְׁפַּחַת הַבְּרִיעִי ” (במדבר כו מד). ופעמים ימירוה בתי”ו ואמרו מן צָרְעָה – “ הַצָּרְעָתִי וְהָאֶשְׁתָּאֻלִי” (דה”א ב נג). ופעמים ימירוה בנו”ן ואמרו “לְפֻוָה מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי ” (במדבר כו כג), “לְשֵׁלָה מִשְׁפַּחַת הַשֵּׁלָנִי” (במדבר כו כ), ואמרו מן שִׁלֹה – “אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי ” (מ”א יא כט), ומן גִּלֹה – “אֲחִיתֹפֶל הַגִּילֹנִי ” (ש”ב טו יב). ופעמים ישאירוהו עם הה”א מבלי יו”ד-היחשׂ – “לְיִמְנָה מִשְׁפַּחַת הַיִּמְנָה ” (במדבר כו מד), לִמְנַשֶּׁה מִשְׁפַּחַת הַמְנַשֶּׁה. וכן הפילו הנו”ן שבאחרית המלה ואמרו “לְנַעֲמָן מִשְׁפַּחַת הַנַּעֲמִי ” (במדבר כו מ). והרבים: לְוִיִּם ביו”ד השרש לבד, והיה ראוי על המנהג לְוִיִּים בשני יו”דין, ועל התשלום לְוִיִּיִּים בשלש יו”דין. [11] וזה היו”ד שהוא יו”ד-היחשׂ ברוב השמות שתבא בהן לא יתכן המלה זולתה כמו אלה שזכרנו. ויש שיאמר גם כן עם היו”ד וזולתה, כמו אַכְזָרִי שיאמר גם כן אַכְזָר. וכן שֵׁנִי מזו הגזרה, והיה ראוי שְׁנִיִּי כמו שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי, חֲמִשִׁי. וכן שִׁשִּׁי היה ראוי שִׁשִּׁיִּי, ולהקל נפל יו”ד למ”ד-הפֹעל. ובקבוץ מן שֵׁנִי – שְׁנִיִּים, ומן שִׁשִּׁי – שִׁשִּׁיִּים עם יו”ד השרש ויו”ד היחס, ואם היה על התשלום עם יו”ד הרבים: שְׁנִיִּיִּים, שִׁשִּׁיִּיִּים – בשלש יו”דין.

פַּעְלַי – “ נַחְרַי הַבְּאֵרֹתִי” (Shmuel II 23:37), “ פַּעֲרַי הָאַרְבִּי” (Shmuel II 23:35), “ מַהְרַי הַנְּטֹפָתִי” (Shmuel II 23:28), “ אַלְלַי לִי” (Micah 7:1). And my late father wrote, “He who reproves a man after his back will find favor” (Proverbs 28:23), describing this pattern, and he described a person who retreats backward, and the yud is added to the adjective as a yud “ and my bare parts are uncovered ” (Isaiah 20:4) if he is alone. And we have already written (above 11a) that it is plural, and its form is וַחֲשׁוּפִים. And from this weight we have another word, שַׁדַּי , with the payment שַׁדְדַּי.

פַּעְלַי – “ נַחְרַי הַבְּאֵרֹתִי” (ש”ב כג לז), “ פַּעֲרַי הָאַרְבִּי” (ש”ב כג לה), “ מַהְרַי הַנְּטֹפָתִי” (ש”ב כג כח), “ אַלְלַי לִי” (מיכה ז א). וכתב אדוני אבי ז”ל, “מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא” (משלי כח כג) תאר בזה המשקל, והוא תאר לאדם הנסוג אחור, והיו”ד נוספת על שם-התאר כיו”ד “ וַחֲשׂוּפַי שֵׁת” (ישעיהו כ ד) אם הוא יחיד. וכבר כתבנו (לעיל יא ע”א) שהוא רבים, משפטו וַחֲשׂוּפִים. ומזה המשקל עוד שַׁדַּי , בתשלומו שַׁדְדַּי.

פִּעְלָה – אִמְרָה , שִׂמְלָה , שִׁפְחָה , מִשְׁחָה , שִׁכְבָה , אִבְחָה , כִּבְשָׂה , כִּשְׂבָּה , כִּלְיָה from “ כִּלְיוֹת חִטָּה” (Deuteronomy 32:14), shivyah , biryah from “habiyah biryah hechder” (2 Samuel 13:10), קִרְיָה , פִּשְׁתָּה , שִׂמְחָה , and חִטָּה , which should be חִנְטָה. And the letter פ is pronounced with a vowel in the word “ לְשִֽׁמְמָה וּשְׁמָמָה” (Ezekiel 35:7). And likewise ahavah , achvah , pachadah , sharah , naarah , rachzah , amzah , alvah , avlah , “ ve-anvah tzedek” (Psalms 45:5) At the beginning of a word with a guttural letter, and also without a guttural letter at the beginning: שַׂלְמָה , שַׂמְלָה , שַׁלְוָה , “ וְכַבְשָׂה אַחַת” (Leviticus 14:10). And when the ה is close to the ת and the מ-פועל at the beginning: “ שִׁפְחַת שָׂרַי” (Genesis 16:8), “ וְאַהֲבַת עוֹלָם” (Jeremiah 31:2), “כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה” (Proverbs 30:5), “ אִבְחַת חָרֶב” (Ezekiel 21:20). And similarly with the letter peh with a guttural consonant: חֶלְקָה , חֶלְיָה , עֶדְנָה , עֶרְיָה , עֶרְוָה , חֶרְפָּה . And from this root: “Who will bring my request to pass?” (Job 6:8), “And he gave them their request ” (Psalms 106:15). And nearby: “ Chalka of the field” (Genesis 33:19), “ the reproach of the world” (Jeremiah 23:40), “ the nakedness of your father” (Leviticus 18:7).

פִּעְלָה – אִמְרָה , שִׂמְלָה , שִׁפְחָה , מִשְׁחָה , שִׁכְבָה , אִבְחָה , כִּבְשָׂה , כִּשְׂבָּה , כִּלְיָה מן “ כִּלְיוֹת חִטָּה” (דברים לב יד), שִׁבְיָה , בִּרְיָה מן “הָבִיאִי הַבִּרְיָה הַחֶדֶר” (ש”ב יג י), קִרְיָה , פִּשְׁתָּה , שִׂמְחָה , וכן חִטָּה הראוי חִנְטָה. ונמשך פ”א-הפֹעל בטעם במלת “ לְשִֽׁמְמָה וּשְׁמָמָה” (יחזקאל לה ז). וכן אַהֲבָה , אַחֲוָה , פַּחְדָה , שַׁאֲרָה , נַעֲרָה , רַחְצָה , אַמְצָה , עַלְוָה , עַוְלָה , “ וְעַנְוָה צֶדֶק” (תהלים מה ה) בפתח מפני אות גרונית, וכן בלא אות גרונית בפתח: שַׂלְמָה , שַׂמְלָה , שַׁלְוָה , “ וְכַבְשָׂה אַחַת” (ויקרא יד י). ובסמוך תשוב הה”א לתי”ו ולמ”ד-הפֹעל בפתח: “ שִׁפְחַת שָׂרַי” (בראשית טז ח), “ וְאַהֲבַת עוֹלָם” (ירמיהו לא ב), “כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה” (משלי ל ה), “ אִבְחַת חָרֶב” (יחזקאל כא כ). וכן בסגול הפ”א עם אות גרונית: חֶלְקָה , חֶלְיָה , עֶדְנָה , עֶרְיָה , עֶרְוָה , חֶרְפָּה . וממשקל זה: “מִי יִתֵּן תָּבוֹא שֶׁאֱלָתִי ” (איוב ו ח), “וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם ” (תהלים קו טו). ובסמוך: “ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה” (בראשית לג יט), “ חֶרְפַּת עוֹלָם” (ירמיהו כג מ), “ עֶרְוַת אָבִיךָ” (ויקרא יח ז).

And in a group: cows , clothes , slaves , kidneys , “and the spirit of storms ” (Ezekiel 13:11), bowls , “ and worn-out shoes ” (Joshua 9:5), it is possible that the separate word is נַעֲלָה in the form of נַעֲרָה, or that the separate word is נַעַל, and it is grouped in the masculine and feminine forms. And nearby: “ כִּבְשֹׂת הַצֹּאן” (Genesis 21:28), “ כִּלְיוֹת חִטָּה” (Deuteronomy 32:14), “ na'arot Esther” (Esther 4:4). And from this weight: “And I will from your heads ” (Ezekiel 36:11). And it appears “ the keriot were captured” (Jeremiah 48:41) with a chirik on the resh and a dagesh on the yud instead of the nun, because it was weighed in shekels, or it is a different weight.

ובקבוץ: כְּבָשׂוֹת , שְׂמָלוֹת , שְׁפָחוֹת , כְּלָיוֹת , “וְרוּחַ סְעָרוֹת ” (יחזקאל יג יא), קְעָרוֹת , “ וּנְעָלוֹת בָּלוֹת” (יהושע ט ה), אפשר שהנפרד ממנו נַעֲלָה בפלס נַעֲרָה, או יהיה הנפרד נַעַל, ויקובץ בלשון זכרים ובלשון נקבות. ובסמוך: “ כִּבְשֹׂת הַצֹּאן” (בראשית כא כח), “ כִּלְיוֹת חִטָּה” (דברים לב יד), “ נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר” (אסתר ד ד). ומזה המשקל: “וְהֵטִבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם ” (יחזקאל לו יא). ובא “נִלְכְּדָה הַקְּרִיּוֹת ” (ירמיהו מח מא) בחירק הרי”ש ודגש היו”ד תמורת הנח, כי היה דינו בשקל כְּלָיוֹת, או הוא משקל אחר.

And in the appellative: “And he lay down in his garment ” (Deuteronomy 24:13), “He who sends forth his word ” (Psalms 147:15), and with a segol: “He has fulfilled his word ” (Lamentations 2:17), even though the separate letter is with a chirik, because everything is equal in weight. “ Your garment has not been worn out” (Deuteronomy 8:4) – the lamed is with a kamatz, as in all names, but in verbs the lamed is with a patach: “ Your child has been broken” (Song of Songs 8:5), as we wrote (above 28b). “The Egyptian woman was her servant ” (Genesis 16:3), “And my kidneys shall rejoice” (Proverbs 23:16), “And Rebekah arose and her maidens ” (Genesis 24:61), and all similar expressions. Likewise, any name ending in the feminine letter heh will be followed by a yud in the nearby masculine form, as well as in the collective form with a vav and yud, except for a few exceptions, as we have written (above 11a).

ובכנוי: “וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ ” (דברים כד יג), “הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ ” (תהלים קמז טו), ובסגול: “בִּצַּע אֶמְרָתוֹ ” (איכה ב יז), אף על פי שהנפרד בחירק, כי הכל שוה במשקל. “ שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה” (דברים ח ד) – הלמ”ד בקמץ, וכן בכל השמות, אבל בפעלים הלמ”ד בפתח: “חִבְּלָה יְלָדַתְךָ ” (שה”ש ח ה), כמו שכתבנו (לעיל כח ע”ב). “הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ ” (בראשית טז ג), “וְתַעְלֹזְנָה כִלְיוֹתָי ” (משלי כג טז), “וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ ” (בראשית כד סא), וכן כל הכנויים בזה הדרך. וכן כל שם שסופו ה”א הנקבה תשוב תי”ו בסמוך ובכנוי, וכן בקבוץ ו”ו-תי”ו, זולתי מעטים כמו שכתבנו (לעיל יא ע”א).

And “flax” is gathered in the masculine form – fashim , and likewise from wheat – chitim, and in the appellative form the feminine letter heh is omitted and not replaced with a yud as would be expected according to its weight, and they said “tsamri ufashiti ” (Hosea 2:7), and he should have said וּפִשְׁתָּתִי according to custom, but they used the custom of סֻכֹּה as in “וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ ” (Lamentations 2:6), “For He has hidden me in a sukkah ” (Psalms 27:5). And so they said from understanding, “ Their understanding is troubled” (Hosea 13:2). And our sages used it with a nun at the end when they said, “Everything that comes out of the tree, one may not light with it except flax ” (Mishnah Shabbat 2:3). And they used it with the pronoun nun: “A camel passing by lit its flax with the beer” (Mishnah Bava Kama 6:6). Or it can be “flax,” “flax,” with a different weight: פִּשְׁתֶּה with a segol, on the pattern of לִבְנֶה, אִשֶּׁה, and the ה in this pattern falls in the cluster and in the appellative.

ופִּשְׁתָּה יקבץ בלשון זכרים – פִּשְׁתִּים , וכן מן חִטָּה – חִטִּים, ובכנוי נגרעה ממנו הה”א הנקבה ולא הומרה תי”ו כמשפט משקלו ואמרו “צַמְרִי וּפִשְׁתִּי ” (הושע ב ז), והיה לו לומר וּפִשְׁתָּתִי על המנהג, ונהגו בו מנהג סֻכֹּה כמו “וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ ” (איכה ב ו), “כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה ” (תהלים כז ה). וכן אמרו מן תְּבוּנָה “ כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים” (הושע יג ב). ורז”ל נשתמשו בו עם נו”ן בסוף באמרם “כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אין מַדְלִיקִין בּוֹ אֶלָּא פִשְׁתָּן ” (משנה שבת ב ג). וכן נשתמשו בו עם הכנוי בנו”ן: “גָּמָל הָעוֹבֵר וְהִדְלִיק פִּשְׁתָּנוֹ אֶת הַבִּירָה” (משנה בבא קמא ו ו). או יהיה “פִּשְׁתִּים”, “פִּשְׁתִּי” משקל אחר: פִּשְׁתֶּה בסגול, על משקל לִבְנֶה, אִשֶּׁה, והה”א בזה המשקל תפול בקבוץ ובכנוי.

It is possible that this is the root of minchah , and the proof is that in the Mishnah they read “minchot” with a shva on the mem, to indicate that its root is minch , like shifcha, whose root is shifach . And if its root were נחה and the mem were added, it would be proper to read מִנְחוֹת with the mem in a chirq, like מִצְוֹת, or with a patach, like מַרְאוֹת. And it is possible that this is the derivation of “ וְיַעֲלַת חֵן” (Proverbs 5:19), which is said of a woman who sells herself, and of a girl who is sold, and so the poets used to read it in their poems as יַעֲלָה . It is also possible that “וְיַעֲלַת חֵן” comes from יְעֵלִים, and the adjacent “ יַעֲלֵי סָלַע” (Job 39:1), as from לבנים – לבני, “Do not take anything from your own homes ” (Exodus 5:19), “ the white sapphire” (Exodus 24:10), and if so, the one who is known from “יַעֲלַת חֵן” will be Yea'lah in the sense of “white,” and this is the opinion of Rabbi Yaakov ben Elazar, who agreed with the earlier commentators on the song who said that Yea'lah means “young girl.” And the president, Rabbi Isaac ben Ban, strongly agreed with the first commentators on the song who said ya'alah, because it is like “ ya'ana ” (Isaiah 13:21), “ like doves in the wilderness” (Lamentations 4:3).

ויתכן להיות מזו הגזרה מִנְחָה , והראיה מה שנהגו לקרוא במשנה “מְנָחוֹת” המ”ם בשוא, להורות כי שרשו מנח כמו שִׁפְחָה ששרשו שפח . ואלו היה שרשו נחה והמ”ם נוספת, היה ראוי לקרוא מִנְחוֹת המ”ם בחירק, כמו מִצְוֹת, או בפתח כמו מַרְאוֹת. ויתכן להיות מזאת הגזרת “ וְיַעֲלַת חֵן” (משלי ה יט), יאמר במוכרת יַעֲלָה ובפלס נַעֲרָה, וכן נהגו בעלי השיר בשיריהם לקרוא יַעֲלָה . גם יתכן להיות “וְיַעֲלַת חֵן” מן יְעֵלִים, והסמוך “ יַעֲלֵי סָלַע” (איוב לט א), כמו מן לְבֵנִים – לִבְנֵי, “לֹא תִגְרְעוּ מִלִּבְנֵיכֶם ” (שמות ה יט), “ לִבְנַת הַסַּפִּיר” (שמות כד י), ואם כן יהיה המוכרת מן “יַעֲלַת חֵן” יְעֵלָה בפלס לְבֵנָה, וזהו דעת רבי יעקב בן אלעזר, ותפש על הראשונים בעלי השיר שאמרו יַעֲלָה בפלס נַעֲרָה. והנשיא הרופא רבי יצחק בן באן בנשת חזק דברי הראשונים בעלי השיר שאמרו יַעֲלָה, כי כמוהו “בְּנוֹת יַעֲנָה ” (ישעיהו יג כא), “ כַּיְעֵנִים בַּמִּדְבָּר” (איכה ד ג).

Pahla – power , cunning , wisdom , baldness , destruction , fornication , spilled , coat from “And they made the coats of linen” (Exodus 39:27) (Exodus 39:27), mashah from “to be their mashach ” (Exodus 40:15). And the adjacent: “ chokhmah of his wise men” (Isaiah 29:14), “ by the strength of your friends” (Isaiah 47:9). And the appellation: my strength , “ and by my wisdom , for I have understood” (Isaiah 10:13). And the group: “ Wisdom in the streets cries out” (Proverbs 1:20), “ Foreskins of the Philistines” (1 Samuel 18:25) One is adjacent and familiar. But “to the hill of the uncircumcised ” (Joshua 5:3) is a different weight. And in the shuruk: Tumah – “ and his uncleanness is upon him” (Leviticus 7:20), “or chufah was not given to her” (Leviticus 19:20), חֻמְצָה – “מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ ” (Hosea 7:4), or it is the root. And in the place of the letter ה in this weight: מָחֳרָת , and because the ח is guttural, the kamatz-chataf was moved underneath it, “וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת ” (Numbers 11:32), “וַיְהִי מִמָּחֳרָת ” (Genesis 19:34). And it is a kamatz unless it is adjacent – “ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח” (Numbers 33:3). [12] And when the ayin is guttural and the kamatz is not replaced by it: “וְתַחַת שְׂעֹרָה בָאְשָׁה ” (Job 31:40) and the aleph is silent. And halah is from this pattern, except that the kamatz-chataf returns to a kamatz-rahav, as it also appears in the imperative “ shamrah nefshi ki chasid ani” (Psalms 86:2) with a kamatz-rahav instead of a kamatz-chataf in “ שֳׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם” (1 Chronicles 29:18).

פָּעְלָה – עָצְמָה , עָרְמָה , חָכְמָה , קָרְחָה , חָרְבָּה , עָרְלָה , שָׁפְכָה , כָּתְנָה מן “וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַכָּתְנֹת שֵׁשׁ” (שמות לט כז), מָשְׁחָה מן “לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם ” (שמות מ טו). והסמוך: “ חָכְמַת חֲכָמָיו” (ישעיהו כט יד), “ בְּעָצְמַת חֲבָרַיִךְ” (ישעיהו מז ט). והכנוי: עָצְמָתִי , “ וּבְחָכְמָתִי כִּי נְבֻנוֹתִי” (ישעיהו י יג). וכן הקבוץ: “ חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה” (משלי א כ), “ עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים” (ש”א יח כה) אחד בסמוך ובמוכרת. אבל “אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת ” (יהושע ה ג) הוא משקל אחר. ובשורק: טֻמְאָה – “ וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו” (ויקרא ז כ), “אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ” (ויקרא יט כ), חֻמְצָה – “מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ ” (הושע ז ד), או הוא מקור. ובתי”ו מקום ה”א בזה המשקל: מָחֳרָת , ומפני החי”ת שהיא גרונית הוסב הקמץ-חטף תחתיה, “וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת ” (במדבר יא לב), “וַיְהִי מִמָּחֳרָת ” (בראשית יט לד). והוא קמץ אלא אם כן הוא סמוך – “ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח” (במדבר לג ג). [12] ובא שהעי”ן שלו גרונית ולא הוסב הקמץ תחתיה: “וְתַחַת שְׂעֹרָה בָאְשָׁה ” (איוב לא מ) והאל”ף נחה. ו הָלְאָה מזה המשקל, אלא ששב הקמץ-חטף לקמץ-רחב כמו שבא גם כן בצווי הקל “ שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי” (תהלים פו ב) בקמץ-רחב תחת קמץ-חטף ב” שֳׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם” (דה”א כט יח).

פְּעָלָה – גְּעָרָה , קְעָרָה , צְדָקָה , בְּרָכָה . And the פ is with a kamatz-chataf: “ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם” (2 Kings 2:1). And so it is one of the “foxes in the ruins ” (Ezekiel 13:4) – ruins , because from חָרְבָּה comes חָרְבּוֹת in the nearby and familiar sense. And nearby the letter פ is pronounced with a chirik: “ צדקת הצדיק” (Ezekiel 18:20), “ ברכת יה” (Genesis 39:5). [13] And likewise in the appellative and in the cluster with the pei in shva: “הולך צדקות” (Isaiah 33:15), “כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד” (Psalms 21:7), and in the adjacent context: “אֵת כָּל צִדְקוֹת יְיָ” (1 Samuel 12:7), “ בִּרְכֹת אָבִיךָ” (Genesis 49:26) – the pe is in the chirik. And similarly in the appellative: “And they shall not be remembered for their righteousness ” (Ezekiel 3:20). And if the pe is a guttural letter, the pe is in the patach: “ ga'arat chacham” (Ecclesiastes 7:5), “ ka'arat kesaf” (Numbers 7:13), “ ka'arot kesaf” (Numbers 7:84). And from this pattern: “ me'arashotei Shaul” (I Samuel 26:12) – רְאָשׁוֹת in the form of קְעָרוֹת, except that it comes with two signs of plurality, as we wrote in the form פֵּעָל (above, 147b). And from this form comes the derivation “ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ” (Leviticus 11:8) “Do not leave his carcass ” (Deuteronomy 21:23), which is separated by a kamatz, and if it were nēbēlah with a tsere, it would be with the pronoun (nēbēlah nēbēlahm) [nēbēlah, nēbēlahm]. with a tsere, as will be explained in its weight (below, 159a). And we find this derivation from a word that does not change in proximity: מְעָרָה , and the plural: מְעָרוֹת , and similarly in proximity: “And they came into the caves of the rocks” (Isaiah 2:19), “ the cave of Machpelah” (Genesis 23:9), “ to the cave of Adullam” (1 Samuel 22:1), “ in the cleft of the rock” (2 Kings 18:17), and also “ Matzadot Selaim” (Isaiah 33:16), “ Bimatzadot Ein Gedi” (Shmuel I 23:29). It is possible that matzadot was not changed because of the difficulty of reading it if he had said mitsadot with a chirik and a shva on the tsadi, as in “and you shall make his bowls ” (Exodus 25:29), and they would have been changed at the beginning of the verb because of the guttural letter – מַעֲרָה, מַעֲרוֹת, קַעֲרוֹתָיו, as in “מִפְּנֵי גַּעֲרַת חֲמִשָּׁה” (Isaiah 30:17), “ סַעֲרַת יְיָ” (Jeremiah 23:19), “ קַעֲרֹת כֶּסֶף”, and it would have been appropriate to say מִצְדוֹת with a chirik. Likewise, “ מְנָיוֹת הַלְוִיִּם” (Nehemiah 13:10), “ Menaot ha-Torah” (Nehemiah 12:44), and perhaps these were written this way to ease the pronunciation of the yud and the aleph, because they would be difficult to pronounce if the peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-peh-heh-

פְּעָלָה – גְּעָרָה , קְעָרָה , צְדָקָה , בְּרָכָה . ובא הפ”א בקמץ-חטף: “ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם” (מ”ב ב א). וכן הוא האחד מן “כְּשֻׁעָלִים בָּחֳרָבוֹת ” (יחזקאל יג ד) – חֳרָבָה , כי מן חָרְבָּה יאמר חָרְבּוֹת בסמוך ובמוכרת. ובסמוך הפ”א בחירק: “ צִדְקַת הַצַּדִּיק” (יחזקאל יח כ), “ בִּרְכַּת יְיָ” (בראשית לט ה). [13] וכן בכנוי ובקבוץ הפ”א בשוא: “הֹלֵךְ צְדָקוֹת ” (ישעיהו לג טו), “כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד” (תהלים כא ז), ובסמוך: “אֵת כָּל צִדְקוֹת יְיָ” (ש”א יב ז), “ בִּרְכֹת אָבִיךָ” (בראשית מט כו) – הפ”א בחירק. וכן בכנוי: “וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו ” (יחזקאל ג כ). ואם עי”ן-הפֹעל אות גרונית פ”א-הפֹעל בפתח: “ גַּעֲרַת חָכָם” (קהלת ז ה), “ קַעֲרַת כֶּסֶף” (במדבר ז יג), “ קַעֲרֹת כֶּסֶף” (במדבר ז פד). ומזה המשקל: “ מֵרַאֲשֹׁתֵי שָׁאוּל” (ש”א כו יב) – רְאָשׁוֹת בפלס קְעָרוֹת, אלא שזה בא בשני סימני רבוי, כמו שכתבנו במשקל פֵּעָל (לעיל קמז ע”ב). ומזו הגזרה “ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ” (ויקרא יא ח) “לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ ” (דברים כא כג), הנפרד נְבָלָה בקמץ, ואלו היה נְבֵלָה בצרי היה עם הכנוי(נבלות נבלותם) [נְבֵלָתוֹ, נְבֵלָתָם] בצרי, כמו שיתבאר במשקלו (לקמן קנט ע”א). ומצאנו בזו הגזרה מלה שלא נשתנית בסמיכות: מְעָרָה , והקבוץ: מְעָרוֹת , ובסמיכות כמו כן: “וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים” (ישעיהו ב יט), “אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה” (בראשית כג ט), “אֶל מְעָרַת עֲדֻלָּם” (ש”א כב א), “ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה” (מ”ב יח יז), וכן “ מְצָדוֹת סְלָעִים” (ישעיהו לג טז), “ בִּמְצָדוֹת עֵין גֶּדִי” (ש”א כג כט). ואפשר כי מְצָדוֹת לא נשתנה מפני כובד הקריאה אם היה אומר מִצְדוֹת הפ”א בחירק ושוא הצד”י, וכן “וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו ” (שמות כה כט), והיה דינם להשתנות בפתח פ”א-הפֹעל מפני האות הגרונית – מַעֲרָה, מַעֲרוֹת, קַעֲרוֹתָיו, כמו “מִפְּנֵי גַּעֲרַת חֲמִשָּׁה” (ישעיהו ל יז), “ סַעֲרַת יְיָ” (ירמיהו כג יט), “ קַעֲרֹת כֶּסֶף”, וכן היה ראוי לומר מִצְדוֹת הפ”א בחירק. וכן לא נשתנה “ מְנָיוֹת הַלְוִיִּם” (נחמיה יג י), “ מְנָאוֹת הַתּוֹרָה” (נחמיה יב מד), ואולי אלה באו כן להקל על היו”ד ועל האל”ף כי תכבד קריאתם אם היה פ”א-הפֹעל בחירק, וכן מְצָדוֹת תכבד קריאתה אם היה פ”א-הפֹעל בחירק כמו שכתבנו.

פֶּעָלָה , the פ is in segol because it was necessary to emphasize the ע, and the פ was an opening, and a small opening came under a large opening to correct the reading because of the kamatz on the ע – נֶחָמָה – “זֹאת נֶחָמָתִי ” (Psalms 119:50), and the grouping: נֶחָמוֹת , “וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה ” (Isaiah 65:23) – “עִיר וּבֶהָלוֹת ” (Jeremiah 15:8), בֶּהָרָה – בֶּהָרוֹת , נֶאָצָה – נֶאָצוֹת , “ לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן” (Numbers 21:28). And so, כֵּהוֹת should be כֵּהָיוֹת, as in “וּבְכָל גֵּאָיוֹת ” (Ezekiel 31:12), except that in כֵּהָיוֹת and גֵּאָיוֹת, the פ is pronounced with a tsere. All of these are stressed, except that the guttural letter does not receive a dagesh. In proximity, in attribution, and in grouping, they do not change. And the letter פ comes with a kamatz: “I have heard all your reproaches” (Ezekiel 35:12), or it is a weight like כפרה. And “ to kindle fire” (Psalms 29:7) is not from this root, but from the root לָהֶבֶת, as we will explain (below, 160b), because from this weight it is said לֶהָבוֹת in the familiar and in proximity. And it is possible that “ to burn with fire” is from this root and is changed in proximity, like “ to burn with the sun” (Job 24:17) from בַּלָּהָה, בַּלָּהוֹת.

פֶּעָלָה , הפ”א בסגול כי היה ראוי להדגש העי”ן והיה הפ”א פתח, ובא פתח-קטן תחת פתח-גדול לתקון הקריאה מפני קמץ העי”ן – נֶחָמָה – “זֹאת נֶחָמָתִי ” (תהלים קיט נ), והקבוץ: נֶחָמוֹת , “וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה ” (ישעיהו סה כג) – “עִיר וּבֶהָלוֹת ” (ירמיהו טו ח), בֶּהָרָה – בֶּהָרוֹת , נֶאָצָה – נֶאָצוֹת , “ לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן” (במדבר כא כח). וכן כֵּהוֹת הראוי להיות כֵּהָיוֹת כמו “וּבְכָל גֵּאָיוֹת ” (יחזקאל לא יב), אלא שבכֵּהָיוֹת ובגֵּאָיוֹת פ”א-הפֹעל בצרי. וכל אלה מהדגושים אלא שאין אות הגרון מקבלת דגש. ובסמיכות ובכנוי ובקבוץ לא ישתנו. ובא פ”א-הפֹעל בקמץ: “שָׁמַעְתִּי אֶת כָּל נָאָצוֹתֶיךָ ” (יחזקאל לה יב), או הוא משקל כַּפָּרָה. ו” לַהֲבוֹת אֵשׁ” (תהלים כט ז) אינו מזו הגזרה כי אם מגזרת לָהֶבֶת כמו שאנו עתידים לבאר (לקמן קס ע”ב), כי מזה המשקל יאמר לֶהָבוֹת במוכרת ובסמוך. ואפשר שיהיה “ לַהֲבוֹת אֵשׁ” מזו הגזרה ונשתנה בסמיכות, כמו “ בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת” (איוב כד יז) מן בַּלָּהָה, בַּלָּהוֹת.

פְּעֵלָה – אֲבֵדָה , גְּזֵלָה , אֲפֵלָה , חֲשֵׁכָה , שְׁאֵלָה , בְּהֵמָה , נְבֵלָה , לְבֵנָה , תְּאֵנָה , בְּרֵכָה . This weight is close to the weight of פֶּעָלָה that we mentioned, and the movements do not change in the nearby, in the appellative, and in the collective: “לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ” (Deuteronomy 22:3), “ טְמֵאַת הַשֵּׁם” (Ezekiel 22:5), “ I asked and I sought” (Esther 5:7), “What is your request ” (Esther 5:6), " My dead shall rise (Isaiah 26:19), “her vineyard and her fig tree ” (Hosea 2:14), “ the blessing of the messenger” (Nehemiah 3:15). And there are those that have changed: “or in the carcass of an unclean animal” (Leviticus 5:2), “You shall not leave his carcass ” (Deuteronomy 21:23), “And the beasts of the Levites… with the beasts of the children of Israel” (Numbers 3:41), “Who will grant that my request will be granted?” (Job 6:8), or they are a different weight as we have written. But “ behemam ” (Numbers 3:45), “and your donkey and all your behemam ” (Deuteronomy 5:14), are not derived from בהמה, but rather from בהמת, and if it is not found, it is said with the pattern of דבלת, because the ה is changed to a soft ת, not a stressed one, as I have explained (above 28b). The grouping sometimes changes in proximity, as in חֲצֵרוֹת – “ בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ” (Psalms 116:19), and בְּאֵרוֹת – “ בֶּאֱרֹת חֵמָר” (Genesis 14:10). And sometimes it does not change, as in “my house and my courts ” (1 Chronicles 28:6), “ pools of water” (Ecclesiastes 2:6), “ wells of water” (Genesis 26:18), as I have informed you in the passive form (above, 148b). And לבנה will be collected in the masculine form: לְבֵנִים , even though the word is feminine, like from חִטָּה – חִטִּים, נְמָלָה – נְמָלִים, and in the context of לִבְנֵי , as well as in the appellation: “לֹא תִגְרְעוּ מִלִּבְנֵיכֶם ” (Exodus 5:19). And likewise the singular construct: “ לִבְנַת הַסַּפִּיר” (Exodus 24:10). Or it may be said לְבֵנַת , as in “ אֲבֵדַת אָחִיךָ” (Deuteronomy 22:3), because it changes as I have told you [in the Pa'al conjugation, sometimes one way and sometimes another]. And it is possible that it should be “ לִבְנַת הַסַּפִּיר,” which is familiar to us as לְבָנָה with a kamatz, like צְדָקָה, and therefore it changes. However, the movement of תְּאֵנָה is not changed in proximity to the cluster because of the א, “ כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת” (Jeremiah 24:2), “וְכַרְמֵיכֶם וּתְאֵנֵיכֶם ” (Amos 4:9).

פְּעֵלָה – אֲבֵדָה , גְּזֵלָה , אֲפֵלָה , חֲשֵׁכָה , שְׁאֵלָה , בְּהֵמָה , נְבֵלָה , לְבֵנָה , תְּאֵנָה , בְּרֵכָה . זה המשקל הוא קרוב אל משקל פֶּעָלָה שזכרנו, ולא ישתנו בו התנועות גם כן בסמוך ובכנוי ובקבוץ: “לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ” (דברים כב ג), “ טְמֵאַת הַשֵּׁם” (יחזקאל כב ה), “ שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי” (אסתר ה ז), “מַה שְּׁאֵלָתֵךְ ” (אסתר ה ו), “ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן” (ישעיהו כו יט), “גַּפְנָהּ וּתְאֵנָתָהּ ” (הושע ב יד), “ בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח” (נחמיה ג טו). ויש שנשתנה: “אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה” (ויקרא ה ב), “לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ ” (דברים כא כג), “וְאֵת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם… בְּבֶהֱמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (במדבר ג מא), “מִי יִתֵּן תָּבוֹא שֶׁאֱלָתִי ” (איוב ו ח), או הם משקל אחר כמו שכתבנו. אבל “תַּחַת בְּהֶמְתָּם ” (במדבר ג מה), “וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ ” (דברים ה יד), אינו נגזר מן בְּהֵמָה, כי אם מן בְּהֶמֶת ואם לא נמצא יאמר על משקל דְּבֶלֶת, כי הה”א תהפך לתי”ו רפה לא לדגושה כאשר הודעתיך (לעיל כח ע”ב). והקבוץ פעמים ישתנה בסמיכות, כמו מן חֲצֵרוֹת – “ בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ” (תהלים קטז יט), ומן בְּאֵרוֹת – “ בֶּאֱרֹת חֵמָר” (בראשית יד י). ופעמים לא ישתנה, כמו “בֵיתִי וַחֲצֵרוֹתָי ” (דה”א כח ו), “ בְּרֵכוֹת מָיִם” (קהלת ב ו), “ בְּאֵרֹת הַמַּיִם” (בראשית כו יח), כמו שהודעתיך בשקל פָּעֵל (לעיל קמח ע”ב). ולְבֵנָה יקובץ בלשון זכרים: לְבֵנִים , אף על פי שהמלה בלשון נקבה, כמו מן חִטָּה – חִטִּים, נְמָלָה – נְמָלִים, ובסמוך לִבְנֵי , וכן בכנוי: “לֹא תִגְרְעוּ מִלִּבְנֵיכֶם ” (שמות ה יט). וכן סמיכות היחידה: “ לִבְנַת הַסַּפִּיר” (שמות כד י). או יאמר לְבֵנַת , כמו “ אֲבֵדַת אָחִיךָ” (דברים כב ג), כי ישתנה כמו שהודעתיך [במשקל פָּעֵל, פעם כך ופעם כך]. ואפשר שיהיה “ לִבְנַת הַסַּפִּיר” המוכרת ממנו לְבָנָה בקמץ כמו צְדָקָה, לפיכך נשתנה. אבל תְּאֵנָה לא נשתנית תנועתה בסמיכות הקבוץ מפני האל”ף, “ כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת” (ירמיהו כד ב), “וְכַרְמֵיכֶם וּתְאֵנֵיכֶם ” (עמוס ד ט).

פִּעְלֶה – “מַקַּל לִבְנֶה ” (Genesis 30:37), “תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה ” (Hosea 4:13), comes with a segol with the letter ה like עֻלְפֶּה, תָּפְתֶּה. “ צִחֵה צָמָא” (Isaiah 5:13) requires a tsere because of the proximity. Likewise, the entire weight does not change in proximity except from a segol to a tsere. Likewise, “ אִשֶּׁה לַייָ” (Exodus 29:18) is a segol, “ אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ” (Leviticus 1:9) requires a tsere. And “אִשֶּׁה” in its full form is “אִשְׁשֶה,” and likewise “צִחֶה” is “צִחְחֶה” on the pattern of “לִבְנֶה.” And in their group, the ‘ה’ is dropped and they are pronounced “ לִבְנִים ,” “ אִשִּׁים ,” “ עֻלְפִּים ,” “ צִחִים .” And in proximity: לִבְנֵי , עֻלְפֵּי , צִחֵי , “ אִשֵּׁי יְיָ” (Leviticus 4:35). And likewise with the pronouns: לִבְנָיו , לִבְנֶיךָ , and all of them with a chirqah.

פִּעְלֶה – “מַקַּל לִבְנֶה ” (בראשית ל לז), “תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה ” (הושע ד יג), בא בסגול עם הה”א כמו עֻלְפֶּה, תָּפְתֶּה. “ צִחֵה צָמָא” (ישעיהו ה יג) צרי מפני הסמיכות. וכן כל המשקל לא ישתנה בסמיכות כי אם מסגול לצרי. וכן “ אִשֶּׁה לַייָ” (שמות כט יח) סגול, “ אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ” (ויקרא א ט) צרי. ואִשֶּׁה בתשלומו אִשְׁשֶה, וכן צִחֶה – צִחְחֶה על משקל לִבְנֶה. ובקבוצם יפול הה”א ויאמר לִבְנִים , אִשִּׁים , עֻלְפִּים , צִחִים . ובסמוך: לִבְנֵי , עֻלְפֵּי , צִחֵי , “ אִשֵּׁי יְיָ” (ויקרא ד לה). וכן עם הכנוים: לִבְנָיו , לִבְנֶיךָ וכן כלם בחירק.

פעלה with emphasis – כפרה , יבשה , חטאה , בקשה , בקר – “ כבקרת רועה עדרו” (Ezekiel 34:12), parasha – “ and the greatness of Mordecai ” (Esther 10:2), and the pe is shortened to indicate the emphasis. And it is possible from this “all your insults ” (Ezekiel 35:12), and we have already written it with a nehemah (above, 159a). Batzara – “on the words of the batzarot ” (Jeremiah 14:1), and some say “to be confused in the batzara ” (Psalms 9:9), in panic , in panic , and all of them. And in the proximity of the cluster of the letter ayin with a shva – “for he will recognize in panic the image” (Job 24:17), and it is easy. And from this is the pattern: “And I will give rivers desolate ” (Ezekiel 30:12), “מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה ” (Genesis 7:22) and if it weren't for the dagesh on the resh, it would be pronounced with a shin. And from this pattern: “יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ ” (Deuteronomy 33:3), one is דַּבָּרָה , and the group is דַּבָּרוֹת , and nearby דַּבְּרוֹת on the pattern of “ בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת,” except that it is light. And with the pronoun: דַּבְּרוֹתָיו , דַּבְּרוֹתֶיךָ .

פַּעָלָה בדגש – כַּפָּרָה , יַבָּשָׁה , חַטָּאָה , בַּקָּשָׁה , בַּקָּרָה – “ כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ” (יחזקאל לד יב), פָּרָשָׁה – “ וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי” (אסתר י ב), והפ”א קמוצה לתשלום הדגש. ויתכן מזה “אֶת כָּל נָאָצוֹתֶיךָ ” (יחזקאל לה יב), וכבר כתבנוהו עם נֶחָמָה (לעיל קנט ע”א). בַּצָּרָה – “עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת ” (ירמיהו יד א), וי”מ כן “לְעִתּוֹת בַּצָּרָה ” (תהלים ט י), בַּלָּהָה , בַּלָּהוֹת , וכן כלם. ובסמיכות הקבוץ העי”ן בשוא – “כִּי יַכִּיר בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת” (איוב כד יז), והוא קל. ומזה המשקל: “וְנָתַתִּי יְאֹרִים חָרָבָה ” (יחזקאל ל יב), “מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה ” (בראשית ז כב) ולולי הרי”ש היה דגש. וכן מזה המשקל “יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ ” (דברים לג ג), האחד דַּבָּרָה , והקבוץ דַּבָּרוֹת , ובסמוך דַּבְּרוֹת על משקל “ בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת”, אלא שהוא קל. ועם הכנוי: דַּבְּרוֹתָיו , דַּבְּרוֹתֶיךָ .

פַּעוּלָה with a patach and a shuruk – חַבּוּרָה , בַּכּוּרָה from “כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת ” (Jeremiah 24:2), בַּטּוּחָה from “ וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל” (Job 12:6), קַשּׁוּבָה from “תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת ” (Psalms 130:2), רַתּוּקָה from “ בְּרַתּוּקוֹת זָהָב” (1 Kings 6:21), “וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה ” (Isaiah 5:25), “ And there is no one in them ” (Song of Songs 4:2).

פַּעוּלָה בפתח ובשורק – חַבּוּרָה , בַּכּוּרָה מן “כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת ” (ירמיהו כד ב), בַּטּוּחָה מן “ וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל” (איוב יב ו), קַשּׁוּבָה מן “תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת ” (תהלים קל ב), רַתּוּקָה מן “ בְּרַתּוּקוֹת זָהָב” (מ”א ו כא), “וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה ” (ישעיהו ה כה), “ וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם” (שה”ש ד ב).

And in the chirk P“a-the verb: ” Like the first ripe fig in the fig tree " (Hosea 9:10), gidufah from “ and from their reproach you shall not be ashamed” (Isaiah 51:7), miluah – “ filled with stones” (Exodus 28:17).

ובחירק פ”א-הפֹעל: “ כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ” (הושע ט י), גִּדּוּפָה מן “ וּמִגִּדֻּפֹתָם אַל תֵּחָתּוּ” (ישעיהו נא ז), מִלּוּאָה – “ מִלֻּאַת אֶבֶן” (שמות כח יז).

Poel – to abhor , to whistle , to trade , to desolate , and with a shwa on the final letter: to pave , to betray . And the collective: Abominations , desolate places Their movement will not change – “ great abominations ” (Ezekiel 8:6), “ desolate inheritances” (Isaiah 49:8). And the adjacent word will change: “ abomination of the Lord” (Deuteronomy 12:31), “ desolations of generation after generation” (Isaiah 61:4). And in the pronouns: his abomination , your abomination , etc., his abominations , etc., “and see our desolations ” (Daniel 9:18). And the collective form of solla: “Behold, the solla have come into the city” (Jeremiah 32:24). And the collective form of bogda: “men of betrayal ” (Zephaniah 3:4).

פּוֹעֵלָה – תּוֹעֵבָה , שׂוֹרֵקָה , סוֹחֵרָה , שׁוֹמֵמָה , ובשוא עי”ן-הפֹעל: סוֹלְלָה , בּוֹגְדָה . והקבוץ: תּוֹעֵבוֹת , שׁוֹמֵמוֹת לא תשתנה תנועתם – “ תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת” (יחזקאל ח ו), “נְחָלוֹת שֹׁמֵמוֹת ” (ישעיהו מט ח). והסמוך ישתנה: “ תּוֹעֲבַת יְיָ” (דברים יב לא), “ שֹׁמְמוֹת דּוֹר וָדוֹר” (ישעיהו סא ד). ובכנוי: תּוֹעֲבָתוֹ , תּוֹעֲבָתְךָ וכולי, תּוֹעֲבוֹתָיו וכולי, “וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ ” (דניאל ט יח). וקבוץ סוֹלְלָה: “הִנֵּה הַסֹּלְלוֹת בָּאוּ הָעִיר” (ירמיהו לב כד). וקבוץ בּוֹגְדָה: “אַנְשֵׁי בֹּגְדוֹת ” (צפניה ג ד).

פעולה – בְּשׂוֹרָה , עֲבוֹדָה , חֲגוֹרָה , אֲגוֹרָה – “ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף” (1 Samuel 2:36). These will not change.

פְּעוֹלָה – בְּשׂוֹרָה , עֲבוֹדָה , חֲגוֹרָה , אֲגוֹרָה – “ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף” (ש”א ב לו). לא ישתנו.

פעילה – אכילה , שנינה , נגינה . And from the emphatic words, those that are swallowed up in them are left with the emphasis: “תאניה ואניה ” (Isaiah 29:2), כְּלִמָּה , שְׁמִטָּה , קְהִלָּה , “ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי” (1 Kings 11:29), עֲנִיָּה , “ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן” (Isaiah 52:2), עֲלִיָּה , שְׁתִיָּה , “מָה אִמְּךָ לְבִיָּא ” (Ezekiel 19:2), Tzidiyah , Tzviyah , Gediya , Shkiah , Neshiyah , Triah . They will not change. And the group: “ Shkhiot Hahemdah” (Isaiah 2:16), “ And the high places are desolate” (Jeremiah 22:14), captives , Zadiyot , Gediot – “And feed your goats ” (Song of Songs 1:8). And it is possible that this is the source of the word “נִלְכְּדָה הַקְּרִיּוֹת ” (Jeremiah 48:41), where one of us says קְרִיָּה with a shva on the kaf.

פְּעִילָה – אֲכִילָה , שְׁנִינָה , נְגִינָה . ומן הדגושים והם שנבלע בהם הנח בדגש: “תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה ” (ישעיהו כט ב), כְּלִמָּה , שְׁמִטָּה , קְהִלָּה , “ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי” (מ”א יא כט), עֲנִיָּה , “ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן” (ישעיהו נב ב), עֲלִיָּה , שְׁתִיָּה , “מָה אִמְּךָ לְבִיָּא ” (יחזקאל יט ב), צְדִיָּה , צְבִיָּה , גְּדִיָּה , שְׂכִיָּה , נְשִׁיָּה , טְרִיָּה . לא ישתנו. והקבוץ: “ שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה” (ישעיהו ב טז), “ וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים” (ירמיהו כב יד), שְׁבִיּוֹת , צְדִיּוֹת , גְּדִיּוֹת – “וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ ” (שה”ש א ח). ואפשר שיהיה מזה המשקל “נִלְכְּדָה הַקְּרִיּוֹת ” (ירמיהו מח מא), יאמר האחד ממנו קְרִיָּה בשוא הקו”ף.

פִּעִלָּה – עִלִּיָּה , צִפִּיָּה – “ בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ” (Lamentations 4:17), “Gullot iluyot ” (Joshua 15:19). And it is possible that the separate word from iluyot is ilit. The yud in them is a lamed-heh-vav-heh in place of the heh. And it is possible that the yud is a yud-heh-vav-heh like the yud in terumiyya, shlishiya, and the yud-lamed-heh-vav-heh is absorbed into the stressed yud-heh-vav-heh.

פִּעִלָּה – עִלִּיָּה , צִפִּיָּה – “ בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ” (איכה ד יז), “גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת ” (יהושע טו יט). ואפשר שיהיה הנפרד מן עִלִּיּוֹת – עִלִּית. היו”ד בהם למ”ד-הפֹעל תמורת הה”א. ויתכן שהיו”ד יו”ד-היחשׂ כיו”ד תְּרוּמִיָּה, שְׁלִשִׁיָּה, והיו”ד למ”ד-הפֹעל נבלעת ביו”ד-היחש הדגושה.

Pua'ila – dumia .

פּוּעִלָה – דֻּמִיָּה .

Pua'ila – urava One of the “ uravot l'k'l behama” (Deuteronomy 32:28). And nearby: “ Uruot susim” (1 Kings 5:6). And in this pattern, in the words of our sages, Chutalah – “Natanan (from chutalot) [in chutalot]” (Shabbat 20a).

פּוּעָלָה – אֻרָוָה אחד מן “ וְאֻרָוֹת לְכָל בְּהֵמָה” (דה”ב לב כח). ובסמוך: “ אֻרְוֹת סוּסִים” (מ”א ה ו). ובמשקל הזה שם בדברי רבותינו ז”ל חֻתָלָה – “נְתָנָן (מחתלות) [בְּחֻתָלוֹת]” (שבת כ א).

פְּעֻלָּה – סְגֻלָּה , אֲדֻמָּה , חֲתֻלָּה – “וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ ” (Job 38:9), aluma , hamula , rukula , agula , kubuda , avuda , all of which will not change. [14]

פְּעֻלָּה – סְגֻלָּה , אֲדֻמָּה , חֲתֻלָּה – “וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ ” (איוב לח ט), אֲלֻמָּה , הֲמֻלָּה , רְכֻלָּה , עֲגֻלָּה , כְּבֻדָּה , עֲבֻדָּה , כלם לא ישתנו. [14]

P'ula – arucha , m'lucha , nachusha , g'dufa , sh'mua , “and the abandoned are many” (Isaiah 6:12), giburah , yitzuka from “yitzukim b'itzakato ” (1 Kings 7:24), chalushah , yeshuah . They will not change.

פְּעוּלָה – אֲרוּכָה , מְלוּכָה , נְחוּשָׁה , גְּדוּפָה , שְׁמוּעָה , “וְרַבָּה הָעֲזוּבָה ” (ישעיהו ו יב), גְּבוּרָה , יְצוּקָה מן “יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ ” (מ”א ז כד), חֲלוּשָׁה , יְשׁוּעָה . לא ישתנו.

פְּעֶלֶת – דְּבֶלֶת , עֲטֶרֶת , גְּבֶרֶת , עֲקֶרֶת , עֲשֶׂרֶת עֲצֶרֶת , “ בְּרֶדֶת הַיָּעַר” (Isaiah 32:19), Pechat , all with a segol. And some of them are with a tsere-heh: תְּכֵלֶת , חֲמֵשֶׁת , “נָטָף וּשְׁחֵלֶת ” (Exodus 30:34), as well as אֵשֶׁת, שֵׁשֶת with a tet and a segol. Similarly, בְּהֶמֶת , יְבֶמֶת , and if no connection to the nouns can be found, the proof is in the cognates: בהמתך , בהמתם , יבמתו , יבמתך . For if they were connected from בהמה, יְבָמָה, the letter ת would be soft, as we have written (above, 160b). And so, “וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּה ” (Exodus 3:22) is connected from שְׁכֶנֶת , and likewise “וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ ” (Malachi 2:14) from חֲבֶרֶת . In the feminine form, it remains in the segol, as we have mentioned, or returns to the chirik, as we have mentioned. Similarly, “שָׂרַי גְּבִרְתִּי ” (Genesis 16:8), “כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ ” (Isaiah 24:2) with a chirik. And in a group: עֲקָרוֹת , עֲטָרוֹת , and in proximity: עַקְרוֹת , עַטְרוֹת . And likewise in the appellative: עַטְרוֹתָיו , עַקְרוֹתָיו . And from this root: “And with the maids whom you have said” (2 Samuel 6:22), “And his wife and his maids ” (Genesis 20:17), “ And her maids are well-behaved” (Nahum 2:8), the only one of them אֲמֶהֶת in the feminine form, and to make it easier to pronounce, they said אָמָה and did not say אֲמָהָה or אֲמֶהֶת, and they dropped the ה and the ת and placed the ה as usual. And they made the singular form from “amah” – “amato,” “amatach,” and the plural form from “amah,” saying ‘amahot’ and not “amot.”

פְּעֶלֶת – דְּבֶלֶת , עֲטֶרֶת , גְּבֶרֶת , עֲקֶרֶת , עֲשֶׂרֶת עֲצֶרֶת , “ בְּרֶדֶת הַיָּעַר” (ישעיהו לב יט), פְּחֶתֶת , כלו בסגול. ויש מהם בצרי עי”ן-הפֹעל: תְּכֵלֶת , חֲמֵשֶׁת , “נָטָף וּשְׁחֵלֶת ” (שמות ל לד), וכן אֵשֶׁת, שֵׁשֶת צרי וסגול. וכן יאמר בְּהֶמֶת , יְבֶמֶת , ואם לא נמצאו חבורם אל הכנוים יוכיח: בְּהֶמְתְּךָ , בְּהֶמְתָּם , יְבִמְתּוֹ , יְבִמְתְּךָ . כי אם היו מחוברים מן בְּהֵמָה, יְבָמָה, היתה התי”ו רפה כמו שכתבנו (לעיל קס ע”ב). וכן “וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ ” (שמות ג כב) חובר מן שְׁכֶנֶת , וכן “וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ ” (מלאכי ב יד) מן חֲבֶרֶת . ובכנוי ישאר בסגול כמו אלה שזכרנו, או ישוב חירק כמו אלה שזכרנו. וכן “שָׂרַי גְּבִרְתִּי ” (בראשית טז ח), “כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ ” (ישעיהו כד ב) בחירק. ובקבוץ: עֲקָרוֹת , עֲטָרוֹת , ובסמוך: עַקְרוֹת , עַטְרוֹת . וכן בכנוי: עַטְרוֹתָיו , עַקְרוֹתָיו . ומזו הגזרה: “וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ” (ש”ב ו כב), “וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו ” (בראשית כ יז), “ וְאַמְהֹתֶיהָ מְנַהֲגוֹת” (נחום ב ח), היחידה מהם אֲמֶהֶת בפלס גְּבֶרֶת, ולהקל על הלשון אמרו אָמָה ולא אמרו אֲמָהָה ולא אֲמֶהֶת, והפילו הה”א והתי”ו והונחה הה”א כמשפט. ועשו כנוי היחיד מן אָמָה – אֲמָתוֹ, אֲמָתְךָ, וכנוי הרבות מן אֲמֶהֶת, אמרו אֲמָהוֹת ולא אמרו אָמוֹת.

פעלת – אדרת , צמרת , דלקת , יבשת , שחפת , שלטת , להבת , בהרת , גחלת . Those whose names end in ה and ח are open because they do not receive a dagesh, as we have written, but קָרַחַת is closed because the ריש receives a dagesh. עַוֶּרֶת , [15] יַבֶּלֶת , and with a chirqah פ"א-הפֹעל: כִּנֶּרֶת , אִגֶּרֶת all with a segol. And when the lamed is guttural: סַפַּחַת , קַדַּחַת , גַּבַּחַת , all with a patach. And the pronoun: “וְכִבּוּ אֶת גַּחַלְתִּי ” (Shmuel II 14:7), “וַיַּעֲבֵר אַדַּרְתּוֹ ” (Yona 3:6), “ בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ ” (Leviticus 13:42), and all of them remain unchanged. And עַצֶּבֶת is changed in proximity: “ וּבְעַצְּבַת לֵב” (Proverbs 15:13). And it is possible that it is a different weight, and the emphasis is on glory. And the grouping: אדורות , צמורות . And those whose root is guttural: להבות , בהרות , גחלות – פ"א-הפועל in segol. And in proximity, the root is in shva and emphasized: סַפְּחוֹת , דַּלְּקוֹת , גַּבְּחוֹת , (קָרְחוֹת) [ קַדְּחוֹת ], “ לַהֲבוֹת אֵשׁ” (Psalms 29:7). And it comes with a shwa without proximity: “וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה” (Deuteronomy 30:1), and “כָּל כִּֽנְרוֹת ” (1 Kings 15:20, see there), and it is light, and the כ is in the gaiya position. [16]

פַּעֶלֶת – אַדֶּרֶת , צַמֶּרֶת , דַּלֶּקֶת , יַבֶּשֶׁת , שַׁחֶפֶת , שַׁלֶּטֶת , לַהֶבֶת , בַּהֶרֶת , גַּחֶלֶת . ואלה שעיי”ניהם ה”א וחי”ת פ”א-הפֹעל פתוחה כי לא יבא עליהם תשלום הדגש כמו שכתבנו, אבל קָרַחַת פ”א-הפֹעל בקמץ, כי על הרי”ש יבא תשלום הדגש. עַוֶּרֶת , [15] יַבֶּלֶת , ובחירק פ”א-הפֹעל: כִּנֶּרֶת , אִגֶּרֶת כלם בסגול. וכשהלמ”ד גרונית: סַפַּחַת , קַדַּחַת , גַּבַּחַת , כלו פתח. והכנוי: “וְכִבּוּ אֶת גַּחַלְתִּי ” (ש”ב יד ז), “וַיַּעֲבֵר אַדַּרְתּוֹ ” (יונה ג ו), “ בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ ” (ויקרא יג מב), וכן כלם לא ישתנו. ונשתנה עַצֶּבֶת בסמיכות: “ וּבְעַצְּבַת לֵב” (משלי טו יג). ואפשר שהוא משקל אחר, והדגש לתפארת. והקבוץ: אַדָּרוֹת , צַמָּרוֹת . ואשר עיי”ניהם גרונית: לֶהָבוֹת , בֶּהָרוֹת , גֶּחָלוֹת – פ”א-הפֹעל בסגול. ובסמוך עי”ן-הפֹעל בשוא ודגש: סַפְּחוֹת , דַּלְּקוֹת , גַּבְּחוֹת , (קָרְחוֹת) [ קַדְּחוֹת ], “ לַהֲבוֹת אֵשׁ” (תהלים כט ז). ובא בשוא בלא סמיכות: “וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה” (דה”ב ל א), וכן “כָּל כִּֽנְרוֹת ” (מ”א טו כ עי”ש) והוא קל, והכ”ף מעמדת בגעיא. [16]

פִּעֹלֶת – בִּקֹּרֶת , שִׁבֹּלֶת , and with a shuruk פ“א-הפֹעל: כֻּתֹּנֶת , and the pronoun: ”פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי " (Song of Songs 5:3), “And they stripped Joseph of his coat ” (Genesis 37:23). And the cluster: בִּקֹּרוֹת , כֻּתֹּנוֹת with a cholam or a kamatz-heh. Similarly, in the vicinity and in the appellative: “וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתְּנֹתָם ” (Leviticus 10:5) with a shva alone and a kamatz-heh, and in one book I found it with a kamatz-heh. And the cluster שִׁבֹּלֶת in the masculine form: “שֶׁבַע שִׁבֳּלִים ” (Genesis 41:5).

פִּעֹלֶת – בִּקֹּרֶת , שִׁבֹּלֶת , ובשורק פ”א-הפֹעל: כֻּתֹּנֶת , והכנוי: “פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי ” (שה”ש ה ג), “וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ ” (בראשית לז כג). והקבוץ: בִּקֹּרוֹת , כֻּתֹּנוֹת בחולם או בקמץ-חטף. וכן בסמוך ובכנוי: “וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתְּנֹתָם ” (ויקרא י ה) בשוא לבדו ודינו בקמץ-חטף, ובספר אחד מדוייק מצאתיו בקמץ-חטף. וקבוץ שִׁבֹּלֶת בלשון זכרים: “שֶׁבַע שִׁבֳּלִים ” (בראשית מא ה).

פַּעֹלֶת – כַּפֹּרֶת , בַּצֹּרֶת . And perhaps פָּרֹכֶת also has a dagesh, but it is not emphasized because of the resh, and the peh is shortened to make up for it. These will not change. And the grouping: כַּפֹּרֹת , בַּצֹּרוֹת . And our sages said that the grouping פָּרֹכֶת – “ פַּרְכִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת” (Pirkei de-Rabbi Eliezer, chapter 41), they combined it as a combination of מלכויות or תחתיות, as will be explained. And so they said the grouping of פרפרת – “ פרפריות ” (Mishnah Avot 3:18, see there).

פַּעֹלֶת – כַּפֹּרֶת , בַּצֹּרֶת . ואולי פָּרֹכֶת בדגש גם כן, אלא שלא נדגש מפני הרי”ש, והפ”א קמוצה לתשלומו. אלה לא ישתנו. והקבוץ: כַּפֹּרֹת , בַּצֹּרוֹת . ורז”ל אמרו קבוץ פָּרֹכֶת – “ פַּרְכִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת” (פרקי דרבי אליעזר פרק מא), חברו אותו כחבור מַלְכֻיוֹת או תַּחְתִּיּוֹת, כמו שיתבאר. וכן אמרו קבוץ פַּרְפֶּרֶת – “ פַּרְפְּרִיּוֹת ” (משנה אבות ג יח עי”ש).

Poel all in segol – “לְמִי הַחֹתֶמֶת ” (Genesis 38:25), “וְאֵת הַיֹּתֶרֶת ” (Exodus 29:13), עֹפֶרֶת , כּוֹתֶרֶת , תּוֹלַעַת are opened before the ayin. And the grouping: “גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת ” (1 Kings 7:41).

פּוֹעֶלֶת כלו בסגול – “לְמִי הַחֹתֶמֶת ” (בראשית לח כה), “וְאֵת הַיֹּתֶרֶת ” (שמות כט יג), עוֹפֶרֶת , כּוֹתֶרֶת , תּוֹלַעַת נפתח מפני העי”ן. והקבוץ: “גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת ” (מ”א ז מא).

פְּעֹלֶת – קְטוֹרֶת , כְּתוֹבֶת , נְחֹשֶׁת , “ יְבֹשֶׁת הַמַּיִם” (Genesis 8:7), שְׁכֹבֶת from “וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ ” (Numbers 5:20), “לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְךָ ” (Leviticus 18:20), “mibalti yechet ” (Numbers 14:16), “veshmani uqetrati ” (Ezekiel 16:18), and with a shuruk: “vecharah nechushtah ” (Ezekiel 24:11), “My copper is heavy” (Lamentations 3:7), “Because your copper has been poured out” (Ezekiel 16:36), and so on.

פְּעֹלֶת – קְטוֹרֶת , כְּתוֹבֶת , נְחֹשֶׁת , “ יְבֹשֶׁת הַמַּיִם” (בראשית ח ז), שְׁכֹבֶת מן “וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ ” (במדבר ה כ), “לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ ” (ויקרא יח כ), “מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ” (במדבר יד טז), “וְשַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי ” (יחזקאל טז יח), ובשורק: “וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ ” (יחזקאל כד יא), “הִכְבִּיד נְחָשְׁתִּי ” (איכה ג ז), “יַעַן הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ ” (יחזקאל טז לו) וכן כלם על זה הדרך.

Likewise, any name that has an additional letter yud at the end, which is pronounced with a shin, the yud is pronounced with a shin when connected, and the cluster is as we have written. When the word has an additional letter yud that is pronounced with a shin, the yud is pronounced with a shin when connected.

וכן כל שם שהוא בתי”ו נוספת בסוף שהוא מלעיל, התי”ו דגוש בהתחבר, והקבוץ כמו שכתבנו. וכשתהיה המלה שנוספה בה תי”ו מלרע, התי”ו רפה בהתחברות.

פֻּעֶלֶת – “וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת ” (Exodus 9:32), “אֶת קֻבַּעַת ” (Isaiah 51:17) is opened because of the letter “ayin.” And the grouping of ‘קֻסֶּמֶת’ in the masculine form: “וְדֹחַן וְקֻסְּמִים ” (Ezekiel 4:9). Perhaps it is a group of קוּבַּעַת, or it could be in the feminine form – קֻבָּעוֹת. And it is possible that it is a group of כֻּסֶּמֶת – כֻּסָּמוֹת, and one of כֻּסְּמִים – כֻּסֵּם.

פֻּעֶלֶת – “וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת ” (שמות ט לב), “אֶת קֻבַּעַת ” (ישעיהו נא יז) נפתח מפני העי”ן. וקבוץ כֻּסֶּמֶת בלשון זכרים: “וְדֹחַן וְכֻסְּמִים ” (יחזקאל ד ט). אולי כן הוא קבוץ קוּבַּעַת, או יהיה בלשון נקבות – קֻבָּעוֹת. ואפשר שיהיה קבוץ כֻּסֶּמֶת – כֻּסָּמוֹת, והאחד מן כֻּסְּמִים – כֻּסֵּם.

And those with the addition of a ת and a mal're are

ואשר הם בתוספת תי”ו ומלרע אלה הם

פעלות – שחרות , גבהות , ילדות , מרדות , מלכות , פחוזות , “אלמנות חיות ” (Sh"b 23), which is paid in full with חיות. And almanut is of the same weight, except that a nun is added to it, and because of this it changes in proximity, so that it is said in the feminine form almanut with a kamatz, and in proximity “almanut hayut.” And so they used to say rachamut (Sukkah 14a). But the weight of פַּעְלוּת does not change. And in the group: “אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת ” (Daniel 8:22). And since the ת is often replaced by the ה, the י comes in place of the ת, as is customary for the ת to come in place of the ה. And so it is said in the Mishnah from Umנות: “Three craftsmen do work on the eve of Passover until midnight” (Mishnah Pesachim 4:6). And with the shuruk peh-heh-peh: “ Zulut ” (Psalms 12:9), which is paid in full with zulut. And with the letter peh-heh: Rifut , Siklut , Shiflut , “ Ikhut peh” (Proverbs 4:24), and the letter ק is emphasized for the beauty of the reading, as we wrote (above, 3a). And with a holm: “ מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן” (Shmuel I 2:8), and in the same meter as אחות, חמות, and there we wrote (below 178a).

פַּעְלוּת – שַׁחֲרוּת , גַּבְהוּת , יַלְדוּת , מַרְדוּת , מַלְכוּת , פַּחֲזוּת , “אַלְמְנוּת חַיּוּת ” (ש”ב כ ג), הראוי בתשלומו חַיְיוּת. ואַלְמְנוּת מזה המשקל, אלא שנוספה בו נו”ן, ומפני זה ישתנה בסמיכות, שיאמר במוכרת אַלְמָנוּת בקמץ, ובסמוך “אַלְמְנוּת חַיּוּת”. וכן נהגו לומר רַחֲמָנוּת (סוכה יד א). אבל משקל פַּעְלוּת לא ישתנה. ובקבוץ: “אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת ” (דניאל ח כב). ולפי שפעמים רבות התי”ו תמורת ה”א, באה היו”ד תמורת תי”ו, כמו שדרכה לבא תמורת ה”א. וכן אמר במשנה מן אוּמָנוּת: “שָׁלֹשׁ אוּמָנֻיּוֹת עוֹשִׂין מְלָאכָה בְּעַרְבֵי פְּסָחִים עַד חֲצוֹת” (משנה פסחים ד ו). ובשורק פ”א-הפֹעל: “כְּרֻם זֻלּוּת ” (תהלים יב ט), הראוי בתשלומו זֻלְלוּת. ובחירק פ”א-הפֹעל: רִפְאוּת , סִכְלוּת , שִׁפְלוּת , “ עִקְּשׁוּת פֶּה” (משלי ד כד), ונדגשה הקו”ף לתפארת הקריאה כמו שכתבנו (לעיל ג ע”א). ובחולם: “ מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן” (ש”א ב ח), ובמשקלו אָחוֹת, חָמוֹת, ושם נכתבנו (לקמן קעח ע”א).

פְּעָלוּת – אֱיָלוּת – “ אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה” (Psalms 22:20). And with emphasis: “ Foolishness and knowledge not” (Proverbs 9:13). And the group as a group of kingship.

פְּעָלוּת – אֱיָלוּת – “ אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה” (תהלים כב כ). ובדגש: “ פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה” (משלי ט יג). והקבוץ כקבוץ מַלְכוּת.

Activity – “ Yedudut nefshi” (Jeremiah 12:7), Shirut , Kislut , Tzmitut , Marirut , “Ve-sham baal Pikudut ” (Jeremiah 37:13), destruction , ruin – “and the land of your ruin ” (Isaiah 49:19), alitzut – “ their alitzut is like eating the poor in secret” (Habakkuk 3:14). And with emphasis: “ and the shame of the world” (Jeremiah 23:40). Their grouping is like the grouping of weights that we mentioned earlier, but we found a grouping of כְּרִיתוּת in the masculine form: “And I gave her the book of כְּרִיתֻתֶיהָ ” (Jeremiah 3:8).

פְּעִילוּת – “ יְדִדוּת נַפְשִׁי” (ירמיהו יב ז), שְׁרִירוּת , כְּסִילוּת , צְמִיתוּת , מְרִירוּת , “וְשָׁם בַּעַל פְּקִדֻת ” (ירמיהו לז יג), כְּרִיתוּת , הֲרִיסוּת – “וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵיךְ ” (ישעיהו מט יט), עֲלִיצוּת – “ עֲלִיצֻתָם כְּמוֹ לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר” (חבקוק ג יד). ובדגש: “ וּכְלִמּוּת עוֹלָם” (ירמיהו כג מ). וקבוצם כקבוץ המשקלים שהקדמנו, אבל מצאנו קבוץ כְּרִיתוּת בלשון זכרים: “וָאֶתֵּן אֶת סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ אֵלֶיהָ” (ירמיהו ג ח).

פעלות – “And he led him in the heavy ” (Exodus 14:25). And all these shurukim are grouped together as the group מַלְכוּת that we wrote about.

פְּעֵלוּת – “וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת ” (שמות יד כה). וקבוץ כל אלה השרוקים כקבוץ מַלְכוּת שכתבנו.

And there is a weight in these shuruk that is doubled in the verb: פעילות – “ חכלות עיניים” (Proverbs 23:29).

ויש במשקל אלה השורקים שיכפל בהם למ”ד-הפֹעל: פַּעְלִילוּת – “ חַכְלִלוּת עֵינָיִם” (משלי כג כט).

And so פֹּעְלְלִיּוּת – “וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת ” (Leviticus 26:13), but the ע-פועל is silent as in the sentence.

וכן פֹּעְלְלִיּוּת – “וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת ” (ויקרא כו יג), אבל עי”ן-הפֹעל נחה כמשפט.

פעלית – גפרית , “חותם תכנית ” (Ezekiel 28:12). And in this pattern, “ותרבי לך בורית ” (Jeremiah 2:22), which should be paid with ברית. It is possible that the weight is גָּזִית , and it would be appropriate to use גָּזִּית – the פ with a kamatz-chataf and the ז with a dagesh, but it was lightened and the dagesh was replaced, and its payment is גָּזְזִית in the weight of גָּפְרִית.

פָּעְלִית – גָּפְרִית , “חוֹתֵם תָּכְנִית ” (יחזקאל כח יב). ובזה המשקל “וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית ” (ירמיהו ב כב), הראוי בתשלומו בָּרְרִית. ואפשר שיהיה מזה המשקל גָּזִית , והיה ראוי גָּזִּית – הפ”א בקמץ-חטף והזי”ן בדגש, אלא שהוקל והנח תמורת הדגש, ובתשלומו גָּזְזִית בשקל גָּפְרִית.

And with the opening letter פ in the verb: פַּעְלִית – אַחֲרִית , תַּחְתִּית . And likewise from this weight with the letter פ in the verb חִתִּית , which is paid in full as חִתְתִּית.

ובפתח פ”א-הפֹעל: פַּעְלִית – אַחֲרִית , תַּחְתִּית . וכן מזה המשקל בחירק פ”א-הפֹעל חִתִּית , הראוי בתשלומו חִתְתִּית.

And likewise with the shva pa-he-paul and the tsere ayin-he-paul: pa'alit – sha'erit . And from this pattern re'ashit , it should have been re'ashit, but the aleph is silent as is customary, or it would be in the pattern acharit.

וכן בשוא פ”א-הפֹעל וצרי עי”ן-הפֹעל: פְּעֵלִית – שְׁאֵרִית . ומזה המשקל רֵאשִׁית , היה ראוי רְאֵשִׁית אלא שנחה האל”ף כמשפט, או יהיה במשקל אַחֲרִית.

And the grouping of these three weights in the movement of the yud – חִתִּיּוֹת , תָּכְנִיּוֹת , רֵאשִׁיּוֹת , תַּחְתִּיּוֹת – “ בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ” (Psalms 139:15).

וקבוץ אלה שלשת המשקלים בהנעת היו”ד – חִתִּיּוֹת , תָּכְנִיּוֹת , רֵאשִׁיּוֹת , תַּחְתִּיּוֹת – “ בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ” (תהלים קלט טו).

And also active – צַפִּיחִית .

וכן פַּעִילִית – צַפִּיחִית .

פעילית – “And you shall give חמישית ” (Genesis 47:24), and the plural: חמישיות . And in the words of our Sages: “ וחמישיתיו יוסף עליו” (Leviticus 5:24) – including many חֲמִישִׁיּוֹת on one horn" (Bava Kama 108a). And it was proper that חֲמִישִׁיּוֹתיו be in two groups, in the group of females and in the group of males, as is customary, but sometimes one is sufficient, as we wrote in the weight פֵּעָל. Or there will be a fifth from the group in the masculine form: חֲמִישִׁיתִים , and from it “וַחֲמִשִׁתָיו”.

פְּעִילִית – “וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית ” (בראשית מז כד), והקבוץ: חֲמִשִׁיּוֹת . וכן בדברי רז”ל: “” וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו” (ויקרא ה כד) – לרבות הרבה חֲמִישִׁיּוֹת על קרן אחד” (בבא קמא קח א). והיה ראוי חֲמִישִׁיּותָיו בשני קבוצים, בקבוץ הנקבות ובקבוץ הזכרים כמנהג, אלא שפעמים יספיק באחד, כמו שכתבנו במשקל פֵּעָל. או יהיה חֲמִישִׁית מקובץ בלשון זכרים: חֲמִישִׁיתִים , וממנו “וַחֲמִשִׁתָיו”.

פִּעֶלֶת – “וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּלֶת ” (Proverbs 13:16), in the weight of “יָם כִּנֶּרֶת ” (Numbers 34:11), as well as עַוֶּרֶת , and it is opened because of the ע. And we have already written them in the weight of פַּעֶלֶת (above 160b).

פִּעֶלֶת – “וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּלֶת ” (משלי יג טז), בשקל “יָם כִּנֶּרֶת ” (במדבר לד יא), וכן עַוֶּרֶת , ונפתח מפני העי”ן. וכבר כתבנום בשקל פַּעֶלֶת (לעיל קס ע”ב).

פָּעֳלַת – “And every day the next day ” (Numbers 11:32). And nearby, the resh is open: “ From the next day after the Sabbath” (Leviticus 23:11). We have already written it in the entry for פַּעְלָה (above, 158b).

פָּעֳלַת – “וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת ” (במדבר יא לב). ובסמוך הרי”ש פתוחה: “ מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת” (ויקרא כג יא). וכבר כתבנוהו בשער פַּעְלָה (לעיל קנח ע”ב).

פִּעְלֹם – שִׁלְשׁם , פִּתְאֹם , פִּדְיוֹם . It is possible that it has the same weight as מְתוֹם , with the payment מִתְיוֹם. [17]

פִּעְלֹם – שִׁלְשׁם , פִּתְאֹם , פִּדְיוֹם . ואפשר שיהיה במשקלם מְתוֹם , בתשלומו מִתְיוֹם. [17]

פָּעְלָם with a kamatz-chataf or a shuruk – “וְאֶת הַסָּלְעָם ” (Leviticus 11:22), אָמְנָם , הַ אֻמְנָם (Numbers 22:37). And from this weight יוֹמָם , except that it is silent. And דּוּמָם may also be from this weight, except that the vowel is silent.

פָּעְלָם בקמץ-חטף או בשורק – “וְאֶת הַסָּלְעָם ” (ויקרא יא כב), אָמְנָם , הַ אֻמְנָם (במדבר כב לז). ומן המשקל הזה יוֹמָם , אלא שהוא נח העי”ן. וכן דּוּמָם אפשר שהוא מזה המשקל, אלא שנחה עי”ן-הפֹעל.

פִּעְלוֹן – will be equal to them [in] פ"א-the verb with the chirik and the segol and the patach: Shimon , Shilton , Zikron , Tiklon , Paamon , Acharon , Yitron , Chesron , Elyon , Ebyon , Cheshbon . And Rishon from this root, except that the aleph is silent. [18] And so “ Silon mamir” (Ezekiel 28:24) should be סִלְלוֹן. Similarly, רִמּוֹן , with the emphasis on the missing מ, should be רִמְמוֹן, or the emphasis should be on רִמּוֹן, which is the place of rest. Similarly, חַלּוֹן should be חַלְלוֹן, as in “בְּ חַצְצֹן תָּמָר” (Genesis 14:7). And likewise חרבון from “ בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ” (Psalms 32:4). And it is possible that it should be ארמון from this pattern, with the aleph as the root. And the grouping ארמונות is like זיכרונות . However, “ ארמנוֹת בן הֲדָד” (Jeremiah 49:27), “וְאָכְלָה ארמנוֹתֶיהָ ” (Hosea 8:14), is a different pattern, because the pattern does not change in proximity and in the attributive. It is possible to say that “armonot,” ‘armonotah’ are of this weight, and the mem was appropriate with a kamatz-chet instead of the holam, and to make it easier, it was dropped and the shva remained. Similarly, “vayishaum bekutonotam ” (Leviticus 10:5) and the like from the captives.

פִּעְלוֹן – ישתוה בהם [ב]פ”א-הפֹעל החירק והסגול והפתח: שִׁמְעוֹן , שִׁלְטוֹן , זִכְרוֹן , צִקְלוֹן , פַּעֲמוֹן , אַחֲרוֹן , יִתְרוֹן , חֶסְרוֹן , עֶלְיוֹן , אֶבְיוֹן , חֶשְׁבּוֹן . ו רִאשׁוֹן מזו הגזרה, אלא שנחה האל”ף. [18] וכן “ סִלּוֹן מַמְאִיר” (יחזקאל כח כד) הראוי סִלְלוֹן. וכן רִמּוֹן , הדגש לחסרון מ”ם רִמְמוֹן, או יהיה דגש רִמּוֹן מקום נח. וכן חַלּוֹן הראוי חַלְלוֹן, כמו “בְּ חַצְצֹן תָּמָר” (בראשית יד ז). וכן חַרְבּוֹן מן “ בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ” (תהלים לב ד). ואפשר שיהיה אַרְמוֹן מזה המשקל שתהיה בו האל”ף שרש. והקבוץ אַרְמֹנוֹת כמו זִכְרוֹנוֹת . אבל “ אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד” (ירמיהו מט כז), “וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ ” (הושע ח יד), הוא משקל אחר, כי לא ישתנה זה המשקל בסמיכות ובכנוי. ויתכן לומר כי “אַרְמְנוֹת”, “אַרְמְנוֹתֶיהָ” מזה המשקל, והיתה ראויה המ”ם בקמץ-חטף שהוא במקום החולם, ולהקל הפילוהו ונשאר השוא. וכן “וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתֳּנֹתָם ” (ויקרא י ה) וזולתו מן החטופים.

פִּעְלָן – פִּשְׁתָּן , חַרְצָן , כִּבְשָׁן , אַלְמָן , אַבְדָן , קִנְיָן , בִּנְיָן , רַעֲנָן , and similarly בִּיתָן , but it is silent. They are contracted and open when adjacent. Rabbi Yehuda wrote that קִנְיָן, בִּנְיָן, have the weight of פִּעְלַע. The grouping of חַרְצָן with emphasis – “ מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג” (Numbers 6:4). Similarly, the grouping of רַעֲנָן: “They shall be fat and raunian ” (Psalms 92:15). And we find the cluster כִּבְשָׁן in the words of our Sages in the feminine form: “לְפִי שֶׁאֵין כּוֹבְשִׁין כִּבְשׁוֹנוֹת בִּירוּשָׁלַיִם” (Hagigah 26a). And they used to read kibshonot with a silent shin, as in darban – darbonot (Ecclesiastes 12:1). And מגדנות, if the mem is root, it will be of this weight, and one will say מגדן . And there are those who say that the mem is added, and it is in the form of משמורות, משכנות. [19]

פִּעְלָן – פִּשְׁתָּן , חַרְצָן , כִּבְשָׁן , אַלְמָן , אַבְדָן , קִנְיָן , בִּנְיָן , רַעֲנָן , וכן בִּיתָן , אבל הוא נח העי”ן. והם קמוצים ובסמוך פתוחים. ורבי יהודה כתב כי קִנְיָן, בִּנְיָן, משקלם פִּעְלַע. וקבוץ חַרְצָן בדגש – “ מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג” (במדבר ו ד). וכן קבוץ רַעֲנָן: “דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ” (תהלים צב טו). וקבוץ כִּבְשָׁן מצאנו בדברי רז”ל בלשון נקבות: “לְפִי שֶׁאֵין כּוֹבְשִׁין כִּבְשׁוֹנוֹת בִּירוּשָׁלַיִם” (חגיגה כו א). ונהגו לקרוא כִּבְשׁוֹנוֹת בחולם השי”ן, כמו שנאמר מן דָּרְבָן – דָּרְבוֹנוֹת (קהלת יב א). ומִגְדָּנוֹת, אם המ”ם שרש, יהיה מזה המשקל, ותאמר האחד מִגְדָּן . ויש אומרים כי המ”ם נוספת, והוא בפלס מִשְׁמָרוֹת, מִשְׁכָּנוֹת. [19]

פָּעְלָן – קָרְבָּן with a short vowel. And with a shuruk: “הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים” (Nehemiah 10:35), “ וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים” (Nehemiah 13:31), “And you shall make a table ” (Exodus 25:23). In the feminine form, they are closed, and in the masculine form, they are open. The plural form is feminine: sacrifices , tables . And the verb comes with a kamatz-rechav: “בְּשַׂר הַקָּרְבָן ” (Ezekiel 40:43), “וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן ” (1 Samuel 13:21), “דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת ” (Ecclesiastes 12:11). And the word “hadarban” with a patach on the bet is pronounced with a kamatz in Ben-Asher and Ben-Naftali. And the bet in “kadarbonot” is pronounced with a cholam, perhaps the only instance of darbon with a cholam.

פָּעְלָן – קָרְבָּן בחטף. ובשורק: “הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים” (נחמיה י לה), “ וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים” (נחמיה יג לא), “וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן ” (שמות כה כג). ובמוכרת הם קמוצים ובסמוך הם פתוחים. והקבוץ בלשון נקבות: קָרְבָּנוֹת , שֻׁלְחָנוֹת . ובא פ”א-הפֹעל בקמץ-רחב: “בְּשַׂר הַקָּרְבָן ” (יחזקאל מ מג), “וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן ” (ש”א יג כא), “דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת ” (קהלת יב יא). ומלת “הַדָּרְבָן” בפתח הבי”ת לבן-אשר ולבן-נפתלי בקמץ. ובי”ת “כַּדָּרְבֹנוֹת” בחולם, אולי היחיד ממנו דָּרְבוֹן בחולם.

פְּעָלוֹן – “And in the days of famine they shall be satisfied” (Psalms 37:19), “She is like a palace ” (Joshua 15:10), לבנון , פרזון . And in proximity and in reference it changes: “וְאֶת רעבון בַּתֵּיכֶם” (Genesis 42:33), “צִדְקֹת פִּרְזֹנוֹ ” (Judges 5:11).

פְּעָלוֹן – “וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ” (תהלים לז יט), “הִיא כְסָלוֹן ” (יהושע טו י), לְבָנוֹן , פְּרָזוֹן . ובסמוך ובכנוי ישתנה: “וְאֶת רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם” (בראשית מב לג), “צִדְקֹת פִּרְזֹנוֹ ” (שופטים ה יא).

פִּעָלוֹן with emphasis – בִּצָּרוֹן , כִּלָּיוֹן , קִנָּמוֹן , עִוָּרוֹן , שִׁבָּרוֹן , שִׁכָּרוֹן , צִמָּאוֹן , זִכָּרוֹן , תִּמָּהוֹן , שִׁדָּפוֹן . And with the letter פ in the root, the verb דֵּרָאוֹן because the letter ריש does not receive a dagesh, יֵרָקוֹן , הֵרָיוֹן . And with the letter פ at the beginning: Shabbaton , Ayalon , Tzavaron . And nearby, the kamatz falls on the ayin and the shva returns and the dagesh falls. And it does not fall in “ Kinnaman Beshem” (Exodus 30:23), nor in “בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ ” (Song of Songs 4:9). Without the suffix, it is pronounced צַוְּרוֹנַיִם in the dual form, like עֵינַיִם and אָזְנַיִם, because it refers to two sides.

פִּעָלוֹן בדגש – בִּצָּרוֹן , כִּלָּיוֹן , קִנָּמוֹן , עִוָּרוֹן , שִׁבָּרוֹן , שִׁכָּרוֹן , צִמָּאוֹן , זִכָּרוֹן , תִּמָּהוֹן , שִׁדָּפוֹן . ובצרי פ”א-הפֹעל דֵּרָאוֹן מפני הרי”ש שאיננה מקבלת דגש, יֵרָקוֹן , הֵרָיוֹן . ובפתח הפ”א: שַׁבָּתוֹן , אַיָּלוֹן , צַוָּארוֹן . ובסמוך יפול קמץ העי”ן וישוב שוא ויפול הדגש. ולא נפל ב” קִנְּמָן בֶּשֶׂם” (שמות ל כג), וכן “בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ ” (שה”ש ד ט). ובלא הכנוי יאמר צַוְּארוֹנַיִם בלשון שנים, כמו עֵינַיִם, אָזְנַיִם, כי הוא שני צדדים.

And with a shva on the ayin with emphasis: פִּעְלוֹן – “צָרִים עַל גִּבְּתוֹן ” (1 Kings 15:27), “וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן ” (Shmuel I 13:21), shikron – “and the border of Shikronah” (Joshua 15:11), kimshoon – “and behold, all of them were kimshoonim” (Proverbs 24:31). And with the letter yud-heh: “ And they shall know ” (Deuteronomy 18:11). And the collective noun we wrote in the feminine form: “ The book of remembrance ” (Esther 6:1). And it is possible that it is derived from the light memory that we mentioned earlier.

ובשוא העי”ן עם הדגש: פִּעְלוֹן – “צָרִים עַל גִּבְּתוֹן ” (מ”א טו כז), “וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן ” (ש”א יג כא), שִׁכְּרוֹן – “וְתָאַר הַגְּבוּל שִׁכְּרוֹנָה ” (יהושע טו יא), קִמְּשׁוֹן – “וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים” (משלי כד לא). ועם יו”ד-היחשׂ: “אוֹב וְיִדְּעֹנִי ” (דברים יח יא). וקבוץ זִכָּרוֹן שכתבנו בלשון נקבות: “סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת ” (אסתר ו א). ואפשר שהוא מקובץ מן זִכְרוֹן הקל שהקדמנו.

פְּעַלּוֹן – אֲבַדּוֹן And the nun fell from “שְׁאוֹל וַאֲבַדֹּה ” (Proverbs 27:20) and was written with a heh. And with the chirik ayin-heh: “בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן ” (Zechariah 12:11), אֲבִיּוֹן from “וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה ” (Ecclesiastes 12:5).

פְּעַלּוֹן – אֲבַדּוֹן ונפל הנו”ן מן “שְׁאוֹל וַאֲבַדֹּה ” (משלי כז כ) ונכתב בה”א. ובחירק עי”ן-הפֹעל: “בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן ” (זכריה יב יא), אֲבִיּוֹן מן “וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה ” (קהלת יב ה).

פְּעִילוֹן – יְשִׁימוֹן , שְׁפִיפוֹן , אֲמִינוֹן .

פַּעְלֶן – גַּרְזֶן , and we have already mentioned it in the quadriliteral pattern (below, 104a), but in my opinion and in the opinion of most grammarians, it is not quadriliteral, because its root is גרז from “ נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ” (Psalms 31:23).

פַּעְלֶן – גַּרְזֶן , ועוד נזכרנו במשקל המרובעים (לקמן קפד ע”א), אלא שאין זה מרובע לפי דעתי ודעת רוב המדקדקים, כי שרשו גרז מן “ נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ” (תהלים לא כג).

(פִּיעָלוֹן) [ פִּעְלָיוֹן ] – קִיקָיוֹן The letter ע remains silent because it is the קִיק mentioned in the Mishnah: “וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק ” (Mishnah Shabbat 2:3).

(פִּיעָלוֹן) [ פִּעְלָיוֹן ] – קִיקָיוֹן עי”ן-הפֹעל נחה בו כי הוא קִיק הנזכר במשנה: “וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק ” (משנה שבת ב ג).

פְּעַלָּתוֹן – “נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן ” (Isaiah 27:1).

פְּעַלָּתוֹן – “נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן ” (ישעיהו כז א).

פְּעֹלַנִּית – “וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית ” (Genesis 9:23), “וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית ” (Malachi 3:14).

פְּעֹלַנִּית – “וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית ” (בראשית ט כג), “וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית ” (מלאכי ג יד).